אף אחת מהבגידות הסדרתיות והמצטברות של הבריאות והגוף לא פגעה בי והעליבה אותי יותר מנסיגת השיער. לא יצאתי מגדרי ולא בערה בי חמתי כאשר כתבו שאני שמן, גורילה ולא טלגני. חייתי בשלום עם מאות האיורים שבהם התעלל בי דודו גבע ברשעותו החיננית, תמיד עם קו שיער נסוג, כרס משתפלת או "רון הקדמון" שהתגנב עירום וחמוש בנבוט לפנורמות רבות המשתתפים והברויגליות שלו. הקריקטורות הגרוטסקיות הללו התפרסמו בידיעתי ובהסכמתי אף על פי שאף אחת מהן לא הוגשה לאישורי טרם שנדפסה בעיתון. אם להיתלות באילנות גבוהים, הנטר תומפסון (מחילה) לא ירה בראלף סטדמן, המאייר הוולשי, שיחד הקפיצו את העיתונות צעד קדימה החל מפרסום "פחד ומשטמה בלאס וגאס" ב"רולינג סטון".

מי שמבקרים את הזולת למחייתם חייבים שיהיה להם יותר משמץ של הומור עצמי. לא התגלגלתי על הרצפה מצחוק כאשר קוראים טענו שהם מזהים דמיון חזותי רב בין ג'ונתן פולארד וביני. מכל ההתנכלויות הקטנות, זאת הרגיזה אותי. במקרה הטוב היה דמיון בין הקדמון של גבע ופולארד ולא בין שני אנשים חיים.



שמן מובהק מעולם לא הייתי, בעיקר משום שמשקלי המקסימלי בשנות ה־80 היה מחולק על פני 1.91 מטרים, שרק בשנים האחרונות באמריקה במדידות חוזרות ונשנות, התגלו כ־1.93 מטרים. לאחרונה השלתי כ־25 ק"ג בנסיבות פחות מנעימות ושלשלתי כסף כדי להחליף את מכנסי בשתי מידות קטנות יותר. אבל לא את עלבוני באתי לתבוע כאן, אלא לבוא חשבון עם בגידת השיער. 


בעוד אנשים נורמליים מבקשים לא לחלות בסרטן, לקרוס מדום לב או להיהרג בתאונת דרכים, אני עשיתי ברטר עם ההשגחה העליונה על כיסוי הראש כאשר בשל"ת המאוחר שבו עבדתי בקיבוץ גם כע' שרברב, גיליתי שנשירתו המוגברת של שערי סותמת דרך קבע את פתח יציאת המים במקלחת. קשה לתאר את האימה. היה לי שיער בריא, סמיך, שופע וחזק (תעצרו אותי), שבאמצעותו עיצבתי את המראה שלי, הלוק, האישיות המסתורית והלקונית שכיסתה על ביישנות טבעית. זה ששירת אותי עד לאחרונה בנאמנות גדולה.

מכיוון שהשיער נטש את הפדחות של חברי הדי ושלי באותה עת, מיהרנו להתייעץ עם מומחים בענייני נשירה, וכך עלינו על תכשיר פלא, כך נאמר לנו, פיתוח ישראלי מקורי, שי.טי 7 קראו לו, שאותו היה צריך למרוח על השיער במחזוריות קבועה, לשבת בשמש עם מגבת קשורה על הראש כמו אישה שיוצאת מהמקלחת ואחר כך לחפוף ביסודיות.

לקח לנו בערך פעמיים והרבה צחוקים מחברים, להבין שכמות השיער הנושר לנו אחרי הטיפול גדולה בהרבה מאשר בשגרה ועלולה למנוע את פינוי השפכים של הקיבוץ לעבר טול כרם. בגלגולו המודרני נקרא התכשיר הזה Rogaine או כל אחד מתחליפי הפלא שלו. מי שקורא בהקפדה את האותיות הקטנות של תכשיר הפלא היקר, מגלה שהוא נועד אך ורק לאותה קרחת קטנה בפסגת הפדחת, שהיא אתר ההקרחה הראשון והטבעי אצל גברים רבים. זו אינה הבעיה שלי, לכן אינני נדרש להוציא הון תועפות על מיני תכשירים, בעיקר משום שהבנתי ששום דבר אינו נשמר לנצח.

אני יכול להעיד בביטחון כמעט מלא אם כי מוטה ומשוחד, שעד כמעט גיל 60 הקח–תן שעשיתי עם כוח טמיר עלה יפה. עד גיל 60 כמעט לא נתתי דעתי על מצב השיער מסיבות רבות: מי מכיר אותי במיין? הייתי נשוי כל חיי לאותה אישה, מכיוון שאינני הולך לקולנוע אף אחד לא אמר שג'ינה עומדת ליד הקירח, ובהופעות השנתיות של האחים אולמן בניו יורק, המראה שלי היה שלאגר. אני מה שנקרא כאן "רד נק" צפוני, כלומר אינטלקטואל שאוהב רוק דרומי. יש דבר כזה.

