מדי שבועיים הוא עולה לקבר שלה. מבקש את סליחתה. מאז המקרה היא נוכחת בחייו. הוא סובל מטראומה, מתקשה להכיל את משמעות היותו מי שגרם, ברשלנותו, למותה. היא מופיעה בחלומותיו בלילות. כשאשתו רוצה לדעת מה עובר עליו, היא מחכה שיירדם ומקשיבה למה שהוא אומר מתוך חלום. הוא מתקשה להתפרנס, לקחת משכנתה. הוא תקוע. הוא בן 23, אב צעיר לתינוקת בת עשרה חודשים, והוא רוצה להמשיך את חייו. הוא מבקש מבית המשפט לגזור עליו עונש בדמות עבודות שירות ולא לשלוח אותו לכלא. 
 

טלי פינק הייתה בת 43 כשהנהג דרס אותה למוות באפריל 2016, הפך את בעלה הצעיר לאלמן והותיר שתי נערות, בנות 16 ו־18, ללא אמא. עד אותו בוקר נורא, פינק עסקה בהמון דברים: מאמנת טריאתלונים, קואוצ'רית לאורח חיים בריא, מתנדבת למען נשים מוכות. גם אחרי מותה המשיכה לתת, כשאיבריה נתרמו והצילו חיים. את החלל שהותיר מותה בקרב בני משפחתה, קשה למלא. 
 

בכל סוף שבוע היא רכבה על אופניה. ב־28 באפריל 2016, בשעה 7:30 בבוקר, מזג האוויר היה נאה והראות הייתה טובה מאוד. הוא נהג במשאית שלו בכביש 40, מצומת לוד לכיוון צומת אחיסמך. עוד בצומת לוד הוא הבחין בטלי, רכובה על אופניה לפניו, בשול הימני. קשה היה שלא להבחין בה. על גופה אפוד מחזיר אור ולראשה קסדה. מדוע הסיט את המשאית לכיוונה? הוא לא היה שיכור. לא עייף במיוחד. לא מסטול. המשאית פגעה באופניים, וטלי הוטחה במעקה הבטיחות. הוא הסיט את המשאית בחוזקה שמאלה וחזרה ימינה, עד אשר נעצר בשול הימני. 
 



במשך חמישה ימים המשיכה טלי לחיות אחרי שנפגעה. במצב אנוש היא שכבה בבית החולים, עד שנקבע מותה. נהג המשאית חתם על הסדר טיעון עם הפרקליטות, שלפיו יודה בגרימת מוות ברשלנות, וכל אחד מהצדדים, התביעה וההגנה, יוכלו לטעון לעונש. הוא, כאמור, ביקש שלא לגזור עליו עונש מאסר. סנגוריתו טענה כי הוא נהג משאית כבר ארבע שנים, שלא עשה אף עבירה עם המשאית; שמדובר ברשלנות ברף הנמוך, סטייה קלה מהנתיב של אדם נורמטיבי; שמאז המקרה עולמו חרב עליו.


 

התביעה, מנגד, ביקשה לגזור עליו עונש מאסר בפועל. נטען שמטבעה של עבירת גרימת המוות ברשלנות, היא נעשית על ידי אנשים נורמטיביים שגם עבורם מדובר בטרגדיה, שיש לשקול שיקולי הרתעה. אשתו דיברה גם היא בבית המשפט וסיפרה כיצד התאונה קרתה שבועיים לאחר חתונתם. איך בעלה מתייסר, סובל מסיוטים, מצטער. התחננה שיינתן לו להמשיך בחייו. גם משפחתה של פינק התבקשה למסור את עמדתה, אך בני המשפחה החליטו שלא לנסות להשפיע על העונש; שכל מילה שתיאמר תקטין מממדי האסון שלהם. 
 

כעת הגיע הנאשם, מלווה באשתו, לבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. הם נכנסים לאולם הקטנטן בעיניים טרוטות, במתח שניכר היטב על פניהם. האם השופט, טל פרי, התלבט? מדבריו ניכר שלא. "המנוחה, בעלת משפחה, הלכה לבלי שוב בשל רשלנותו של הנאשם", קבע. "רשלנותו של הנאשם נמצאת ברף הגבוה ומגיעה עד כדי רשלנות חמורה. לא עומדת לזכותו של הנאשם 'הנחה' אשר בה יוכל להיאחז. העובדה כי מדובר בנהג מקצועי, הרי שאחריותו עולה עשרות מונים... לא קלה היא מלאכת גזירת הדין. המלאכה קשה שבעתיים, עת ייגזר דינו של נאשם נורמטיבי, אשר גרם לתוצאה טרגית. אין בנסיבותיו האישיות של הנאשם, כל מעמד בכורה על פני הסבל, הכאב והאובדן של משפחת המנוחה, המבכים את אובדנה".
 

15 חודשי מאסר לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח נגזרו על נהג המשאית, בנוסף ל־12 שנות פסילת רישיון ופיצויים למשפחתה של פינק בסכום של 10,000 שקלים. האם לאחר שיסיים לרצות את עונשו הוא יצליח להמשיך בחייו? 


חדשות המשפט


1.
בית משפט השלום ברחוב ויצמן בתל אביב מארח בימים אלה על קירותיו את התערוכה "אפוריה" - צילום, וידיאו ארט ופיסול המציגים את האדריכלות הברוטליסטית בעיר. סדרת צילומיו של דניאל צ׳צ׳יק המוצגים בתערוכה, כמו גם עבודת הווידיאו ארט של שריאל קסלסי, עוסקים באדריכלות הציבורית ומחזקים את העימות הפנימי בין השפה הקשוחה של בנייה מוסדית מול הרגישות הגבוהה של איכויות חלל ואור, ונוכחות גדולת ממדים וייחודית של אדריכלות זו במרחב האורבני, שאפיינה רבים ממבנים אלו. ביום חמישי האחרון נערך אירוע הפתיחה של התערוכה בהשתתפות נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, ונשיא בית המשפט השלום בתל אביב, השופט אביחי דורון. התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב עד 31 בדצמבר, בימים א'־ה', בין השעות 08:00־22:00.

2. משרד עורכי הדין ש. גרוס, אשר מייצג את מחוז מרכז של התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, החל לאחרונה לייצג גם את מחוז דרום של ההתאחדות. התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה מייצגת 40 אלף עסקים יצרניים בישראל, המהווים את מרב היצרנים הקטנים ונותני השירותים בישראל, וזאת במגוון העסקים והמפעלים הקטנים והבינוניים מכל רובדי הפעילות העסקית־יצרנית בארץ.

3. בימים אלה החלו עולים חדשים, בהגיעם ארצה, לקבל חוברת מידע הכוללת פרטים על הרשות השופטת בישראל, כחלק מערכת שי שמוענקת לכל עולה. החוברת, בהפצת הנהלת בתי המשפט ובשיתוף משרד העלייה והקליטה, מפרטת זכויות, חובות וחוקים כדי לאפשר נגישות יעילה למערכת בתי המשפט עבור העולים בארצם החדשה. עוד אפשר למצוא בחוברות הסבר על שלוש הערכאות השיפוטיות הקיימות בישראל, בתי הדין והיחידות השונות ברשות השופטת, מהן הסמכויות של כל בית משפט ומהן דרכי הפנייה אליו. בימים אלו הושלמה הדפסתן של עשרות אלפי חוברות בחמש שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ורוסית.