בשבועיים האחרונים עסקו כאן לא מעט בהקלטות של נתניהו ג'וניור מבלה במועדון חשפנות, מתרברב בביצועי אביו ומשלם, לכאורה, תמורת ביצועים אחרים. כשהתפזר העשן התברר שנותרנו, פחות או יותר, עם מה שהיה כאן קודם: מי שחושב שנתניהו הוא ראש ממשלה רע מיהר להזדעזע בשם הפמיניזם, החינוך, ניצול הקופה הציבורית, ואפילו בשל החשד, לכאורה, לקומבינה של 20 מיליארד שקלים שמוחזרים בתשלומים קבועים של 400 שקלים.


מנגד, מי שמאמין בשלטון נתניהו, העדיף לעסוק ברדיפה האובססיבית לכאורה אחרי ראש הממשלה ומשפחתו או בדרך שבה הוקלטו הדברים ובתשלום שניתן תמורתם למקליט.



עד כאן תקציר הפרקים הקודמים. רק שבסערת הדיון הפוליטי נשכחו הדברים המעניינים יותר בהקלטה, הרבה לפני שמתעסקים במעמד האישה או בהוצאות האבטחה: בשלושה חברים עסקינן, בערך בני אותו הגיל, ששותים בו לא מעט, מדברים ומבלים. לא מעט גברים צעירים השתכרו מעט בחייהם ובילו, רחמנא לצלן, במועדונים שבהם נשים צעירות רוקדות בעירום למחייתן (למה לייפות את הדברים?). נניח לרגע שהטענה הזאת תקפה לגבי כלל הגברים הצעירים (גם אם פה ושם מתמרמר מישהו מהקוראים בטענה שהוא מעולם לא עשה כן, ואני מאמין לו), מה שלא תקף הוא הקלות הבלתי נסבלת שבה מזלזלים אנשים צעירים בסביבתם: מכספם של הוריהם ועד לאנשים העובדים בסביבתם (הנהג, המאבטח, הזונות ואפילו האקסיות).



בואו נפריד לפחות את הוויכוח הזה מהפוליטיקה ונניח שיאיר נתניהו אינו בנו של ראש הממשלה ושלא אתם ואני שילמנו על המאבטח, הנהג, הרכב והדלק. בואו נזנח גם את העיסוק בחשפנות, זנות והגבול (הדק?) שביניהן: לפחות לפי שעה מועדוני חשפנות הם מקומות בילוי חוקיים והמבקר בהם הוא אולי אינו בגדר צדיק, אך הוא גם אינו עבריין.



מה נשאר כשמנקים את שני אלה? חבורה של אנשים צעירים, בני עשירים. בגיל שבו מרבית בני גילם מקבלים אחריות לגורלם ומפתחים קריירה, מוצאים עבודה קבועה, משקיעים בלימודים או מקימים משפחה - הם חיים על חשבון אחרים.



לא מדובר בצרות עין חלילה, אלא בבוז להלך הרוח הזה שהוא אחד המאפיינים של "האליטות החדשות". בניגוד לאליטות "הישנות" שחויבו להצטיין במשהו: צבא, משפט, אקדמיה, מדעים, אומנות ועוד, הרי שהאליטות החדשות מבוססות רק על דבר אחד - כסף. לא בכדי עוסקים השלושה כל העת בכסף: אבא שלי סידר לאבא שלך, אני שילמתי פה, אתה תשלם שם. הכסף הוא מרכז הווייתם של מי שלא נאלצו לעבוד עבורו אפילו יום אחד. מבחינתם, העובדה שנולדו אל תוך חיי העושר הופכת אותם לנעלים על פני אנשים אחרים - שכל תפקידם בעולם הוא לשרתם.



נתניהו הצעיר וחבריו אינם לבד. בני דמותם אינם בעלי שיוך מפלגתי (ספק אם רובם בכלל מתעניינים בפוליטיקה) והם נמצאים ברמת השרון, הרצליה פיתוח, כפר שמריהו, סביון, עומר שבדרום ודניה שבחיפה. הם גדלו כאצולת ממון, והם מתנהגים בבוז כלפי "פשוטי העם". מיד נחזור לעניין ה"אצולה", אך בינתיים הבהרה: חשוב לציין שבכל מקומות היישוב שמניתי, היוקרתיים ביותר למגורים בישראל, יש גם לא מעט אנשים צעירים ומופלאים. למשל כאלה שהתחנכו בתנועות נוער, התנדבו לשירות צבאי משמעותי, תורמים לקהילה ועובדים קשה, למרות ואולי אף משום שעתידם הכלכלי לא הוטל לרגע אחד בספק.



אחרי ההבהרה החשובה הזאת, נחזור ל"אצולה": פעם גרסו ש"האצילות מחייבת", כלומר לבני התפנוקים העשירים יש גם חובות שנובעות דווקא מתוקף מעמדם. האליטות הישנות, שנתניהו סימן כמטרה עוד מבית אבא (סבו המנוח של הג'וניור), היו לא רק פריבילגיות אלא גם מחויבות. תשנאו את התנועה הקיבוצית למשל כמה שתרצו, אבל החלקות הצבאיות בבתי העלמין בקיבוצים הן עדות לימים שבהם פריבילגיות היו שלובות במחויבויות הנעלות והקשות ביותר.



האליטות החדשות שהתפתחו בימי נתניהו (אם כי כמובן לא רק בגללו) מגולמות בדמותו של נתניהו הצעיר: שירות צבאי קליל ולא מחייב, חיי בטלה ללא השקעה בלימודים או עבודה וזלזול, שלא ברור מה מקורו, בכל מי שהוא, לכאורה, לא בן מעמדו. הדור הזה אינו שייך לימין או לליכוד, תמצאו את הלך הרוח הזה בקרב לא מעט אליטות כלכליות, בבתי הספר הפרטיים שלהם, במכללות הפרטיות שהקימו, שבהן מחליפים פנקסי צ'קים את דפי העבודה, במינויים של צעירים ריקים ופוחזים לדירקטורים בחברות של אביהם, חברות שכולנו מושקעים בהן דרך כספי הפנסיה שלנו ובמסיבות שבהן מחליף בוטוקס את החיוכים ושורות של קוק את התוכנית האומנותית.



מה שצורם בהקלטות נתניהו הוא לא החשד שלפיו ראש הממשלה "סידר" (לכאורה, כמובן) לקובי מימון רווח של 20 מיליארד שקל על חשבון הציבור, אלא שבנו מאמין בכך. מאמין בכך שזו דרכו של עולם שבו העשירים מסייעים זה לזה, וכל השאר הם כנראה רק נהגים או זונות.