1. אפליית המע"מ

שר האוצר משה כחלון "בילה" את המחצית הראשונה של השבוע בביקור בזק באיטליה, צרפת ושווייץ. הוא טס במהירות ממקום למקום כאילו היה הנרי קיסינג'ר. בין לבין פספס את פרסום מדד מרץ, ששיחק לטובתו בעניין מחירי הדיור. עוד כמה מדדים נוספים שיאפסו את עליית המחירים בשנה האחרונה, והוא מוזמן להפגין את חיוכו המפורסם ולרשום וי על המשימה מס' 1. הקבלנים לא מפרגנים וזה ברור, אבל עם המספרים המצביעים זה החודש החמישי על ירידת מחירים, עם או בלי מחיר למשתכן, קשה להתווכח.

ולמרות זאת, עדיין לא ברור מדוע הוא מתעקש להסתבך עם ההבטחות להפחתת מסים. כבר בספטמבר 2017 הבטיח כחלון להוריד מסים לטובת שכבות הביניים, וזה לא קרה. לפני פסח ניתנה הבטחה דומה שגם היא לא מומשה בגלל נתוני הגבייה המאכזבים. עכשיו כבר מדברים על מאי. כחלון לא חייב להמתין לנתוני הגבייה. הוא יכול להפחית מסים כמה שהוא רק רוצה, בתנאי שיבטל את הפטורים ממס לעשירים או שיעז לגעת בפטורים ממע"מ.



הטבות המס בתקציב 2019 מסתכמות ב־66.7 מיליארד שקל. חלק הארי (27.8 מיליארד שקל) ניתן כהטבות מס לחוסכים ולשוק ההון. הפטורים המרגיזים במיוחד הנוגעים למע"מ גורמים לאובדן הכנסות של 6.1 מיליארדי שקל נוספים. הפטור ההזוי ממע"מ באילת (כשממילא הכסף ברובו נשאר בידי הקמעונאים) עולה לנו 880 מיליון שקל. הפטור על שירותי תיירות עולה 860 מיליון שקל. את הפטור המיותר ממע"מ על פירות וירקות, שגורם לאובדן הכנסות של 3.5 מיליארד שקל, הומלץ ברשות המסים מזמן לבטל, אבל כלום לא קרה.

הפטור ממע"מ על קניות באינטרנט בסכום של עד 75 דולר מתסכל במיוחד ושווה לשקול את העברתו מהעולם. במרבית מדינות העולם תקרת הפטור נמוכה בהרבה. במדינות האיחוד האירופי הנאורות מסתכם הפטור ב־26 דולר בלבד. העלות למשלם המסים מסתכמת ב־900 מיליון שקל. סכום הפטור יעלה עוד יותר ככל שמפלצת הקניות ברשת תגדל, ומדובר בגידול של 25% לשנה. ביטול הפטור היה יוצר מקור ארוך טווח למימון הפחתת המסים.

הפטור פוגע ביצרנים ובתעשייה המקומית, שייצור המזון שלה מסתכם ב־46.9 מיליארד שקל. אם נודה על האמת, אז מדובר בפטור לא שוויוני הפוגע בצורה לא מידתית בעשרות אלפי בתי עסק שגובים מהקונים מע"מ מלא. למה? ככה! מה ההיגיון בהעדפת עוד צעצוע לאייפון מתוצרת סין או מכנסי שרוואל מתאילנד על פני תוצרת כחול־לבן? אבל ביטול הפטור הוא צעד מאוד לא פופולרי, כי הוא מיטיב עם הצרכנים המציפים את הרשת בקניות בעליבאבא, ב־Ebay ובשאר האתרים.

בחינה לעומק של השלכות הפטור ממע"מ יידונו ביום עיון שיזמה המכללה האקדמית ראשל"צ שיתקיים באמצע מאי. ד"ר איריס סורוקר, מרצה מהמכללה, תחשוף את תובנותיה. הסוגיה ניצבת בראש סדר העדיפויות של נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין. סקר פנימי של האיגוד מראה שיותר מ־80% מבעלי העסקים חושבים שהממשלה לא עושה כלום כדי לצמצום את היקף הפגיעה בהם מיבוא אישי. 60% מתוכם צופים שהכנסותיהם ייפגעו משמעותית בעיקר בעסקים הקטנים.

