בימים אלה נדמה שהקהילה היהודית בארצות הברית מאוחדת סביב דבר אחד: המשבר ביחסיה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלת ישראל. מהתבטאויות הנשמעות בשיחות עם יהודים בכירים ועסקנים ותיקים בקהילה עולה שמעמדו של ראש הממשלה בעיני חלקים בקהילה נושק לדרג של אישיות בלתי רצויה.
האמת, נתניהו אף פעם לא היה אהוד במיוחד בציבור היהודי־אמריקאי. השקפותיו בנושאים מדיניים והאהדה שגילה ועודנו מגלה כלפי הרפובליקנים גרמו במקרה הטוב ליחסים צוננים ומסויגים כלפיו מצד חלקים גדולים בקהילה, ובמקרה הפחות טוב לגילויי זלזול כלפיו. נתניהו הוא ראש הממשלה הראשון שבכל ביקוריו בארצות הברית לא יזם מפגש עם רבנים, אינטלקטואלים ואנשי אקדמיה יהודים, כפי שנהגו ראשי הממשלות לפניו בביקוריהם בניו יורק.
את חמשת ימי שהותו האחרונה בניו יורק, לצורך נאומו בעצרת הכללית של האו"ם, ניצל נתניהו למה שנראה כמפגן של עלבון כלפי רבני וראשי התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית. כידוע, למפגש עמו הוזמנו ראשי ונציגי ארגונים שאין להם קשר ישיר עם הציבור היהודי ויש להם אפס השפעה על סדר יומה הדתי והרוחני של הקהילה. אבל ראשי התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית הוחרמו ולא הוזמנו.
מתווה הכותל, שאושר בממשלה לפני כשנתיים, התקבל בקרב הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, שהם הרוב המוביל בקהילה, כמחווה מצד ממשלת ישראל, שאמורה הייתה לחזק את היחסים ולהדק את הקשרים בין הרוב הגדול בקהילה לבין ישראל. אבל בלחץ הסיעות החרדיות, השותפות לקואליציה, ראש הממשלה הקפיא את יישומו של ההסכם. לאחרונה, דווקא בעת שראש הממשלה שהה בניו יורק, פורסם כי המדינה הודיעה לבג"ץ שראש הממשלה המליץ שלא להעלות את עניין מתווה הכותל לדיון נוסף בממשלה. פירוש הדבר: ההסכם למעשה לא הוקפא, אלא חוסל. המשמעות היא סטירת לחי מהדהדת בפניהם של שני המגזרים הדתיים הגדולים ביהדות אמריקה, שלפי נתונים מעודכנים מונים יחד יותר משלושה מיליון יהודים.
בינתיים התרחשה בישראל התפתחות שגררה מגזר נוסף בקהילה לתהליך ההתרחקות מישראל. בג"ץ, שביטל את שחרור בחורי הישיבות משירות בצה"ל, הצית תחושות של מורת רוח וכעס בקרב ראשי ועסקני המגזר החרדי־חסידי בקהילה, שעד כה נמנעו, לפחות כלפי חוץ, מביקורת על ישראל וראש הממשלה. גם בקרב ציבור זה, ראש הממשלה לא היה עד כה אהוד במיוחד, אבל היה חוק בלתי כתוב שלא מבקרים את ישראל, במיוחד לא בפומבי. חרדים וחסידים בארצות הברית לרוב גאים מאוד ומתפארים בישיבות ובכוללים שהקימו וטיפחו. חלקם שולחים את בניהם ללמוד בישיבות בישראל.
אלא שביטול חוק גיוס חרדים התקבל בציבור החרדי־חסידי בקהילה כהתנכלות לעולם התורה ופגיעה במוסד הישיבתי. הרפורמים הקונסרבטיבים הזועמים על אי־יישומו של מתווה הכותל ועל משבר הגיור קיבלו לפתע בעלי ברית לרגשות הניכור שלהם כלפי המדינה. הקרע שנוצר בין ישראל לחלקים גדולים בקהילה, ושצבר תאוצה בחודשים האחרונים, התרחב, והוא כולל עכשיו כמעט את כל מגזרי הקהילה; לא רק אינטלקטואלים, אנשי אקדמיה, רבנים רפורמים וקונסרבטיבים, אלא כמעט את הקהילה היהודית האמריקאית כולה. בשורה מפוקפקת לישראל לתחילת שנה חדשה.