האורקל מכפר שמריהו: יועץ קרנות ההשקעה אבי טיומקין יורה לכל הכיוונים

המקצוע “יועץ לקרנות גידור" אינו מופיע ברשימת המקצועות המבוקשים שכל אם בישראל הייתה מייחלת לילדיה. מבחינתה, עדיף רואה חשבון, רופא או עורך דין. זה מקצוע שתלוי באוויר: אין שעות עבודה מוגדרות, לא מחתימים כרטיס, אבל עובדים 24 שעות ביממה מסביב לשעון, גם בשבתות וגם בחגי תשרי. מצד שני, מדובר באחד המקצועות המתגמלים שיש, המחייב את העוסקים בו להצטייד בכישורים של נביא המצליח לחזות את העתיד. וכידוע, מרביתם המוחלט של המומחים הפיננסיים מצליחים לחזות את העבר. את היכולות הנבואיות אי אפשר ללמוד בשום מקום.

אבי טיומקין, אחד מבעלי המקצוע המובילים בתחום, לא למד ייעוץ גידור בבתי ספר לכלכלה או מינהל עסקים. הוא סיים בסך הכל לימודי משפטים, ובכל זאת ניחן ביכולת לנבא את מגמות המערכת הפיננסית הבינלאומית. בזכות זה הונו נאמד בעשרות מיליוני דולרים לפחות. איך הוא עושה את זה? ובכן, הוא לא מחזיק בידיו כדור בדולח. מדובר בשילוב של המון ידע, ניסיון, אינטואיציה ומזל. הרבה מאוד מזל. רבים וטובים ניסו את מזלם בתחום והתרסקו. אליעזר פישמן וההשקעה הכושלת שלו בלירה הטורקית הוא רק דוגמה. נוחי דנקנר וההשקעה בפרנק השוויצרי הוא דוגמה נוספת.

קרנות גידור השוכרות את שירותיו משלמות לו ביד נדיבה רק עבור העצות שיאפשרו להן לחזות את מגמות המסחר בבורסות ולהתאים לפוזיציות. היכולת לנבא אם הדולר יירד או יתחזק, אם הריבית תישאר ללא שינוי או תשתנה, או אם הנפט ימריא או יתרסק, מתורגמת למיליארדי דולרים. זה לא פחות ממכרה זהב.

קרנות ההשקעה מפחיתות את הסיכון באמצעות טכניקה המכונה “גידור". הן מבטחות את עצמן מפני מגה־קטסטרופות, אבל הן גם מעוניינות להרוויח מהעובדה שהן יודעות את מה שהלקוחות לא יודעים, ובעצם מהמרות על העתיד. בעבר ייעץ טיומקין לקרנות השקעה אמריקאיות, וכיום הוא מייעץ לגדר הגידור האירופית BREVAN HOWRAD, המנהלת נכסים במיליארדי דולרים עבור יותר מ־200 משקיעים מוסדיים בינלאומיים.

# # #

חוץ מהקריירה הבינלאומית, לטיומקין יד ורגל בנעשה בכלכלה המקומית. הוא מוכר היטב בשוק ההון המקומי. לי הוא מוכר אישית כמי שפעיל בבורסה ובשוקי ההון זה 40 שנה. הוא היה מראשוני הפיננסיירים שהכירו את טכניקת ההשתלטות על חברה בורסאית (זה נעשה בחברת קרגל) המכונה LOB (רכישה ממונפת) - ובמילים אחרות להשקיע בלי לשקוע. טיומקין, שחווה לפחות שלוש מפולות בבורסה, מודע היטב לכל הטריקים והשטיקים של הביצה המקומית. ובכל זאת הוא צלח בשלום את כל המהמורות ולא הסתבך בחקירות או בהעמדה לדין פלילי, וזה לא דבר מובן מאליו.

כשחש שהביצה המקומית קטנה עליו, הוא פרש כנפיים לעבר השוק הבינלאומי והרוויח שם עשרות מיליוני דולרים. הוא מחזיק בתים בכפר שמריהו ובמנהטן, ובעבר הייתה לו דירה מול סנטרל פארק, בקרבת הגברת מוניקה לוינסקי. כיום הוא מתגורר באותו אזור, לא הרחק מהמיליארדר היהודי לן בלווטניק.

