1. מסירים את הכפפות: זה היה שבוע שבו המערכת העסקית שברה את הכלים והתמרדה נגד רודנות הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות. ראשי המגזרים תקפו בחריפות, כל אחד בתורו, מהלכים הפוגעים בהם לדעתם בצורה לא מידתית. המכנה המשותף לכל אלה אחיד: הפוליטיקאים מעוניינים אך ורק בהורדת יוקר המחיה, וכל השאר - אבטלה, איכות, שירות - שילך מצדם לעזאזל. וחוץ מזה, הרגולציה החונקת שבאחריות הממשלה פוגעת בעסקים בצורה לא מידתית ותורמת ליוקר המחיה.

אז מה היה לנו השבוע? נשיאות התאחדות התעשיינים והמלונות הזדעקה לישיבת חירום כשעל המוקד הדולר הקורס. הגיעו כ־200 תעשיינים ומלונאים שטוענים כי בשער חליפין של 3.4 שקלים ומטה אין עתיד לתעשייה: מפעלים נסגרים, קווי ייצור מועברים לחו"ל והפיטורים בדרך. התיישבתי ליד נורית הראל, שכל הזמן הנידה ראשה בהסכמה לדברי הביקורת שנאמרו. הראל מכהנת כיו"ר משותף במפעלי ד"ר פישר, חברת מוצרי קוסמטיקה משפחתית שמעסיקה במפעל בגליל 600 עובדים, ומוכרת כאלף מוצרים בהיקף של 100 מיליון דולר לשנה. היצוא מהווה 30% מהמכירות, מחציתו לארה"ב והשאר לאירופה ולאוסטרליה. היחלשות הדולר הורידה את אחוז היצוא ל־25%. "התחזקות השקל פגעה בנו, ובחלק מהמכירות אנחנו על גבול הרווחיות. אנחנו בקושי מחזיקים מעמד ומקווים לא לאבד נתחי שוק. הפגיעה היא לא רק בדולר אלא גם ביורו", היא אומרת.

איך שורדים בתנאים כאלה?
"בקושי. לצערי, לא רק שער החליפין פוגע בנו, אלא גם החלטות אחרות של הממשלה. קיבלנו הצעות להעביר את המפעל לצ'כיה, אבל אנחנו מעדיפים להישאר בישראל. עד היום לא עשינו הגנות על הדולר מתוך הנחה שהיציג לא יירד מתחת ל־3.6 שקלים. עכשיו אני כבר מודאגת. בעקבות הכנס השבוע אצטייד בהגנות".



שר הכלכלה אלי כהן שהוזמן לכנס העדיף שלא להגיע. לא נעים ששר בכיר יצטרף לתעשיינים התוקפים את בנק ישראל ומדיניות הממשלה. הוא מעדיף לפעול מאחורי הקלעים. אתמול הושק אירוע של המינהל לסחר חוץ, תוך הבטחה לתמיכה ביצוא בהיקף 100 מיליון שקל.

נורית הראל. צילום: יח"צ

כאמור, לא רק הדולר מטריד את התעשיינים. בעוד שר האוצר חוגג את הורדת המכסים, יו"ר איגוד הטקסטיל רמזי גבאי יוצא בקמפיין תקשורתי המוחה נגד חיסול הענף. המוטו שלו: חיסכון שולי של שקלים בודדים לצרכנים כתוצאה מהפחתת מסים יביא להרס התעשייה המקומית ולהעמקת האבטלה, בעיקר בקרב המיעוטים בצפון.

אבל הכל עניין של אינטרסים. בעוד אנשי הטקסטיל בוכים, יבואני איגוד לשכות המסחר חוגגים. בכנס השבוע הם עודדו את כחלון במהלך להפחתת המכסים, וטענו שזה צעד נכון לעידוד התחרות. מאידך הם התמרדו כנגד פגעי הרגולציה. אנשי עסקים כמו מנכ"ל חברת באדג'ט מוני בר, מנכ"ל פוקס הראל ויזל, מנכ"ל רשת הצעצועים שחק נא מאיר קלוגהאפט וסמנכ"ל קסטרו רון רוטר, פירטו ברמת המיקרו את חוויותיהם השליליות ואת המשמעות העסקית הקשה של פגעי הרגולציה על המגזר.

