מעטים סופרים את השנה העברית, אבל 12 החודשים האחרונים היו, למרות הקשיים, שנה מצוינת לכלכלה: השכר הממוצע הגיע לשיא חדש, המשק צמח, שיעור האבטלה ירד לשפל. נכון, לא כולם נהנים מהשגשוג. מחירי הדירות לא ירדו, והנכים עדיין נדרשים לחיות מ־2,340 שקל לחודש. אבל המפסידים של השנה יכולים להיות המנצחים של דור תשע"ח.



המנצחים:


יונה יהב


הניצחון של ראש עיריית חיפה על חיפה כימיקלים ומכל האמוניה הוא נקודת מפנה ותמרור אזהרה לפוליטיקאים, אנשי עסקים וארגוני סביבה: כשצריך לבחור בין תעשייה, ייצוא ותעסוקה לאלפי עובדים מצד אחד, לבין בריאות הציבור מנגד, ההכרעה ברורה לטובת בריאות הציבור. במאבק על מכל האמוניה גייסו חיפה כימיקלים והמדינה את מיטב המומחים שהציעו פתרונות בטיחותיים, לטענתם, שיאפשרו את המשך פעילות המפעל. מנגד הציגו עיריית חיפה וארגוני הסביבה חוות דעת פחות מוסמכות, אך המשיכו להתנגד לפתרונות בנימוקים של בריאות הציבור.



הניצחון של יהב היה מוחלט. איש, מלבד אלפי העובדים המפוטרים מהמפעל, לא העז להתייצב מולו. וכשהדברים הגיעו להחלטה מנהלית, לא מצאו נציגי הממשלה דרך למנוע את ההחלטה שלא לתת למפעל רישיון עסק, גם אם תאושר פעילותו על ידי כל יתר הגורמים המוסמכים. יהב יכול היה לעשות זאת בזכות התמיכה הציבורית הרחבה שלה זכה מתושבי האזור, ותמיכה ציבורית שקטה או אדישות מצד יתר הציבור.



פרשת חיפה כימיקלים ומכל האמוניה תישכח חיש מהר. אבל השלכותיה עוד יצוצו ביתר שאת, כאשר יתחדשו הדיונים על זיכיון מפעלי ים המלח, התפשטות המתקנים הסולריים או היוזמה להקים יערות של טורבינות רוח בגליל.

יונה יהב. צילום: פלאש 90



אמנון שעשוע וזיו אבירם
אפשר להניח כמעט בוודאות ששני היזמים הגאונים של חברת מובילאי לא חלמו על עסקת המיליארדים עם אינטל כשהחלו בסוף המאה הקודמת לתכנן מערכת ראייה מלאכותית לרכב. בראיונות המעטים שקיימו הם דיברו דווקא על פיתוח של תעשייה ישראלית לטווח ארוך. בניגוד ליזמים רבים, הם קיימו את הבטחתם לאורך זמן: הם לא התפתו למכור את ההמצאה ופיתחו את המערכת בשקדנות.

השניים הפכו למיליארדרים כבר ב־2014, כאשר מניות מובילאי הונפקו בבורסה לפי שווי של יותר מ־5 מיליארד דולר. בהמשך הגיעה החברה לשווי שנע סביב 10 מיליארד דולר. חברות רכב מובילות כבר החלו לעשות עם מובילאי עסקים במטרה לשלב את המערכת בפריצת הדרך הבאה של הענף - מכונית אוטונומית, שתנהג את עצמה בכבישים. חברת הענק אינטל החליטה שכדי להשתלב בעולם העתיד, היא צריכה לרכוש את מובילאי תמורת 15.3 מיליארד דולר - המחיר הגבוה ביותר ששולם אי־פעם תמורת חברה ישראלית.

החזון של אינטל לא עמד לנגד עיניהם של שעשוע ואבירם בתחילת דרכם. גם היום זהו חזון רחוק, שבוודאי לא יתממש בעשור הקרוב. אבל שוויה העצום של מובילאי לא נגזר מהכנסותיה, אלא מהחשיבות שמייחסת אינטל לחזון הרכב האוטונומי ומהייחוד של הטכנולוגיה של מובילאי. העובדה שבכל יום מתחילים מהנדסים ישראלים לפתח טכנולוגיה שאין להם מושג למה היא תשמש, מבטיחה שהשיא של מובילאי יישבר, אולי כבר בשנים הקרובות.

דורית סלינגר
אם כל אחד מאיתנו יכול לברר בקלות אם קרן הפנסיה שלו עשקה אותו או שירתה אותו, ואם בחר בחברת הביטוח בעלת השירות הטוב ביותר, זה במידה רבה הודות למנהלת אגף שוק ההון באוצר, דורית סלינגר. עיקר עבודתה כמפקחת על חברות ביטוח וקרנות פנסיה הוא פרסום קבצים משמימים של הוראות, שרובן מובנות רק לאנשי מקצוע השולטים בחוכמת הנסתר של עתודות ודוחות אקטואריים. אבל התוצר הסופי של העבודה הסיזיפית הוא מערכת הגנות המשתפרת משנה לשנה, למיליוני משקיעים.

בעבר הרחוק הופקדו חסכונות הציבור בידי בנקים או מנהלים מטעם ההסתדרות. לא פעם התברר שהשומרים מעלו בתפקידם ובכספי החוסכים. הרפורמה שהעבירה את החסכונות לחברות ביטוח ולגופים אחרים, העבירה גם את האחריות לבחירת קרן הפנסיה ומסלולי החיסכון לציבור. סלינגר הקדישה מאמצים רבים לכך שמנהלי החסכונות של הציבור ייאלצו למסור לחוסכים דוחות קריאים וקלים להבנה, והנהיגה מבחנים קפדניים ופומביים להשוואה בין איכות השירות של חברות הביטוח והתשואות שהושגו באפיקי החסכונות השונים. חלק מהיוזמות החלו לפני שהגיעה סלינגר לתפקידה, אך בתקופת כהונתה ובשנה שחלפה שינתה הרשות את פניה לטובה, לטובת החוסכים.

