מה בדיוק גרם לבית הדין לפשעי מלחמה בהאג לשגר את הגנרל הסרבי רטקו מלאדיץ’ למאסר עולם? מספר ההרוגים שלו, למשל, נמוך לאין שיעור ממספר הרוגי המלחמה בסוריה שאסד ופוטין אחראים להם. כך גם מספר הפליטים הסורים מול מוסלמי בוסניה. הסיבה: בעולם הדפוק שבו אנחנו חיים, החזק והמנצח צודקים תמיד.



ועדיין, מאסר העולם שהושת על מלאדיץ’ הוא עונש קל מדי עבור “הקצב מסרברניצה”. הזוועות שלו ידועות, וכך גם היוהרה, שוויון הנפש והאכזריות הזחוחה. כ־10,000 אזרחים ואזרחיות מוסלמים נהרגו במהלך הטיהור האתני שעליו פיקד. בית הדין קבע שמדובר ב”מעשה טרור מכוון שנועד לפגוע באוכלוסייה אזרחית”, וכי מלאדיץ’ “הרג גברים וילדים וגירש נשים וזקנים”. החלק שאמור להטריד אותנו הוא חלקה של מדינת ישראל, לפי העדויות, כספקית נשק לכוחותיו של מלאדיץ’. נכון שהקשרים של מדינת ישראל עם מלאדיץ’ הביאו לכך ששיירת יהודים חולצה מסרייבו הנצורה, אבל אין בכך כדי לטהר את מכירות הנשק והאימונים שבהם, לפי הפרסומים, כוחותינו (ולא משנה אם מדובר בחברות מסחריות) היו מעורבים בזוועה. האמל”ח מישראל הגיע חרף האמברגו שהטילה מועצת הביטחון של האו”ם על מכירת הנשק בספטמבר 1991. ביומנו כתב מלאדיץ’ כי “מישראל הציעו מאבק משותף באסלאם הקיצוני - הציעו לאמן את אנשינו על חשבונם. הציעו גם 500 רובי צלפים, אמרו שהם הגיעו לביחאץ’”. היומן, אגב, היה מוצג משפטי. ביחאץ’, אגב, הוא אחד מאתרי הטיהור האתני של בוסנים מוסלמים.



בשוך הקרבות, פרסמה עובדת בכירה לשעבר במשרד הביטחון הסרבי ספר, ובו בין השאר סיפורה של עסקת הנשק בין ישראל לסרביה: “אחת העסקאות הגדולות ביותר נעשתה באוקטובר 1991”, היא כתבה. “מסיבות מובנות, העסקה עם היהודים לא הייתה פומבית בזמנו”.



פליטים רוהינגים. צילום: רויטרס
פליטים רוהינגים. צילום: רויטרס



העולם החרים, ישראל חיבקה



בקיץ 1991, כשכל העולם ידע על זוועות מלאדיץ’ וחבורתו, הכריזה ישראל על כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים עם סרביה. העולם החרים. בחודש יולי 1994 ביקר בבלגרד יו”ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת דאז, ח”כ אורי אור, ואמר: “יש לנו זיכרון טוב. אנחנו יודעים מה זה לחיות תחת חרמות. כל החלטה של האו”ם נגדנו התקבלה ברוב של שני שלישים”.



מי שניסה לנהל מאבק ציבורי נגד מדיניות הממשלה היו פרופ’ יאיר אורון (אחיו של חיים "ג’ומס" אורון) ועו”ד איתי מק, שעתרו לבג”ץ. זה קבע כי חשיפת היצוא הביטחוני הישראלי לסרביה תזיק ליחסי החוץ של ישראל ולביטחונה. אינטרס זה גובר, לטענתם, על זכות הציבור הישראלי לדעת כי הפך ללא ידיעתו שותף ברצח העם. הדיון היה במעמד נציגי המדינה בלבד.



זו כמובן לא הפעם הראשונה והאחרונה שמדיניות מכירות הנשק של משרד הביטחון מחמשת מדינות שהעולם הנאור מגנה אותן. לפי פרסומים שונים, בעצם הימים האלה ישראל מחמשת ומאמנת את צבא מיאנמר, המבצע טיהור אתני ומגרש את בני הרוהינגה. חרפה.