דווקא בשבוע חגה הכפול של עיר הבירה – יום ירושלים והעברת השגרירות האמריקאית אליה - מתנוססים סימני סכנה ברורים בשמיה. כך, לחגיגות שייערכו השבוע יתווסף טעם של מצוקה, שאם לא נתמודד איתה באומץ, לא תהיה סיבה אמיתית לחגוג. הדברים נכתבים על ידי דווקא כתושב ואוהב ירושלים, מי שמגן זה עשרות בשנים על העיר מפני משמיציה הרבים. כי לצד התשבחות ראוי שכל משבחי עיר הנצח, בראש ובראשונה חברי הממשלה, ירשמו לעצמם שהם חייבים להיחלץ מיידית לעזרתה.



נתחיל דווקא מהדמוגרפיה. בעוד שבמדינת ישראל וגם בין הנהר לים, הרוב היהודי הולך וגדל, לא כך בירושלים. למרות שהפריון של היולדת היהודייה הירושלמית גדול בהרבה מזו של הערבייה, היהודים, גם החרדים, נוטשים את העיר בהמוניהם. לכולם חסרים בתים ופרנסה. והדמוגרפיה הפנים־יהודית מדאיגה במיוחד. אין לי דבר כנגד חרדים שעובדים ומשרתים, אבל רבים מהם לא עושים כך. והנה, אף ששיעור החרדים בין הירושלמים הוא רק כשליש, בין ילדי הגנים ובתי הספר היסודיים הם כבר שני־שלישים. המשמעות עבור עיר הבירה - הרסנית. היא ניכרת, למשל, בארנונה בירושלים שהיא הכי גבוהה בארץ, כאשר התמורה שמקבלים משלמי הארנונה השערורייתית הזו, כמוני, אומללה למדי. כי בכסף שמשלמים אולי חצי מהתושבים, צריך לדאוג לשתי אוכלוסיות עניות או עובדות בשחור, שבין היתר לא משלמות ארנונה.



לכן גם המרקם הכלכלי, החברתי והתרבותי נפגע קשות. ירושלים היא עיר מרתקת דווקא בשל השונות שבה. אבל חסר בה מגזר יצרני, ולכן מרבית הצעירים החילונים בני העיר נוטשים אותה. למה הירושלמים נוטשים? ברובם לא בגלל ההשמצות של השמאל, אלא בגלל קושי למצוא דיור ועבודה, פשוט מאוד. בירושלים ישנם הרבה מוסדות ממשלה וציבור, אבל לא מספיק. והממשלה - היא מפרה את ההחלטות שלה עצמה ולא מעבירה את כל משרדיה לעיר. בד בבד, המגזר הפרטי העסקי בעיר חלש ולא מספק מקומות עבודה משמעותיים. גם כאן הממשלה כמעט לא עושה דבר כדי לעודד ולחזק את העיר.



ובדיור, הקטסטרופה מושלמת. בתחום הזה מתחבר הכל למדיניות החמורה של ראש הממשלה, אשר מסכנת את העיר באופן ברור ומיידי. למרות שממשל אובמה כבר הרבה זמן לא איתנו, רוחו מרחפת על ירושלים במלוא עוזה. כפי שחשף נדב שרגאי ב"ישראל היום" באחרונה, ראש הממשלה ממשיך להפעיל את מה שמכונה "נוהל ביידן", על שם סגנו של אובמה, שמשמעו חנק ועדות התכנון בשכונות שמעבר לקו הירוק בבירה. נתניהו כמעט לא מאפשר לבנות במקומות שבאמת אפשר להתפתח אליהם בעיר - מזרחה. שכונת גבעת המטוס מוקפאת בהוראת ראש הממשלה, אזור E1 משותק, וגם בשכונות האחרות הבנייה בצמצום ובמשורה. לכן גם לא מפתיע שאנחנו שומעים על יוזמות למסירת שכונות לאבו מאזן, ועוד רעיונות הזויים ומסוכנים כאלו, שאם חלילה יצאו לפועל, יחלקו את העיר מחדש וישימו אויב מזוין בתוכה.



ירושלים הייתה ועודנה עיר מופלאה, מעניינת, יפהפייה, שיש בה גם היום שפע מרתק של עיסוקים וגירויים. אבל חייבים לדאוג לכך שהיא תישאר כזו ותשתפר. לצד מצהלות החג והשמחה על האיחוד וההכרה האמריקאית, הגיע הזמן לצלצל בפעמונים ולדרוש מהממשלה לשנות את גישתה לעיר, כדי שבאמת אפשר יהיה להעלות אותה על ראש שמחתנו.