טיומקין כאמור לא למד כלכלה, אבל הכלכלה הגיעה אליו. לפני שלוש וחצי שנים תרם עשרות מיליוני שקלים להקמת בית הספר לכלכלה ולממשל במרכז הבינתחומי הרצליה הקרוי על שמו ועל שם רעייתו יהודית. לטקס הפתיחה הגיעו שועי הארץ, ואפילו ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. המעגל הראשון של חבריו כולל את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, המתחזק קשרים הדוקים איתו. סביבו נמצאים בקרבה זו או אחרת הפרסומאי אילן שילוח ושירה מרגלית, יועצו המשפטי הקרוב עו"ד דורי קלגסבלד, וסר רונלד כהן הבריטי. לרשימה ניתן להוסיף את ד"ר אריה בלדגרין, שמכר לאחרונה את קייט פארמה תמורת 12 מיליארד דולר. אשתו של בלדגרין היא אחותו של פויו זלבדוביץ, מיליונר בפני עצמו, המתגורר בבריטניה שהשקיע (בעקיפין) בין השאר בחברת אל־על. לונדוני נוסף השומר על קשר הדוק איתו הוא איש העסקים אייל עופר.

לטיומקין, רב־מג בתחומי ההשקעות, אכפת מהנעשה בישראל כאן מתגוררים בין היתר בתו נטלי ובעלה צביקה בארינבוים, שעושה עסקים לא רעים בעצמו. חוץ מהקמת בית הספר בבינתחומי, הוא וענת אגמון (מבעלי גלובס וגרושתו של מריוס נכט ממקימי צ'קפוינט) היו מראשוני נותני הערבות לשר האוצר משה כחלון בבחירות האחרונות.

# # #

טיומקין לא שומר את מחשבותיו לעצמו. אחרי שמכר בכסף מלא את העצות לקרנות ההשקעה הבינלאומיות, הוא מפזר את התובנות לכל דורש. ואכן, רבים ממתינים למוצא פיו. מעת לעת הוא גם מפתיע במתקפה נגד אישים הנחשבים בעיני רבים לפרה קדושה. אחד מקורבנותיו היה הנגיד לשעבר סטנלי פישר. בראיון לתקשורת זיכה אותו בתואר הלא מחמיא “כישלון טוטאלי". זה קרה כשפישר היה בשיא עוצמתו. הנגיד לשעבר ניתק בתגובה את הקשרים עם טיומקין, אבל זה לא ממש הטריד אותו.

את הנגידה הנוכחית קרנית פלוג הוא תקף על הכישלון בניהול מדיניות שער החליפין, שלדבריו, גרמה למשק אובדן הכנסות של 20 מיליארד דולר. פלוג, בניגוד לפישר, לקחה את זה אישית ואיימה שלא להופיע יותר בכנסים של המרכז הבינתחומי. גם על פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה לכלכלה, שטען כי בשל ממדיה הקטנים יחסית של כלכלת יוון, היא אינה עלולה להשפיע משמעותית על מדינות היבשת, הוא לא חס: “אני מקווה שהתייחסותו למשבר ביוון אינה אינדיקציה להבנתו במקרו־כלכלה ואינה משקפת את איכות הייעוץ הניתן לנתניהו".

את מחשבותיו על הכלכלה בעולם פרש בראיון שהעניק לפני כשלושה חודשים למגזין ההשקעות הנחשב “ברונ'ס", ובו העלה תובנות יוצאות דופן. טיומקין קבע ש"אנחנו חיים בעולם חדש, שבו כל הכללים התהפכו עלינו ב־180 מעלות". בהמשך ניפץ אחת לאחת כמעט את כל המוסכמות בעולם.

בזמנים שבהם אנליסטים יורים מהמותן ורק לאחר מכן חושבים, טיומקין מעדיף לחשוב מחוץ לקופסה. החשיבה הלא סטנדרטית מביאה אותו להתבטאות נוספת כנגד אנליסטים וראשי בנקים. “מדהים לראות איך מרבית האנשים הבכירים ביותר במערכת הפיננסית משוכנעים, כמעט באופן אוניברסלי, שכלכלת ארה"ב נהנית מצמיחה ועשויה להביא לעליית הריבית. כולם מצהירים שצמיחה איתנה והאצת האינפלציה יגרמו לבנק הפדרלי האמריקאי להעלות בשנה הקרובה את הריבית ל־3.5% לשנה, מה שידחף את תשואת האיגרות האמריקאיות לעשר שנים לכיוון ה־4%. תפיסה זו מקורה בחוסר הבנה עמוק".