הקמעונאים מתוסכלים ופורקים את זעמם על לין, והוא כמובן לא נשאר אדיש. לפני פסח נפגשו לין ומנהלי הרשתות הקמעונאיות עם כחלון בניסיון לבטל את העיוות. הפגישה לא הניבה תוצאות. כל שר אוצר, ובמיוחד כחלון, יתקשה לנקוט צעד לא פופולרי ולעמוד בלחץ הפוליטי מכל הכיוונים, ובמיוחד מההסתדרות, הכרוכים בביטול פטור כלשהו. חוץ מזה, שר האוצר נאמן למנטרה שבמשמרת שלו המסים לא יעלו. כחלון לא הותיר לקמעונאים ברירה אלא לעתור לבג"ץ.

העתירה שתוגש בשבוע הבא מתכתבת היטב עם עתירה דומה שהוגשה לבית המשפט העליון בארה"ב. גם כאן ייאלצו להכריע בשאלה אם אפליית המס לקונים באתרי המסחר המקוונים מוצדקת ואינה מפלה לרעה קמעונאים המוכרים בחנויות מסורתיות. העתירה לבג"ץ, שהוכנה על ידי עו"ד רלי לשם ממשרד מיתר ליקוורניק, תוגש כנגד שר האוצר וראש הממשלה. יצטרפו לעותרים ארגון העצמאים להב והתאחדות בעלי מלאכה. התאחדות התעשיינים בינתיים בחוץ.

"נעתור לבג"ץ בשבוע הבא, לאחר שכלו כל הקצים", אומר לין. "אין לי משהו אישי נגד שר האוצר, אבל אני בהחלט מתנגד לאפליית המס המשתקפת בפטור ממע"מ על קניות מקוונות. אני מקווה שבג"ץ יפסוק לטובתנו והעיוות יובטל. כחלון יכול לנצל את העודפים מביטול הפטור להורדת מסים".

2. במקום דרוך

שום מידע מסעיר לא נחשף במהלך התדרוך המוניטרי התקופתי שקיימה בתחילת השבוע הנגידה קרנית פלוג, יום לאחר פרסום מדד מרץ. המסרים היו ברורים וחדים, אם כי משעממים: "כל עוד סביבת האינפלציה לא תשתנה, והיעד לא יחזור לתוואי, המדיניות המוניטרית לא תשתנה. נמשיך את המעקב אחר הנעשה בשווקים".

המנטרה חוזרת על עצמה יותר משלוש שנים. במרץ 2015 הופחתה ריבית בנק ישראל מ־0.25% לרמתה הנוכחית (0.1% לשנה), ומאז היא ללא שינוי. כל זה קורה אף על פי שבעולם סוערות הרוחות הפיננסיות. ריבית הפד עולה, באירופה שוקלים את צמצום ההרחבה המוניטרית, ומסביב מתחוללות מלחמות הסחר של טראמפ. והנגידה בשלה עם מדיניות השב ואל תעשה, ואף מחריפה אותה.

מעורבות בנק ישראל בשוק מטבע החוץ הצטמצמה בחודשיים האחרונים למינימום, על אף שהיציג עומד על 3.5 שקלים ונסחר מתחת לרמתו הריאלית גם לדברי פלוג עצמה. שום חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה. שער חליפין אפקטיבי נמוך פוגע ביצוא הסחורות ובתעסוקה, ובכך מודים גם בבנק ישראל.

גם בשמירת יעד האינפלציה - על פי חוק, התפקיד המרכזי של בנק ישראל - נכשלה הנגידה. היעד הממשלתי של 1%־3% אינו מושג ארבע שנים ברציפות, אבל תירוצים יש לרוב. בעקבות השינויים הדרמטיים בשווקים היעד הפך לחסר משמעות, אבל אף אחד, לא בבנק ישראל ולא באוצר, לא טרח לעדכנו.
יום לאחר חג העצמאות, הנגידה אינה מפגינה סימני עצמאות. היא מביטה סביב ושואלת מאין יבוא עזרי (והתשובה היא מדיניות הפד האמריקאי).

האינפלציה האפסית מיוחסת לכלכלה החזקה, זרימת דולרים לישראל ומדיניות הפחתת יוקר המחיה של הממשלה. הטענה שמחירי הסחורות בעולם יורדים כבר אינה רלוונטית, כי המחירים, ובראשם מחירי הנפט, מתחילים לעלות ובעקבות כך המדדים.

