חברי הכנסת, אנא למהר, יוצאים לחופשה ביום ראשון. הדיוטי פרי מחכה, עליכם להזדרז לאשר חוקים אחרת נצטרך כולנו לחכות 13 שבועות, בערך 90 ימים, שבהם אתם בחופשה. אפשר, אם כן, להבין את המהירות של אישורי החוקים אתמול, ואם מדובר בחוק הלאום או חוק לעצירת “שוברים שתיקה” בבתי הספר, אפשר גם לשבח. הועברו גם חוקים טובים נוספים, אבל קשה להבין מדוע צריך היה למהר ולאשר גם את החוק שמעניק לראש הממשלה פטור ממס הכנסה על הוצאות אחזקת הבית הפרטי שלו.

בדברי הכנסת נרשם שזוהי השוואת תנאים לאלה של הנשיא. אציע תיקון: להשוות את התנאים של ראש הממשלה ושל נשיא המדינה במימון המעונות הפרטיים שלהם אבל מדוע על ידי פטור ממס הכנסה גם לראש הממשלה? מדוע לא להשוות על ידי ביטול הפטור לנשיא?

אין חולק על כך שתפקיד ראש הממשלה הוא חשוב ותובעני ומשכורתו נמוכה מדי. אין גם ספק שנתניהו הוא ראש ממשלה שמביא לישראל הישג אחרי הישג, אבל מה זה קשור לחוק מזורז למימון פטור ממס של מעונו הפרטי?



בתמלול דברי הכנסת אפשר לחוש את המאמץ שהייתה צריכה להפעיל הקלדנית כשהעלתה על הכתב את ההתפתלויות של ח”כ גפני שהציג את החוק: “התלבטתי בשאלה הזאת. לא רציתי, בסוף, לאחר דיונים שקיימתי, ולאחר החלטה שלי שאני לא רוצה שיגדילו את המשכורת של ראש הממשלה, ועם זה ישלמו מס הכנסה גבוה יותר. אני חושב שזה דבר לא נכון. על אף ש...” וכל מיני התנצלויות כאלה.

ח”כ מיקי לוי (יש עתיד) צעק ממקומו את מה שלא נאמר: “גם כשהוא יסיים את תפקידו. עד סוף החיים. וגם לשארים שלו. זו בושה. בושה וחרפה”. זאת אומרת שנשלם עד 120. גם לנשיא וגם לראש הממשלה.