“מיתון גלובלי שאורב בפתח ופחד מדפלציה יגרמו לבנק הפדרלי להוריד את הריבית ולהשיב על כנה את מדיניות ההרחבה הכמותית ולגרום לנפילה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות. המשבר הכלכלי של 2008 מעולם לא בא על פתרונו".

טיומקין מסביר כי “הנתונים הכלכליים של הרבעון השני בארה"ב מתיימרים אומנם להיות חזקים, אך קיימות אינדיקציות רבות לחולשה, כולל האטה במכירות כלי רכב ובתים, וירידה במחזור משכנתאות. הנסיקה ברכישות העצמיות של תאגידים, שהסתכמה ב־174 מיליארד דולר, באה על חשבון השקעות שהיו נותנות זריקת עידוד לצמיחה. מלחמת הסחר הגלובלית הפוטנציאלית אף היא תשפיע לרעה".

הוא תומך בפירוק גוש היורו וסבור שהמהלך ימנע מאירופה “מפולת חברתית ופוליטית שתזכיר את ימי טרום מלחמת העולם השנייה ותביא לעליית משטרים קיצוניים". את תוכנית החילוץ הכלכלית ליוון הוא מכנה “מגוחכת וחסרת פרופורציות". בקיצור, נביא זעם תוצרת כחול־לבן, כשר למהדרין.

# # #

ביקשתי ממנו לרדת מאולימפוס הכלכלה הבינלאומית אל הביצה המקומית. בתובנות שלו לגבי השוק הישראלי טמונות מספר הפתעות.

“ראשית, גילוי נאות. תמכתי בכחלון בעת הקמת כולנו, והייתי מראשוני נותני הערבות למפלגתו, ואני לא מצטער על כך אלא מרגיש מאוד מרוצה", פותח טיומקין את הצהרת הכוונות וממשיך בלי להסס להגן עליו ועל תוכניות הדיור שלו. “כחלון הוא ללא ספק שר האוצר הראשון שהשקיע את מלוא תשומת הלב שלו בנושא החברתי. בהשוואה לירושה שקיבל מדובר בהצלחה ניכרת. הוא הצליח לבלום את עליית מחירי הדיור. המחירים לא יורדים בגלל הקונספירציה בין הקבלנים לבנקים, שמחזיקים מלאכותית את המחירים גבוה. הקבלנים רוצים להמשיך להרוויח, והבנקים חוששים מפגיעה בביטחונות. אי אפשר להתייחס לשוק הדיור בצורה אחידה. שוק דיור היוקרה בת"א קפוא לחלוטין כבר כמה חודשים. הקבלנים נותנים הטבות נלוות כדי לעקוף את הצורך בהורדת מחירים".

ספר לי מה התרחש מאחורי הקלעים בשיחות על ענייני כלכלה שניהלת עם כחלון.

“בפגישה המקצועית הראשונה פתחתי ואמרתי לו: ‘יש אגדה שביבי מבין גדול בכלכלה. תן לי להגיד לך שההבנה שלו בתחום היא מצומצמת, ולא בטוח בכלל שהוא מבין משהו'. זה הצחיק את כחלון מאוד, כי גם הוא ראה בנתניהו גורו כלכלי. ההמלצה שלי לכחלון הייתה להנהיג מדיניות תקציב מרחיבה ולא לשמוע בקול הכלכלנים והיועצים. זה בדיוק מה שנעשה מאז".

ספר לי מה היה כשאהוד ברק היה שר בממשלה.

“במהלך ישיבות הממשלה ברק נהג לתקוף בחריפות את הנגיד לשעבר סטנלי פישר על מדיניות בנק ישראל. כחלון לא הבין איך ברק מעז לתקוף את פישר, שנחשב מבחינתו לחצי אלוהים, ועוד לטעון שמדיניות בנק ישראל מוטעית. גיליתי לכחלון שאני נתתי את העצות לברק בענייני הריבית והמטבע, ואז כחלון פרץ בצחוק ואמר: ‘סוף־סוף אני מבין עכשיו מאיפה הגיע האומץ של ברק להתווכח עם פישר'".

האם אתה מרוצה נכון לעכשיו ממצב הכלכלה הישראלית?

