בחגים אין מי יודע מה רייטינג. הרבה שידורים חוזרים שמקלים מעט על תקציבי שוק הטלוויזיה - עסק שבו כולם מפסידים. בתקופה שבה מתערערת שגרת הצפייה, גם תוכן עם פוטנציאל אינו מגיע לשיאים, וכך קרה שתוכנית "המקור", שתיעדה במשך תקופה ארוכה את מעללי משפחת תמימי מנבי סלאח, לא ממש הכתה גלים. היא הניבה רייטינג של פחות מ־4% ולא גררה שיח בעל משקל ברשתות החברתיות. ייתכן שזה בגלל החגים, אבל ייתכן שיש גם סיבות נוספות.
צפיתי בכתבה בסבלנות ובלא מעט עניין, לא פעם נעתי בכיסא באי־נוחות, אבל בסופה הרגשתי שאני לא ממש מבינה. רגע, אז מה השורה התחתונה?
התרגלנו לסיקור הסכסוך מנקודת מבט מהודקת וצרה של צד אחד, ואילו בכתבה הזאת (בניגוד לכמה ציוצים שהאשימו את "המקור" בקידום נרטיב מחבלים) זה לא קרה. אומנם אין לזה רייטינג, אבל דווקא האמביוולנטיות שהצופה נשאר איתה משקפת את המציאות.
המציאות היא שאין תמימות בסיפור הזה. יש מלחמת תעמולה שמנסה בכוח ליצור צד של טובים וצד של רעים, אבל אין צדיקים אצלנו, וגם לא בצד השני. תמימי לא גיבורה, אבל גם לא מחבלת מסוכנת. עורכת הדין שלה, שמתכחשת להצהרות הברורות של לקוחותיה על רצונם לשחרר את כל פלסטין, כולל חיפה ותל אביב, רהוטה אבל לא במיוחד מרשימה ביכולתה לקרוא את המפה. כך גם הבחור הציני שמקדיש את כל מרצו כדי לבחוש בסכסוך ולהיות הדובר של המשפחה. יותר מכל, הם הצטיירו כמשהו על הגבול בין הזויים לאבודים.
עם זאת, אי אפשר להתעלם ממשמעות מעצר של ילדה בת 17, פרובוקטיבית ומחפשת צרות ככל שתהיה. מה לנו ולזה? כן, הפלסטינים שולחים את ילדיהם לשורות הראשונות כמניפולציה לקידום "המאבק". כן, חלק ניכר מהם רוצים "לשחרר את כל פלסטין", כלומר לבטל את המדינה היהודית, אף שבחלק מהשמאל (העולמי והישראלי) מתעקשים להתעלם מזה. אבל אחרי כל כך הרבה שנים של מציאות דפוקה, הצדק כבר אינו רלוונטי. גם אם נצא מהנחה שישראל צודקת ב־100% ושאנחנו הטובים והם הרעים, צריך לסיים את הסאגה הזאת עם מדיניות ברורה. מיליוני אנשים בגדה ובעזה לא צריכים להיות תחת אחריותנו בשום אופן וצורה. אי אפשר פשוט להמשיך לשים אותם על הולד. אז כדאי שנפסיק להתייפייף, אבל גם שניפרד מהרעיון שהסכסוך ייגמר כשיהיה ברור שאחד הצדדים צדק.
המסקנה היחידה שעולה מהתוכנית, גם אם לא הניבה רייטינג, היא המסקנה הנכונה: הסיפור סבוך, אין בו שורה תחתונה. אם לא נדע לאיזה פתרון אנחנו שואפים ונחתור אליו, גם לא תהיה שורה תחתונה. יש מניפולציות ושקרים בצד הפלסטיני, יש "פעילים" למיניהם שמתוך שאיפה להרגיש צדיקים רק מלבים את השנאה, ויש אנשים שחיים כבר שנים רבות מדי תחת נוכחות של צבא זר. גם אם לא אכפת לנו מהם - זה פשוט לא טוב לנו. צדק הוא לא המטרה, וגם לא שתי מדינות לשני עמים. שהעם שלהם יעשה מה שהוא מבין - אבל שהעם שלנו יסיים את הסאגה הזאת כדי שנוכל להתחיל לרפא את עצמנו, לאחד את פצלי החברה, להיות מדינה יהודית ללא ספיחים בני 50 שנה.