דורית סלינגר. צילום: פלאש 90


המפסידים:
אליעזר פישמן
בדצמבר האחרון הסתיים המשחק: אליעזר פישמן, שקריסתו הכספית הייתה סוד גלוי בקהילה העסקית, הובל לבית המשפט לשורת הליכים שבסיומה הוכרז פושט רגל. האיש שבמשך עשרות שנים נחשב לאחד הטייקונים הגדולים בישראל, והתגאה בכך שתמיד עמד בחובותיו, הופשט מנכסיו האישיים, עד לכרטיסי האשראי המוזהבים שבארנקו.

כמו רבים מאנשי העסקים שהסתבכו, הסתתרו בפישמן שני אנשי עסקים: האחד סולידי ומחושב עד לאגורה האחרונה, שידע לקחת אשראי בנקאי ולהשקיע בעסקים שהניבו תשואה גבוהה יותר. זה עבד יפה, בעיקר בתחום הנדל"ן המסחרי - תחום התמחותו. מי שעקב אחרי העסקים הגלויים שלו, לא יכול היה שלא להתפעל מהכישרון העסקי שהפך אותו יותר מפעם אחת למיליונר. פישמן השני היה מהמר כפייתי שהתקשה להיגמל. פעילות בתחום המט"ח הייתה הימור צרוף, ולא הזכירה כלל את התנהלותו של רואה החשבון הזהיר והדקדקן. הפסדי ההימורים הגדולים סיבכו אותו בהר חובות של 4.5 מיליארד שקל, שמהם לא יכול היה אפילו פישמן הסולידי להיחלץ.

פרשת פישמן עוררה ביקורת חריפה כלפי הבנקים, שאפשרו לו לקבל אשראי עצום ולא מיהרו לפנות לבית המשפט, גם כשהיה ברור שאין לו סיכוי לעמוד בחוב. הבנקים טוענים שנהגו כשורה והפיקו את הלקחים מהפרשה. אין להסיק מכך שמקרה פישמן היה חד־ פעמי. לקחים תמיד מופקים ונלמדים. אבל לרוב הם גם נשכחים.

אליעזר פישמן. צילום: פלאש 90


עידן עופר
גם לאחר שלוש שנים בלונדון ממשיך עופר, בעל השליטה בחברת כיל ועשרות חברות נוספות, להטביע את חותמו על המשק. הפקידות הבכירה הפנימה כבר את העובדה המוכחשת שמה שמתירים לאנשי עסקים רגילים יש לאסור על עופר. הדוגמה האחרונה לכך היא החלטה מופרכת של "ועדת הריכוזיות" לאסור על חברה בשליטתו להקים תחנת כוח בדרום. איסורים כאלה מוטלים בדרך כלל על גופים החשודים כמונופולים, אבל עופר רחוק מלהיות מונופול בכל תחום שהוא בשוק המקומי. את הנימוקים שפורסמו להחלטה על האיסור אפשר לסכם בשתי מילים: "אתה טייקון!".

אלה לא היו הבשורות הרעות היחידות לעופר השנה: מיזם הרכב הכושל שלו בסין המשיך להפסיד עשרות מיליוני דולרים; גורמים ממשלתיים החלו לפעול כדי למנוע את חידוש הזיכיון שלו לכרייה בים המלח - מקור עושרו העיקרי; והוא נכשל בגיוס הון לחברת האנרגיה הבינלאומית שלו בחו"ל. אם לא די בזה, בלומברג פרסמה השוואה לא מחמיאה בין כישלונותיו העסקיים להצלחותיו המסחררות של אחיו איל. זו הייתה שנה מרגיזה.

ארז ויגודמן

השנה התחילה דווקא לא רע עבור ויגודמן: כמנכ"ל טבע הוא הוזמן לטקס מרגש שבו הוכרזה עסקת הענק שיזם כ"עסקת השנה". הייתה זו עסקה בשווי 40 מיליארד דולר לרכישת חברת התרופות אקטביס. אלא שבתוך כחצי שנה היא התבררה כאחת העסקות הכושלות בתולדות החברה: התועלת שהביאה העסקה לטבע הייתה קטנה מהצפוי, ועלויות המימון הכבדות שיתקו את יכולתה לשנות כיוון ולצאת מהמשבר. ויגודמן, מהמוכשרים במנהלים שהצמיחה התעשייה הישראלית, נאלץ לפנות את מקומו.

ההתפטרות הפנתה את תשומת לב הציבור מסיפורו האישי של ויגודמן למצבה של פנינת הכתר של התעשייה הישראלית, שאיבדה 75% משוויה הבורסאי, כשהיא מוחקת מיליארדי שקלים מחסכונות הציבור. קריסת המניה מחקה איתה כמה מההישגים של ויגודמן, שבמהלך כהונתו הקצרה הביא לטבע מספר תרופות מקוריות שעשויות להיות מקור רווחים לעתיד. בניגוד לרושם שנוצר בציבור, טבע לא באמת קרסה. רווחיותה העצומה נפגעה, והיא תזדקק לתקופת החלמה תחת ההנהלה החדשה שהחלה להתגבש. אבל היא ממשיכה להרוויח מיליארדי שקלים בשנה

[email protected]