“אני שמח שבישראל קיימת הרחבה תקציבית, מה שמאפשר לכלכלה לצמוח ולתפקד. אבל חייבים לזכור שחלק גדול מההכנסות הגיעו עד היום ממבצעי גבייה חד־פעמיים, וחלקם נובע מהכנסות ממכירות מכוניות חדשות. השיטה עובדת כך: הבנקים מספקים 70%־80% מהמימון למכונית הנרכשת, והמדינה גובה על הדרך את המסים. זו דרך מקורית להגדיל את הכנסות המדינה שלא באמצעות הנפקת איגרות חוב".

תקפת נחרצות את מדיניות רכישת המטבע של בנק ישראל וטענת שהנגידה קרנית פלוג גרמה להפסד מצטבר של 20 מיליארד דולר.

“נכון שתקפתי את מדיניות בנק ישראל, ולפני שנה וחצי הנגידה כל כך כעסה עד שסירבה להופיע יחד איתי באירוע של בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי. רוב הביקורת שלי עליה עדיין בתוקף. מרבית היתרות מוחזקות בהשקעות קצרות טווח שעליהן משולמת ריבית אפסית. אני לא מבין מדוע בבנק ישראל לא קנו את ההשקעה הסולידית ביותר בעולם והיא איגרות חוב של ממשלת ארה"ב לעשר שנים בתשואה של 3% ומעלה. הניהול המקצועי של יתרות המטבע הוא כישלון. אני מצדיק את ההתערבות בשוק המטבע, אבל היו חייבים לנהל אותה בצורה שונה. בניהול נבון של שוק המטבע, השקל, לאחר השקעה של 70 מיליארד דולר, היה כבר מזמן צריך לעבור את ה־4 שקלים. היום הוא נמוך מ־3.6 שקלים".

“למרות הביקורת על ענייני המטבע אני חייב להגיד שבתפקודה הכללי פלוג לא נכשלה. היא השאירה בחוכמה די רבה לאורך השנים את הריבית ברמה אפסית, מה שנתן אוויר עצום למערכת הכלכלית. גם היום אין צורך בהעלאת הריבית. אבל עם כל הכבוד, פלוג לא הייתה צריכה להתמודד מול מבחן של משברים אמיתיים".

מי לדעתך צריך להיות הנגיד הבא?

“אין שם ספציפי שעובר לי בראש. בטח לא אחד מבין כל אלה שהוזכרו עד היום, ובטח ובטח לא פרופ' אבי שמחון. אבל דבר אחד חייב להיות ברור. הנגיד הבא צריך להיות בעל אישיות כלכלית ואקדמית רצינית. הנגיד חייב להיות בעל אופי חזק ועצמאות מוחלטת. הכלכלה הישראלית עומדת בפני שינויי כיוון. האפקטיביות של מדיניות הריבית הנמוכה והיכולת לשמור על גירעון נמוך הגיעו למיצוי. כדי שהמשק ימשיך לצמוח, יש להגדיל את הגירעון, אבל במדיניות של היום זה לא מעשי. הכלכלה בעולם מתרופפת וזה עלול להשפיע לרעה גם על ישראל".

אתה משמיע את הביקורת בשעה שסוכנות הדירוג S&P העלתה באחרונה את דירוג המשק ל־AA מינוס. איך אתה מסביר את זה?

“אני לא מייחס חשיבות רבה לדירוג. בוא נזכור שאותן סוכנויות דירוג העניקו לאיגרות החוב שהונפקו בארה"ב בזמן משבר הסאב־פריים דירוג מושלם של AAA. הם גם העניקו דירוג איכותי לטורקיה וליוון, ותראה מה קרה איתן. מבחינת יחסי הציבור אני מסכים שדירוג כזה הוא נחמד".

תגיד מילה טובה לפחות על עסקת סודהסטרים.

“אתה יודע מה? על העסקה הזו יש לי באמת להגיד רק תשבחות ומילים טובות, ואת זה אני אומר גם לגבי עסקה מובילאיי. מדובר בעסקות בהיקפים משמעותיים מבחינת המדינה, אבל צריך לזכור שהתועלת מעסקות ברמה המקרו־כלכלית אינה גבוהה. התמורה מגיעה בסופו של דבר למספר מצומצם של אנשים".

אתה לא נמצא בטוויטר, אבל טראמפ כן ועוד איך. כיצד אתה מתייחס למתקפת הציוצים הכלכליים שלו?