אמת המידה שלי הייתה גיסי אסף, שיחד אנחנו מלהטטים בשערנו 45 שנה ממחנה 80, שהוא אחד הנציגים המובהקים של המחזור שלי ששמור היטב. בפגישתנו לפני האחרונה התרשמתי - או שעשיתי שקר בנפשי - שאיכשהו אנחנו מיישרים קו. בפגישתנו האחרונה בניו יורק גיליתי למגינת לבי שאסף יכול עדיין להטיל את בלוריתו לאחור ואילו אני לא. זה בער בי, מה גם שנישואי כבר עלו על שרטון. דבר אחד למדתי בחיי הארוכים: האגדות האורבניות על נשים שמתות על גברים קירחים הן מעשיות סבתא שהומצאו כנראה על ידי יול ברינר, טלי סאבאלס ודורי בן זאב. לעניות דעתי, יש רגעים שבהם אישה רוצה לתפוס במשהו עמיד, ולא להחליק כמו על מוט במועדון חשפנות.

הדרך הבוטה והבטוחה ביותר לראות את המפלה המלאה, היא במראות הנבזיות בחדרי מלון. אלה המוארות מסביב לצורכי איפור ועקירת נקודות שחורות מהעור. בשנה האחרונה יצא לי להיות בחדרי מלון רבים, ובהם גיליתי את מה שהותיר הקומביין שעלה על ראשי. אני גבר די חזק סך הכל מבחינת עמידות בחיים, אבל נסיגת השיער ובגידתו מוטטו את ביטחוני העצמי המרוסק ממילא. אינני קירח במובן המובהק (אני מבין שזה דיון סמנטי), ועל פי אומדן לא מדעי, שטח הקרקפת שלי מכוסה עדיין שיער יותר מאשר חשוף. אבל אין כל דרך להתעלם או להסתיר את המפרץ - יותר מקסיקו מאשר אילת - שנפער בקדמת ראשי בצד אחד בלבד.

אני מבין שזו תלונה ילדותית מתפנקת, כאשר הארץ שבה נולדתי מובילה לדעתי את העולם בגברים צעירים וקירחים למשעי שכלל אינם עוברים את שלב הבלורית. אבי היה משוכנע כל חייו שיש לו בלורית על הראש, בשעה שמגיל צעיר הוא התחרה ביצחק רבין על חזות הפדחת הדלילה ונהג להסתרק באמצעות הזרת, רמז מרשיע לכל דבר. לאביו לא הייתה שערה על ראשו מגיל 30. ואני? כשהייתי נכנס למספרה של גילי גמליאלי המנוח בגיל צעיר, היה גילי אומר לעוזריו: הנה ראש שיש מה לעשות בו. עד אמריקה דלקתי אחריו.

כעת אני מבין מה גרם לאנשים שנחשבו נלעגים בעיני, אושיות לאומיות ואחרות, להשקיע תשומת לב רבה בענייני הלוואה וחיסכון. אותה משיכה נלעגת של שיער מצד לצד כדי שיהיה מונח כסכך על הקרחת. אף על פי שאני מזהה את הפיתוי, אין לי כל כוונה ליפול קורבן לחולשה הגאוותנית הזאת. לא הכל בחיים ניתן להשיב. מצד שני, ככותב בחרתי שלא להיות רשע כידידי המנוח דנקנר, שמת עם כל שערו ושלא הצליח להתאפק וטפל על ח"כ אבנר שאקי פאה, שעה שהיה זה שערו הטבעי, גער בפומבי בח"כ שבח וייס, עד שההוא ענה לו שהוא נושא על ראשו צלקות מהשואה. מצד שני, לא הייתה לו בעיה להסתחבק עם עופר נמרודי. החיים מוזרים בסיפור הזה.

איור רון מיברג. צלם : חגית שדה

***

אף שיש בנשיאות טראמפ רגעים קשים רבים מספור, הקשה ביותר אירע לפני שלושה שבועות, כאשר מארח הלילה ג'ימי קימל, שכעסו על הנשיא מעוור אותו ומעוות את שיקול דעתו, שידר קטע וידיאו שבו נראה טראמפ עולה במדרגות "אייר פורס 1" תחת נשיבת רוח עזה, ושערו הג'ינג'י מתרומם מראשו כממטרה נפתחת וחושף ראש קירח ועליו קן שיער שכאילו מודבק לפדחתו. זה היה אחד המראות היותר קשים שנראו לאחרונה בטלוויזיה, כולל מלחמות ופיגועים. אנשים בעלי קיבה רגישה הקיאו על הספה.

