ההרמטכ"ל גדי איזנקוט אינו חולם ככל הידוע על קריירה פוליטית לאחר שחרורו מצה"ל ולא על ראשות הממשלה. כבר מזמן לא היה לנו רמטכ"ל כזה. 13 מתוך 19 קודמיו של איזנקוט הלכו לפוליטיקה (שניים מהם, צור ושומרון, רק נגעו בה קלות), והתוצאות לא היו מרשימות במיוחד, ועוד אחד, בני גנץ, בדרך לשם עכשיו. איזנקוט לא, וזה לזכותו.
רמטכ"ל החולם על עתיד פוליטי ועל ראשות הממשלה, לא ייתכן כמעט שתפקודו כראש הצבא לא ייפגע ושהתנהלותו מול ההנהגה הפוליטית ויחסיו איתה לא יושפעו באופן שלילי מחלומו. יש סכנה מוחשית שזה יקרה, וכבר היו דברים מעולם.
רק שניים מקודמי הרמטכ"ל הנוכחי שהלכו לפוליטיקה, יצחק רבין ואהוד ברק, הגיעו לראשות הממשלה, ועוד אחד, יגאל ידין, לסגנות ראש הממשלה, אבל הכזיבו. רבין בקדנציה הראשונה שלו, הכושלת, בשנות ה־70, אהוד ברק שהשיג שיא בקוצר הקדנציה שלו (כשנה וחצי) ובהתפרקות ממשלתו תחת ידיו, ויגאל ידין שישב במשך שנים במגדל השן האקדמי ובמערות חפירותיו הארכיאולוגיות על תקן המושיע שהכל מצפים לבואו ולהצלת המדינה על ידיו - מין גנרל דה גול ישראלי.
25 שנים אחרי סיום שירותו בצה"ל, לקראת בחירות 1977, עשה סוף־סוף ידין את הצעד המצופה ממנו, הקים את מפלגת ד"ש, זכה בהישג נאה בבחירות (15 מנדטים), גרם לנפילת המערך ולעליית בגין בשלטון – וזהו. בתוך זמן קצר התנפצה לו המפלגה לרסיסים, והוא הגיע לתום הקדנציה והלך הביתה ב־1981, בודד ורצוץ.
עכשיו, אחרון הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ על הפרק. תקופת הצינון המוטלת עליו תסתיים בפברואר 2019, ועליו להחליט לאן הוא פונה. הכל כמעט, מימין ומשמאל, פתוח לפניו, והסקרים מנבאים לו השפעה אלקטורלית רבה. הם, למשל, הקפיצו למעלה בצורה משמעותית את מפלגת העבודה המשתרכת בסקרים מאחור, אם גנץ יצטרף אליה. גבאי צריך להתחיל לדאוג. העבודה הרי מומחית בחיסול מנהיגיה.
בינתיים גנץ אינו חושף היכן יתמקם פוליטית. כגנרלים קודמים הוא מדבר עם כולם ומשאיר בשלב הזה את כל האופציות פתוחות. באופן טבעי מייחסים לו
הצטרפות לעבודה, שהרי נולד וגדל בכפר אחים - מושב דתי אבל מפא"יניקי, ואביו נחום אף מילא תפקידים בכירים מטעם המפלגה במחלקת ההתיישבות של הסוכנות ובמזכירות תנועת המושבים. אבל גנץ הבן, קצין וג’נטלמן, מנסה להסוות: “הליכוד היא מפלגה ציונית ומבחינתי כל דבר שהוא ציוני - איננו פסול", אמר. להזכירך, מר גנץ, גם מרצ היא מפלגה ציונית.
לא רק הציונות עשויה לקרוץ לגנץ בליכוד, אלא גם המשבצת הביטחונית הפנויה שם לאחר פרישת בוגי יעלון. אלא שלמשבצת זו לוטש עין גם האלוף במיל’ והשר יואב גלנט, הזומם כנראה לדלג ממפלגתו הנוכחית כולנו לליכוד לשם כיבושה. זה עשוי להיות קרב ראש בראש מעניין. אפשר לשדך את הרמטכ"ל לשעבר גנץ גם לבית היהודי.
עד גיל התיכון, התחנך בבית ספר דתי באזור שפיר הקרוב לכפר אחים, ואף חבש כיפה. השאלה היא מאין יודעים כל תומכי גנץ בסקרים שהוא, איש נעים ורמטכ"ל סביר, מתאים גם לראשות הממשלה? התשובה: לא יודעים, אבל יש לו הילת גנרלים. וזו, מתברר, עדיין מטבע עובר לסוחר במקומותינו.