“מלחמת הסחר שהוא מוביל הרסנית. העימות שלו עם איראן עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים לכלכלה העולמית. המאמץ של טראמפ ונתניהו להחליף את השלטון באיראן ראוי להערכה, אבל חייבים להביא בחשבון שבמקומו עלול להגיע משטר עם ממשל קיצוני של משמרות המהפכה. האיראנים מאיימים על חסימת מצרי הורמוז והמפרץ הפרסי. בשביל זה לא צריך לפתוח במלחמה עם האמריקאים - מספיק להטביע שם שתי מכליות".

אבל אין ויכוח על כך שעד היום היה טראמפ בשורה מצוינת לבורסות העולם בכלל ונאסד"ק בפרט.

“הסיבה העיקרית לכך שהבורסות עולות היא שחברות הענק קונות את המניות של עצמן, והיקף הרכישות העצמיות יגיע השנה לטריליון דולר. הציבור מוכר מניות, והחברות קונות במקום להשקיע את הכסף בכלכלה הריאלית. שים לב שהעליות מתמקדות בעיקר במניות חברות הטכנולוגיה המובילות ולא בכלל השוק".

מה הכיוון של הדולר והריבית בארה"ב ובישראל?

“שלב עליות הריבית בארה"ב נבלם למרות דברי הנגיד האמריקאי ג'רום פאאול על הכלכלה החזקה והמשך מגמת העליות. הכלכלה האמריקאית לא במצב טוב. ברבעון האחרון של 2018 תירשם להערכתי ירידה משמעותית בקצב הצמיחה. אני מציע לזכור גם את מה שאמרו הנגידים האמריקאים לפני המפולות ב־2008 וב־2000. הם היו אופטימיים לחלוטין זמן קצר לפני שהכל קרס. לגבי הדולר ניתן לקבוע שאם אכן יתפתח משבר כלכלי בארה"ב, הדולר דווקא יתחזק, כי הכסף האמריקאי המושקע בחו"ל יחזור לשוק האמריקאי. מדובר בכספים שניתנו כאשראי. תהיה לכך השפעה גם על השקל שיחזור להיחלש, בדומה למה שהתרחש בברזיל".

מה יהיה עתיד הכלכלה הטורקית?

“המשבר הכלכלי בטורקיה אינו חשוב ומהותי ברמה הגלובלית. אני מכנה את המשבר הזה הסחת דעת, כי המשבר הכלכלי האמיתי נמצא עדיין ברוסיה, שם הכלכלה בתהליך צניחה חופשית. מעל 600 בנקים נסגרו שם. אם פוטין צריך לשאת נאום לאומה שבו הוא מודיע על העלאת גיל הפרישה לפנסיה והתמיכה בו יורדת, המצב קשה. אם פוטין נאלץ לעצור את ראש האופוזיציה, הדבר מעיד על עוצמת המשבר".

בעקבות משברים אלה - מה צפוי למחירי הנפט?

“על בסיס נתוני הסחר הבינלאומיים והריבית הנוכחית המחירים צריכים לרדת. אבל ברקע קיים עדיין הסיכון שהאיראנים יחסמו את המצרים, מה שעלול לגרום למחסור בנפט. מהלך כזה יקפיץ את המחירים ואת עלויות הביטוח של ההובלה הימית הבינלאומית במאות אחוזים. במצב הנוכחי, כשהכל רגוע יחסית, המחירים אמורים לרדת".

לסיום, מה יהיה עם הבורסה לני"ע בתל אביב? איך אתה מתייחס למהלך ההפרטה?

“נכון להיום הבורסה תקועה. עם כל הכבוד להפרטה, הבורסה נחשבת לסיכה מבחינת גודלה במפה הבינלאומיות. אפרופו בורסה, אתה זוכר שבזמן אמת חזיתי את משבר 2008 וגם את משבר היורו? אז בוא אספר לך גם על מניה ספציפית והיא מניית טבע. הזהרתי בזמן אמת מקטסטרופה. בעיצומו של המשבר ישבתי לצהרים עם המנכ"ל לשעבר יצחק פטרבורג והזהרתי שהמניה עלולה לקרוס. בטבע הרימו טלפון והתעניינו אם אני ב'שורט' (מכירה בחסר - י"ש) על המניה. חודשיים מאוחר יותר דיברתי על גורלה של טבע בהרצאה בפני תלמידי תואר שני במרכז הבינתחומי. לצערי, האזהרות התגשמו הרבה יותר מהר ממה שחשבתי".