בר פירט איך הפקחים משגעים אותו בקנסות לא מידתיים במגרשי הרכב. בניגוד לנורית הראל מד"ר פישר, הוא הרים ידיים. "אני מודה שהרגולציה הכניעה אותי. אני לא עושה יותר עסקים בישראל", אמר בייאוש. ויזל סיפר על נזקי התביעות הייצוגיות, וכיצד מחסנים שבבעלותו הופכים מבחינת הארנונה בירושלים לחנויות רגילות. רוטר סיפר כיצד קסטרו רצתה להביא לישראל את המותג איב רושה, עד שהמלחמה הסיזיפית במכון התקנים הוציאה להם את החשק.

רגולציה מידתית היא הכרחית, אבל מדוע להוציא את הנשמה? האם ייתכן שעבור שלט פרסום שיורד אחרי שבועיים, תיגבה ארנונת שילוט לשנה שלמה? מבחינת הממשלה, כל עוד יוקר המחיה יורד בכמה שקלים, המאמץ כדאי. כחלון אינו מתעלם מרוחות המרד המנשבות מעל ומתחת לפני השטח. הוא מבין מצוין את הנזק האלקטורלי שעלולים לגרום המוחים. רועי כהן, נשיא ארגון להב, שהפגין לפני שבוע נגד העובדה ששכחו את העסקים הקטנים, זומן בדחיפות לפגישה עם שר האוצר. בפגישה השתתפו גם נשיא לשכת עורכי הדין אפי נווה, נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה ונשיא יועצי המס ירון גינדי. האוצר הבטיח להזרים סיוע כבר בתקציב 2019 ולשתף את נציגיהם בוועדה. האם ייצא מכל זה משהו? הכל תלוי בנסיבות הפוליטיות. עד להצבעה על תקציב 2019 ב־15 במרץ הכל אפשרי.

2. חוק ההסתרים: במרתון לאישור תקציב 2019 צורף כרגיל גם חוק ההסדרים, הכולל מה שמכונה "רפורמות" - והפעם מדובר בעשרות. אומנם החוק כולל שינויים חשובים, אבל הקשר בינם לתקציב מקרי כמו הקשר בין גברים לנשים בתפילות הכותל. נכון, יש מהלכים המתחברים לתקציב. הדרישה למשוך 1.2 מיליארד שקל מכספי רשות שדות התעופה ו־50% מהעודפים העתידיים היא דוגמה מצוינת.

החקיקה כשלעצמה בעייתית, אבל איכשהו היא מחוברת לתקציב. כל שאר הנושאים צריכים לחכות לדיון מסודר. שום דבר לא בוער. מדוע נושאים כמו שינויים במטרופולין התחבורה הציבורית, או מנגנון משפטי חדש להסדר תביעות בין חברות הביטוח למבוטחים (לשכת עורכי הדין מתנגדת), לא יכולים לחכות? מה הסיבה לכך ששינוי מבנה בתי המשפט, שינוי מבנה הוועדות המחוזיות, צמצום משרדי הממשלה, רפורמת לחיצת הכפתור במעבר בין הבנקים וחוק הגבלת שימוש במזומן חייבים לעבור דווקא בחוק ההסדרים?

כל אחת מהיוזמות תזכה להליך חקיקה מקוצר ותאושר סופית אם כחלון יתעקש. במקרה כזה, הדיון ברפורמות השונות יהיה שטחי ולא רציני. משמעותו של כל אחד מהחוקים לא תיבחן כנדרש עד הסוף. זה מתאים לחוקים המתקבלים במחשכים. זה אינו חוק ההסדרים, אלא חוק ההסתרים.

