זה מספר לילות נודדת שנתי: איך זה שממשלת ישראל, וליתר דיוק בנימין נתניהו ומשה יעלון, העזה להרוג גנרל איראני בסמוך לגבול ישראל בגולן, ועוד חודשיים לפני בחירות? מה הולך פה? איך העזה מדינת ישראל לחסל את בנו של עימאד מורניה, מפקד גזרת הגולן בחיזבאללה? וכל זה למה? כי ערך ההפרזה וההפלגה, בלוויית היסטריה, אפיינו את הפרשנויות אצל כמה כותבים אצלנו. אחד אף הצדיק את גל הפיגועים שיבוא על ישראל או בריכוזים יהודים בחו"ל.
 
איני מזלזל ואיני מפחית בסיכונים. הנחת העבודה של מדינת ישראל צריכה להיות שאיראן הטרוריסטית וחיזבאללה עלולים לבצע כל מיני דברים משוגעים לפי היכולות המגוונות שבידם. אבל ההערכה עצמה, לדעתי, צריכה להיות הרבה יותר שקולה ורגועה. להלן כמה שיקולים הצריכים לדעתי להנחות את האיראנים (והם אלו שיכתיבו לחיזבאללה מה לעשות ולא לעשות) במגמה של איפוק.
 
ראשית, המצוקה הכלכלית היא העומדת כיום בראש סדר העדיפויות שלהם והיא דוחקת ולוחצת. היא מחמירה נוכח הירידה הדרסטית במחירי הנפט והופכת את הצורך בהסרת הסנקציות לאינטרס האיראני החיוני ביותר עכשיו. כמובן שישנו האינטרס החיוני בשימור כל היכולות הגרעיניות שבהן הושקע הון עתק. אבל ויתור כזה או אחר בתחום הזה אינו שקול לרווח העצום שבהסרת הסנקציות (בבת אחת או בתהליך הדרגתי קצר).

את הרווח בהסרת הסנקציות ישיגו עכשיו, והתרומה המוחשית והפומבית לעם האיראני תהיה עכשיו, ואילו את מה שמוותרים עליו בתחום הגרעין ישיגו תוך כמה שנים. למה להזיק לכך בשביל מסע נקמה בישראל?
 

שנית, הנשיא אובמה בא ואומר לאיראנים: אני המלאך המגן עליכם ולא אתן שהקונגרס שלי יטיל עליכם סנקציות על מנת ללחוץ עליכם. כלומר, נותן להם תעודת ביטוח. אז למה לקלקל בפעולה טרור נמהרת, נניח נגד קהילה יהודית בעולם, שרק תחזק את הקונגרס מול אובמה?
 
שלישית, איראן וחיזבאללה נמצאים במאבק דמים להגנת משטרו של בשאר אסד. אם יעשו עכשיו משהו שתוצאותיו יהיו קטלניות עבור ישראל, אין להם ביטחון במה תהיה תגובת ישראל. תגובה ישראלית חזקה תסבך אותם בכל הזירות. 

רביעית, בשנים האחרונות הותקפו שיירות נשק שאיראן העבירה לחיזבאללה דרך סוריה. האם האיראנים הגיבו? ובכלל, מה קרה? הרגו לוחמים ומפקדים של איראן וחיזבאללה שייעודם היה להרוג יהודים ותוכניתם הייתה ליצור מול ישראל חזית חדשה. הגנרל האיראני, שחוסל בשבוע שעבר, לא היה הראשון שנהרג למען משטר האייתוללות באיראן. לא מכבר נהרג גנרל אחר בסמרה שבעיראק בלחימה נגד דאע"ש. ובכלל, לא נהרג כאן מנהיג מדיני או דתי (כמו עבאס מוסאווי ב-1992), ולא איזה שיח' דתי מכובד.
 
לדעתי, האיראנים, הידועים בסבלנות, יעבירו את הנושא למגירה המיועדת "לטיפול מחר". מה הם יתירו לחיזבאללה לעשות? בוודאי לא פעולות גדולות. וכמו שפתחתי: זאת הערכה, לא הנחת עבודה.