המראה, כך כבר נאמר, היה כשל דארת' ויידר הגוסס כאשר לוק בנו מסיר ממנו את הקפל"ד השחור ומגלה ראש דלעת בצבע של תולעת לבנה ומצולקת ללא אניץ שיער. חשבתי שזה היה רגע טלוויזיוני מכוער ונוגה, אבל בעיקר השתקפות של אמריקה דרך מעשה הסדום שעושה בה טראמפ. ראש נשיאותי כזה נראה בפעם האחרונה בסרטו של זפרודר לפני 65 שנה, כאשר הקליע השלישי של לי הרווי אוסוולד ניתק את בלוריתו של הנשיא קנדי מראשו.
אין לי עניין פוליטי לעשות הנחה למראה הזברה על ראשו של ביבי נתניהו.

אני חושב שגברים הנלחמים מלחמת מאסף על קו השיער שלהם; שאינם מסוגלים להיכנע כלוחמי הסיירת שהם ולתת לטבע לעשות את שלו ולא לתזז מדינה שלמה בהסחת דעת קוסמטית - הם אנשים שאיני סומך על שיקול דעתם ואני מוכן להעמיד את זה במבחן: מאולמרט צפונה ודרומה. רבין היה גבר, ולפרס היה מזל. הזמן, תשומת הלב והעניין המוגזם בפדחתם מסגירים את קלות הדעת, את הנרקיסיזם ופולחן האישיות של מנהיגים הנגועים בשכנוע עצמי שיש להם בלורית. אותנו זה לא משעשע. זה האיש האוחז בקרנות המזבח וממאן להרפות. אני מתקשה להפריד בין הסיגרים, השמפניה, הצוללות וה–Make Over, כפי שנקראת ההלוואה באנגלית. לג'ון דין, עורך הדין של ניקסון, הייתה סטיית תקן כזאת. הרשימה ארוכה ועמוסה נוכלים.

אבל אף אחד אינו מתקרב בבוטות להתקן העל־ראשי של טראמפ. הוא רגיש מאוד לשזירה המסובכת שבה הוא משקיע את שעות הבוקר, והדעת נותנת שהוא ישן עם כובע מקלחת דביק. נושא מעציב ביותר ומתברר שלא תמיד היה כה רגיש. בראיון שהעניק ל"רולינג סטון" ב–2011 חשף טראמפ מעט מסודות חדר האמבטיה: "מה שאני עושה זה חופף ב'הד אנד שולדרס', אבל אני לא מייבש, אני מניח לשיער להתייבש מאליו. זה לוקח בערך שעה, שאותה אני מנצל לקריאת עיתונים ומסמכים... כעת אני מסרק את שערי במסרק, אני משתמש במסרק, כן... האם אני מסרק אותו קדימה? לא, לא קדימה. האמת היא שקו השיער שלי אינו רע כלל, לא רע כלל. נותנים לי הרבה קרדיט על הלוואה וחיסכון, אבל זה לא באמת הלוואה וחיסכון. זה מין כזה קצת קדימה ולאחור, תמיד אותו דבר".

מאז המצב החמיר. בעת שהמתין לצילום דיוקן בסטודיו של השבועון "טיים", שם רצו לצלם אותו במחיצת נשר קירח חי, פרש הנשר כנפיים, הפיח רוח, ושערו של טראמפ המריא מראשו בחתיכה אחת ונסק לתקרה. מה שמותיר את השאלה בעינה. האם זה שערו? פאה? שילוב של השניים?
הסיפור מעט מייגע אבל קשור בו מומחה לשיער בשם Ivari, שסטודיו הטיפוח שלו היה במגדל טראמפ עם כניסה פרטית לטייקון. עבור 60 אלף דולר היה איוורי שוזר לכם תוספת משמעותית למה שנותר לכם מהניכוי במקור.

איוורי עבד בשיטת "התערבות מיקרו־צילינדרית", שבה קושרים לכל שערה מקורית קובץ שערות קנויות וכך הלאה. איוורי נאלץ להימלט מאמריקה אחרי שהוגשו נגדו כמה תביעות כבדות מאת גברים שרצו את כספם ושערם בחזרה.

בסוף השבוע שעבר, בכנס אוהד של CPAC, התייחס טראמפ פומבית לפנומן על ראשו. זה קרה כאשר ראה את עצמו מאחור על מסך וידיאו, והווילון על עורפו נח בשלווה כמקובל. טראמפ פרץ בשטיק שבו ניסה להסביר את שראתה אמריקה הנדהמת אצל ג'ימי קימל. פעם נוספת גבר הנרקיסיזם על הטעם הטוב ועל כך שיש נושאים שהשתיקה יפה להם.

אינני יודע למה, אבל אני חושש שנראה את הפין הנשיאותי לפני שטראמפ יתפנה מהבית הלבן. בעניין התסרוקת שלו, היא אינה דוחה יותר מהסגנון האהוב על יריבו הגמד הצפון קוריאני, קים ג'ונג און.