כאמור, שר האוצר מבין את הבעייתיות ואף נפגש בנושא עם יו"ר הכנסת יולי אלדשטיין. האחרון, המופקד על הליכי הדיון הדמוקרטיים, מבין שאם אנחנו רק בתחילת 2018, אין סיבה לדחיפות בנוגע למהלכים שייכנסו לתוקף ב־2019. אין שום סיבה לאשר שנה מראש "רפורמות" רק בגלל הנוחות הפוליטית של כחלון ונתניהו.

ח"כ שלח. צילום: פלאש 90

עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד, מבין את הבעייתיות, כי בסרט הזה הוא כבר היה. "בחוק ההסדרים לפני שנה טיפלנו במתווה 'כחלון־יעלון' ליישום המלצות ועדת גורן (לקצבאות הנכים), קיצור השירות, ההסדרים לאנשי הקבע והסדר פנסיות הגישור. הכל נעשה בפארטץ' אחד גדול וללא דיון יסודי. כעת צריך לפתוח מחדש כל אחד מהנושאים ולדון בהם מחדש. לא חבל על המאמץ?".

שלח פנה השבוע ליו"ר הכנסת וליו"ר הקואליציה החדש ח"כ דודי אמסלם. גם האחרון אינו מאוהב בחוק ההסדרים ובכוונתו לפעול לאי־הכללתם של חלק ניכר מסעיפיו. נדב שיינברגר, נציגו של כחלון בכנסת לקידום חוק ההסדרים, מודע היטב להסתייגויות ומעביר בהתאם את המסרים לשר.

התקציב וחוק ההסדרים יגיעו לשולחן הכנסת בעוד כשבועיים (11 בפברואר). אם הבלתי ייאמן יתרחש, תקציב 2019 יאושר סופית עד 15 במרץ, עוד לפני
יציאת הכנסת לפגרה. אז לא תהיה סיבה פרלמנטרית לנפילת הממשלה.

3. איתן בדעתו: עשיתי לעצמי מנהג קבוע: אחת לכמה שבועות אני מברר מה עלה בגורל ועדת החקירה הפרלמנטרית לאשראי לטייקונים. בשבוע הבא תמלא שנה ליוזמת ח"כ איילת נחמיאס ורבין להקמת ועדת החקירה. בפועל אין ועדה ואין חקירה.

בעצם חקירה יש: חקירתו באזהרה במשטרה של ח"כ איתן כבל, היו"ר המיועד של ועדת החקירה. הוא נחקר על מעורבותו ב"חוק ישראל היום", המהווה חלק מתיק 2000. עם פרסום החקירה הוא הגיב בטוויטר: "נחקרתי היום קצרות במסגרת פרשת 'ביבי־מוזס', המוכרת כתיק 2000. השבתי על כל מה שנשאלתי, ואני סומך על רשויות החוק. כמו תמיד פעלתי כחוק, ואני מציע להתאזר בסבלנות עד השלמת החקירה".

כבל איתן בדעתו שכלום לא ייצא מזה. נאחל לו שכך אכן יקרה. בהיכרותי איתו מדובר בפרלמנטר מצוין, שיש לו "יציאות" מעת לעת. השאלה הרלוונטית היא אם כמי שנחקר באזהרה הוא ראוי לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית במעמד של שופט. מהו בעצם ההבדל הציבורי בין ח"כ דוד ביטן שנחקר באזהרה, לבין ח"כ כבל שנמצא באותה סיטואציה? בעוד ביטן התפטר מתפקיד יו"ר הקואליציה, כבל ימשיך לעמוד בראש ועדת החקירה עד להודעה חדשה. לו אחד ממנהלי הבנקים המועמדים להופיע בוועדה היה נחקר באזהרה, בנק ישראל היה מורה לדירקטוריון להשעותו מיידית מהתפקיד. אבל נפלאות דרכי הפוליטיקה הישראלית ואצלנו עדיין זה לא קורה.

