עד לרגע כתיבת שורות אלו, בערבו של יום רביעי, צה”ל חזר לכללי המשחק הנהוגים בינינו ובין חיזבאללה - אנחנו ירינו, הם ירו, כל צד בהתאם למידת הנזק או התועלת שיפיק מן הירי, בלא להיגרר לסחרור שסופו מי ישורנו. אם אתם קוראים רשימה זו בבוקר וצה”ל לא המשיך להפליא מכותיו בלילה, סימן ששני הצדדים רוצים שקט. מכאן ואילך צריך להבין למה ואיך הגענו לסף פיצוץ שעשוי להתרחש אם בישראל יוחלט להעלות את רף התגובה.
מבחינת חיזבאללה, חיסול השיירה היה חריגה מכללי המשחק, בהמשך לפגיעות בשיירות ובמחסנים בעבר. מבחינת צה”ל, חיילים הרוגים בפעולה יזומה, לא פצמ”ר אקראי, ועוד בגבול לבנון, הם קאזוס בלי (ועדת חקירה). מבחינת הפוליטיקאים בתקופת בחירות, כשל ביטחוני ורפיון בתגובה הוא המבחן העליון. להיבחר או לא להיבחר - זו השאלה.
אין טעם להיכנס ביום הזה לשאלה כיצד זה קרה? מחדל או פק”ל? אלא מה (לא) עושים בהמשך. בדרך כלל יש בנק מטרות זמין (ומידתי) שהופעל מיד אחרי ירי הטילים. כדי להגביה את רף המטרות יש צורך בהערכת מצב שאותה אמורים שר הביטחון וראש הממשלה לבחון ולהחליט.
הערכות המצב הקודמות על כך שחיזבאללה ירחיק את הפעולה לחו”ל - ספגו מכת אש, הרוגים ופצועים, ובעיקר שאלות לגבי המודיעין ומנגנוני ההתרעה באזור התקרית. גם את הערכות המצב המלוות את ההצעות לתגובה של צה”ל צריך לקחת בעירבון מוגבל, ובעיקר את הערכת מצב לגבי התגובה של
הערכות המצב הקודמות על כך שחיזבאללה ירחיק את הפעולה לחו”ל - ספגו מכת אש, הרוגים ופצועים, ובעיקר שאלות לגבי המודיעין ומנגנוני ההתרעה באזור התקרית. גם את הערכות המצב המלוות את ההצעות לתגובה של צה”ל צריך לקחת בעירבון מוגבל, ובעיקר את הערכת מצב לגבי התגובה של
חיזבאללה אם יועלה הרף מצדנו.
הארסנל הוא די קבוע: תגובה של אש מנגד (ארטילריה או מטוסים) כבדה ככל שתהיה, כולל מראות הרס, לא תספק את התביעה לנקם נוסח ליברמן (מכה קשה וכדומה) ועשויה להיות כלי ניגוח בבחירות בידי הימין, שלא יתנצל גם אם ייהרגו מאות בני אדם. כניסה קרקעית לא באה בחשבון. לא כי צה”ל חושש, אלא שהיא לא תפתור מאומה והיא פתח ודאי להסתבכות בבוץ הלבנוני, למקרה שמישהו התגעגע.
פעולה “כירורגית” ב”עורף האויב” עשויה להביא סכום מסוים של תשואות, אבל תמיד יש סיכוי, הגם קטן, לכישלון, ראו פעולת נועיימה ב-1988 ואנצריה ב- 1997.
פרט לתקריות האחרונות, יש מאבק טקטי בין ישראל לציר המשולש חיזבאללה-איראן-סוריה על השליטה במעבר קונייטרה ודרום רמת הגולן, ומטרה אסטרטגית של הציר המשולש על השליטה בלבנון כולה.
לישראל אין שליטה על המטרה האסטרטגית של הציר המשולש בלבנון, והסכנה היא שמלחמה כוללת עקב תגובת יתר של ישראל תקרב אותם להשגת המטרה הזו. בהפוך על הפוך בשיגעון המזרח־תיכוני, אסור שחיילי צה”ל יהיו האמצעי להשלטת חיזבאללה ואיראן על לבנון בגלל שיקולי בחירות.
פרט לתקריות האחרונות, יש מאבק טקטי בין ישראל לציר המשולש חיזבאללה-איראן-סוריה על השליטה במעבר קונייטרה ודרום רמת הגולן, ומטרה אסטרטגית של הציר המשולש על השליטה בלבנון כולה.
לישראל אין שליטה על המטרה האסטרטגית של הציר המשולש בלבנון, והסכנה היא שמלחמה כוללת עקב תגובת יתר של ישראל תקרב אותם להשגת המטרה הזו. בהפוך על הפוך בשיגעון המזרח־תיכוני, אסור שחיילי צה”ל יהיו האמצעי להשלטת חיזבאללה ואיראן על לבנון בגלל שיקולי בחירות.