בממשלה לא אדישים לכישלון מדיניות בנק ישראל. שר האוצר כחלון, שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן ואחרים אינם חוסכים את שבט ביקורתם. זאת אחת הסיבות לכך שהם אינם קשובים להמלצות הנגידה (שהיא היועצת הכלכלית לממשלה) בנושא מדיניות המסים והגירעון התקציבי. זה גם לא מקרי שבאוצר מרשים לעצמם לדבר על החלפת הנגידה, אף על פי שהדבר כלל אינו בתחום אחריותם.

בכל מקרה, הדיבורים על ההחלפה אינם במקומם. החלשת מעמד הנגידה ובנק ישראל כמוה כיוזמות להחלשת בית המשפט העליון. משניהם כחלון אמור להסתייג, אבל לא תמיד הוא מתאפק.

ייתכן שעל רקע האירועים האחרונים הוחלט באוניברסיטת ת"א להעניק לפלוג תואר של דוקטור לשם כבוד. בטקס ב־3 במאי יושמעו הנימוקים: "ניהול קפדני ומצוין של המדיניות המוניטרית והכלכלה של ישראל, תפקידה החלוצי כאישה הראשונה כנגידה, מחויבותה ארוכת השנים לשגשוג המדינה, יציבות המשק וקדמה חברתית. לבסוף, קשריה החמים לאורך השנים עם האוניברסיטה".

על החלק הראשון של המחמאות על המדיניות המוניטרית ניתן לחלוק. ציון היותה האישה הראשונה בתפקיד הנגיד גורם לה עוול. אפילו פלוג הייתה מעוניינת שישפטו את ביצועיה ללא הקשר מגדרי. על קשריה החמים לאורך השנים עם האוניברסיטה באמת שאי אפשר להתווכח.

3. מיזוג על סף הכרעה

חצי שנה עברה מאז אושרו הידיעות על מיזוג בנק אגוד עם המזרחי טפחות, ורשות ההגבלים עדיין לא החליטה בעניין זה. יו"ר הרשות מיכל הלפרין העבירה את הטיפול לסגנה אורי שוורץ, שמינה את אלעד מגדסי לריכוז הטיפול בבקשה. חצי שנה היא נצח במונחים עסקיים, אבל לבנקים אין ברירה אלא לחכות. יש לקוות שאם וכאשר בקשת המיזוג המדוברת של בנק ירושלים עם דקסיה תגיע לשולחנה של הלפרין, הטיפול בתהליך האישור יהיה קצת יותר מהיר.

על פי הערכות, ההחלטה תתקבל עד סוף החודש. בחודשים האחרונים זרם לרשות ההגבלים שטף של מידע בנוגע לבנק אגוד מכל גורם אפשרי: המערכת הבנקאית, בנק ישראל, נציגי העובדים, הגורמים החברתיים, וגם מעו"ד דליה טל, המקדמת מטעם הבנקים את המיזוג.

התשובות שהתקבלו היו שבנק אגוד אינו תורם לתחרות במערכת ולא סופרים אותו. גם בפרוטוקולים של הבנקים מהעשור האחרון התברר שאגוד אינו מופיע כגורם מאיים או תחרותי. גם הפיקוח על הבנקים תומך במיזוג, ולעמדתו יש משקל לא מבוטל. עם זאת, זה לא סוד שפוליטיקאים כמו כחלון, אלי כהן, משה גפני ואחרים, המתודלקים על ידי ירון זליכה, המייצג את העובדים, מתנגדים בתוקף. קשה להניח שהלפרין (אף על פי שאינה מטפלת במישרין במיזוג) מסוגלת להתעלם מרעשי הרקע.

האיחוד בין בנק מזרחי טפחות לבנק אגוד. צילום מסך

ביום שלישי השבוע נפגשו באי הכוח של בנק אגוד ונציגי הממונה לפגישת עדכון. בשבוע הבא תתקיים פגישה מסכמת. ההנחה היא שמבחינה מקצועית טהורה צריך לאשר את המיזוג. מיזוג שופרסל עם רשת ניו־פארם, שהיה לטעמי בעייתי יותר, אושר בסופו של דבר. תרומתו של אגוד לתחרות היא זניחה, והמזרחי טפחות בגרסה משודרגת יכול להתחיל לדגדג את שני הבנקים הגדולים.