יפעת אורון. צילום: יח"צ

כיצד הגיב על הפרשה יו"ר העבודה אבי גבאי, המכנה כל תופעה שאינה מוצאת חן בעיניו "מושחתת"? "לפני זמן קצר שוחחתי עם ידידי איתן כבל", מסר גבאי. "אני מעריך מאוד אותו ואת פעילותו הציבורית ומאחל לו שהדברים יתבהרו בהקדם ולטובה. עם זאת, גם כשהדברים פחות נוחים חשוב להבהיר: אני מגבה באופן מלא את עבודת המשטרה ואת רשויות החוק ומקווה למיצוי מהיר של החקירה".

אני לא רוצה לחשוב מה היה סגנון תגובתו לו אחד מחברי הליכוד היה נחקר באזהרה. שאלתי את ח"כ נחמיאס ורבין אם במפלגתה התקיים דיון כלשהו בנוגע להחלפתו האפשרית של כבל בראשות הוועדה. היא השיבה בשלילה והבהירה שגם לא היה מקום לדיון כזה. "מדובר בחקירה של שעה וחצי, שלהערכתי בוצעה למען יראו וייראו. אני מקווה שהיא תסתיים בלא כלום. צריך לשמור על פרופורציות. אין לי תוכניות להחליף את כבל, ואני מסתפקת בתפקידי כחברת הוועדה", השיבה.

ח"כ כבל נערך לתחילת הדיונים ובאחרונה הזמין את ציבור צופי הטלוויזיה לקנות פיצוחים לקראת תחילת הדיונים. על פי ההבטחות האחרונות, הדיונים יתחילו באמצע פברואר. באמצע מרץ תצא הכנסת לפגרת פסח. אני מציע לצופי הטלוויזיה לאפסן בשלב זה את הפיצוחים, או לחלופין להשתמש בהם בשידורי ליגת האלופות.

4. לאומי מטקטק: יפעת אורון, מנכ"לית לאומי טק, נראית מרוצה מהרגיל. זרוע ההייטק של הבנק תקבל דחיפה עצומה בעקבות השלמת עסקה לצירוף קרנות ההשקעה של מייקל דל כשותפות בבנק בארה"ב. המהלך יעניק לבנק עמדת זינוק לא רעה בבואו לשווק את פעילותן של חברות הייטק ישראליות בארה"ב. אבל בלאומי טק לא המתינו לדל, כי גם כך אין שם רגע דל.

החברה סוגרת שנה מצוינת עם אשראי של כ־2 מיליארד שקל, שהוענק לכ־50 חברות הזנק. הסכומים נעו בין חצי מיליון דולר ל־35 מיליון דולר, לפי הצורך ותיאבון הסיכון. לאומי טק מטפל על פי הערכות ב־65% מחברות ההייטק, ומספר הלקוחות גדל ל־4,500. החברה רשמה צמיחה דו־ספרתית בהכנסות וברווח. 112 חברות (כולל נוירודרם ומובילאיי) עשו ב־2017 אקזיט בהיקף 23 מיליארד דולר. בענף גויסו 1.5 מיליארד דולר, מתוכם 400 מיליון דולר בהנפקות.

כשאני שואל על המהלכים שבוצעו בלאומי טק, יורה אורון: "עיצבנו ביזנס סנטר כמרכז ההייטק הבנקאי בישראל, הרחבנו את הפעילות בסין דרך קישור החברות הישראליות לחברות הענק הסיניות, חודש ההסכם עם הבנק האירופי EIF למימון חברות קטנות ובינוניות בהיקף 200 מיליון דולר, ונחתם הסכם עם הנאסד״ק להכשרת חברות הייטק לקראת הנפקה בארה״ב".

ח"כ נחמיאס-ורבין. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הזכרתי קודם שדומה שבעיית המימון של חברת סטארט־אפ כמעט אינה קיימת בגלל עודף מקורות. אם כן, התחרות על הענף רק מתגברת?
"בענף הפנימו שאשראי, שהוא שיטת מימון שאינה מדללת את החזקות היזמים, הוא כלי מימוני נכון רק לחברות בשלבי צמיחה. חברות הזנק כבר אינן ממהרות לרוץ אחרי הכסף. המימון הבנקאי צמח בעשרות אחוזים, והוא מלווה את סבבי האקוויטי ונותן לחברות יכולת להגביר את צמיחתן. מקורות המימון לעסקאות הם קרנות צמיחה ישראליות וזרות, דוגמת קרן הצמיחה IGP של חיים שני. קרן קלרידג' שבניהול עודד טל הזרימה 36 מיליון דולר לחברת אלגוסק. כניסת משקיעים מוסדיים לחברות הנמצאות כבר בשלבי צמיחה מבלי שקרנות ייעודיות השקיעו בהן היא תופעה חדשה. כסף לא חסר".

2017, שהתחילה בבחירה בטראמפ והמשיכה בברקזיט, הייתה סוערת במיוחד. כיצד זה השפיע על הענף?
"בניגוד לעבר, כשמרבית ההשקעות בהייטק הגיעו מארה״ב, ההשקעות מגיעות כיום ממקומות מגוונים שלא היו פעילים בעבר בישראל. סין מהווה עדיין מקור השקעות גדל לחברות הייטק ולקרנות השקעה בהייטק. נכון שלאחרונה היא איבדה קצת גובה, בעקבות מגבלות ממשלתיות על היכולת להוציא כספים, אבל זרימת הכסף נמשכת. בעקבות הברקזיט נצפית היחלשות בדומיננטיות של לונדון בענף, והיא נחשבת כיום פחות כמעוז ההייטק האירופי. בירות אירופיות כמו ברלין (בתחום הפינטק) מגבירות את פעילותן ומעודדות חברות הייטק לפעול אצלן. השינויים במשטר המס שעליהם הודיע הנשיא טראמפ מגבירים את האטרקטיביות של ארה״ב, מעודדים חברות אמריקאיות להחזיר למדינה את הכספים שצברו, וגורמים לנהירה של חברות הייטק לארה״ב. זה עלול לגרום לירידה בקצב ההשקעות של החברות הרב־לאומיות שניצלו בעבר את הכספים ש'חנו' מחוץ לארה"ב".

בשנה שעברה הטרנדים החמים בענף היו הרחפנים והסייבר. והשנה?
"תחומי האוטומוטיב והסייבר מושכים את עגלת ההייטק עם היקפי ההשקעה של גופים זרים הולכים וגדלים. בולטת במיוחד עסקת מובילאיי, אך לא רק היא. טויוטה השקיעה בחברת ויה הישראלית, דלפי השקיעה בוולנס, וארגוס נרכשה על ידי קונטיננטל תמורת 430 מיליון דולר. חוץ מזה, נכנסו שחקנים גלובליים כדוגמת דיימלר, פורשה, פורד ואחרים. גם תחומי הביג דאטה, הפינטק, וכמובן הסייבר, ממשיכים למשוך השקעות".

הענף בפריחה, ואני מבין שקיים מחסור חריף בטאלנטים. איך זה בא לידי ביטוי?
"אכן, אנו עדים לתחרות עזה בין חברות ההייטק, גדולות וקטנות כאחת, על היכולת למשוך אליהן עובדים איכותיים. ישראל חייבת לתת את הדעת למחסור החמור בתעשייה וליצור תהליכים שיגדילו את ההיצע על ידי הגדלת הקהלים שייכנסו לעבוד בהייטק (חרדים וערבים והגברת השתתפות הנשים בענף), ובאמצעות הנפקת ויזות לעובדים זרים".

yehudasharoni10@gmail.com