על אף שאי אפשר לומר בוודאות שהעסקה תאושר, בעלי הבנקים ממשיכים בהכנות. בימים אלה הוכנה חוות דעת מטעם חברת הייעוץ אנטרופי בנוגע לשווי מניות בנק אגוד לצורך הצעת הרכש. מחוות הדעת עולה שהמחיר למניית בנק אגוד יהיה אחיד עבור כל בעלי המניות, כולל הגופים המוסדיים.

כאמור, אי אפשר לשלול את האפשרות שהמיזוג לא יאושר. במקרה זה בעלי הבנק יערערו על ההחלטה בבית הדין להגבלים בתקווה שבנק ישראל יצטרף לערעור. ואם אחרי כל זה המיזוג לא יעבור, 500 מעובדי אגוד החמיצו הזדמנות פז לפרוש עם פיצוי ממוצע של כמיליון שקל לעובד. ללא מיזוג, בנק אגוד יפסיק לפעול במתכונתו הנוכחית. ללא מערכת המחשוב של בנק לאומי, שעליה נסמך אגוד עד היום, הבעלים ייאלצו להשקיע מאות מיליונים במערכת חדשה. בנק אגוד יצטמצם ואולי בסוף הדרך הבעלים ייאלצו לוותר על הרישיון למכור את המניות בבורסה.

4. הימור מכור

יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי נמצא רגע לפני הזכייה בפרס הגדול - מינוי ליו"ר מפעל ההגרלות הגדול במדינה. אבל כדי לזכות בפרס צריך לקנות את כרטיס ההגרלה. יצחקי חייב להגיש מועמדותו לוועדת האיתור שעל הקמתה הוכרז שלשום.

הרבה זמן לא נותר, כי היו"ר הנוכחי עוזי דיין ייפרד מתפקיד החלומות בתחילת מאי. ועדת האיתור אמורה לפעול עניינית, להיות חסרת פניות ולבחון בנפש חפצה כל מועמד לתפקיד. בפועל מדובר במשחק מכור: נוסח המודעה למועמדים הותאם למידותיו של יצחקי, ובכל מקרה הוועדה רשאית ליזום פנייה למי שתרצה.

הדבר התמוה ביותר הוא שבראש הוועדה יעמוד לא אחר מאשר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, והיא תכלול את ההרכב הידוע לוועדות כאלה, כמו המשנה לנגידה נדין טרכטנברג. המשחק מכור, כי כחלון רוצה שיצחקי יזכה בתפקיד. הוא הבטיח את המינוי ליצחקי וקיבל בעניין התחייבות גם מנתניהו. אז בשביל מה ההצגה הגדולה? הרי כולם יודע שבאב"ד יעשה בדיוק מה שכחלון מצפה. כך היה בבחירת מנהל רשות החברות הממשלתיות, וכך היה בדיוק בבחירת מנהל רשות המסים.

ועדת האיתור נועדה ליצור את הרושם של הליך ציבורי תקין, מחשש שללא ועדה יוגשו עתירות לבית המשפט. לא ברור כיצד אישי ציבור מכובדים כמו המשנה לנגידה מוכנים להשתתף בפארסה כזאת.

מינוי יו"ר הפיס הוא אחד ממספר מינויים העומדים על הפרק באוצר. בקרוב ימונה מחליף לערן יעקב הממונה על השכר, שמונה למנהל רשות המסים. בחודש הבא יסיים את תפקידו גם הכלכלן הראשי באוצר, ובעוד כמה חודשים גם מנהלת רשות שוק ההון.

5. עצמאית בשטח

ביום שאחרי יום העצמאות בטוחה מלי ביצור־פרנס, מנכ"לית חברת הייעוץ תפן, שהמיזם שהתבקשה לעמוד בראשו יקדם עצמאותם של מנהלים במקומות העבודה.

המיזם נועד לסייע בהפחתת תאונות עבודה. מכת התאונות ומספרם הגבוה של הנפגעים מתחילת השנה הפכו את הנושא לבעיה של ממש. חברת Go-ARC פיתחה אפליקציה להגברת הבטיחות בעבודה, וחברת הייעוץ תפן נבחרה לסייע בהטמעתה בחברות ובארגונים, בעיקר בענף הבנייה והתעשייה. לקוחות שניסו את השיטה והביעו שביעות רצון הם שופרסל, טבע, קבוצת מפעלי ים המלח ועוד.

האפליקציה מבוססת על ניתוח 100 אלף תאונות עבודה וריכוז הסיכונים לחמישה פרמטרים: אופי האדם, הפעולה שהוא עושה, מקום העבודה, כלי העבודה שבו הוא משתמש והחומר שאליו הוא נחשף.

"Go-ARC גייסה 1.4 מיליון דולר מניר גלעד, דורון ליבנת ויודפת בוכריס, ובקרוב תגייס 5 מיליון דולר נוספים מקבוצת דקרה הגרמנית. השימוש באפליקציה בנייד או במחשב יאפשר לארגונים להפחית ב־90% את הפגיעות בנפש ולחסוך עשרות אחוזים בעלויות", אומרת ביצור־פרנס.

ספרי על חברת הייעוץ תפן ומדוע יזמי האפליקציה הגיעו דווקא אליכם.
"תפן היא חברה בורסאית שבבעלות אייל זילברמן. עד למחצית השנייה של 2017 ספגנו הפסדים בגלל כשלי ניהול. נכנסתי לניהול לפני שנה, הפעלתי תהליכי התייעלות, ואני מעריכה שבמחצית הראשונה של 2018 נראה תוצאות חיוביות. המכירות נאמדות ב־40 מיליון שקל לשנה. יש לנו לקוחות מכל המגזרים, ובמיוחד במערכת הביטחון וגופים ממשלתיים. הסביבה התחרותית בתחום הייעוץ גבוהה, שכן קיימים מתחרים ראויים כמו מקנזי, דלויט, בוסטון קונסולטינג, PWC וחברות מקומיות כמו אמן ואביב".

את מדברת על סביבה תחרותית גבוהה, ויש מנוסים וותיקים מכם. מה היתרון היחסי שלכם?
"תפן פועלת כבר 36 שנה, שזה הרבה זמן לפני המתחרים. בזכות הניסיון שצברתי בתפקידי בתעש ובמערכת הביטחון אני סבורה שפענחתי את הדנ"א הישראלי ושאני מסוגלת לספק פתרונות מחוץ לקופסה. את האפליקציה להפחתת תאונות עבודה נציג למוסד לביטוח לאומי שמשלם לנפגעי תאונות מיליארדי שקלים לשנה. אנחנו חוזרים בהדרגה לייעץ למערכת הבנקאית, שם אנחנו פעילים כבר בבנק מרכנתיל דיסקונט ובבנק לאומי".

כמנהלת חברת ייעוץ המעסיקה בישראל ובחו"ל 180 עובדים, מה דעתך על רמת הניהול בישראל?
"המנהל הישראלי רעב מאוד ורוצה להצליח, אבל הרבה פעמים הוא בודד בצריח ונאלץ להתמודד לבד מול הדילמות הקשות. לעתים מנהלים חוששים להעסיק סביבם אנשים חזקים. אחת מבעיות הניהול היא הקושי ביישום האסטרטגיה העסקית והיכולת לפעול בצורה סינרגטית, שבה מנהלים מתחשבים גם ביתרונות של חבריהם ומנצלים גם את היתרונות היחסיים. יכולת ניצול הסינרגיה היא אחת הסיבות להצלחת קבוצת מקנזי בעולם".

תפן היא חברה ציבורית. האם העובדה שאתם נאלצים לפרסם דוחות לא פוגעת בדיסקרטיות העבודה מול לקוחות?
"אכן מדובר בדילמה לא פשוטה שאנחנו נאלצים להתמודד איתה, אבל אני שמחה לבשר שלמרות זאת צבר העבודה שלנו מול לקוחות רק גדל והולך. אנחנו מיישמים פעולות ייעוץ והתייעלות מול צה"ל ומערכת הביטחון ומובילים שינוי במשרד הפנים. כפי שציינתי השינויים יבואו לידי ביטוי בדוחות הכספיים למחצית 2018, הן ברווחיות והן בהיקפי הפעילות".

yehudasharoni10@gmail.com