משטרת ישראל – קודש קודשים. כך האמנו פעם. הרגשנו שמי שלובש מדי הצבא או המשטרה מסמל את הגאולה שלנו, את הממלכתיות, את שיבת עם ישראל לארצו, ולכן הוא קדוש. חיילים ושוטרים היו מקור גאווה והתרגשות. ילדים היו מתחפשים אליהם בפורים. לקראת פורים הקרוב, יש לי הרגשה שלא יהיה מחסור בתחפושות שוטר. 



במשך שנים מעמד המשטרה הידרדר מטה מטה, עד שהפכה למושא לבוז. השחיתות, שיכרון הכוח וחוסר המקצועיות שהביא לא פעם לטרגדיות השפילו את קרנה עד עפר. אף אחד לא עשה לה את זה, האשמה כולה עליה. 
 
כסף משחית. כיבוש משחית. כוח משחית. צריך להיות אדם מוסרי באמת כדי לא לתת לעמדה או לאמצעים להשפיע על התנהגותך או מחשבותיך. לשוטרים, בהגדרה, ניתן כוח. הוא ניתן להם על מנת שיאכפו את החוק, אבל ברגע שהכוח ניתן – הוא יכול לסאב את האדם. וזה חוט השני העובר בפרשיות של רוב הניצבים שחטאו: ניצול לרעה של כוחם ומרותם. 


כל זה לא נשאר, כמובן, רק במשטרה. השוטרים שלנו, האמונים עלשמירת החוק, מפירים אותו ברגל גסה, מזלזלים לא פעם בתלונות אזרחים, ורוח המפקד של ניצול לרעה של כוח, מורגשת תדיר במפגש עם הגוף שאמור להיות נקי כפיים בהגדרתו, בכדי שיוכל לאכוף ניקיון כפיים של אחרים. 
 
שיכרון הכוח הזה מורגש בעיקר במחוז ש"י, כלומר, "שומרון יהודה", כלומר – בהתנחלויות. הידעתם? יש ציבור ענק במדינת ישראל הזוכה לאכיפה משטרתית בקנה מידה מדהים. לא מדובר במשפחות פשע, בציבור של אנסים ורוצחים, אפילו לא במרכזי אלימות פלילית או לאומנית. מדובר בתושבים היהודים ביהודה ובשומרון. לכל 241 אזרחים כאלה יש שוטר. בנתניה, לדוגמה, יש שוטר לכל 1,021. המצב יוצר אכיפת יתר, המפרה, במקרים רבים, את זכויות היסוד של אותם אזרחים. 
 
יתרה מכך. עודף השוטרים ביו"ש לא הופך אזור זה למקום בו נשמר החוק טוב יותר, משום שהאכיפה סלקטיבית. אכיפת־יתר כלפי המתיישבים היהודים, ותת־אכיפה כלפי התושבים הערבים וכלפי פעילי שמאל. 
תחתית החבית
דרכי הפעולה של השוטרים במחוז ש"י מגוונת ויצירתית. למשל, לפני שנתיים הגיעו שוטרים מחופשים לפלסטינים לשדות היישוב סוסיא. תושבי היישוב דיווחו לצבא, שאמר להם שהמקרה מוכר. כשחצו השוטרים המחופשים את גבול היישוב יצאו לקראתם התושבים. לרגע זה חיכו ה"מסתערבים". הם היכו את המתנחלים, והפעילו נגדם שוקרים חשמליים וגז מדמיע. לאחר כמה דקות של מאבק יצאו כוחות גדולים של משטרה ועצרו את המתיישבים.  
 
כלומר, המשטרה השתמשה בפרובוקציה נגד יהודים על מנת להפליל אותם. היא התחפשה לאויב, וכשניסתה לחדור ליישוב היא עצרה את תושביו שהתנגדו לחדירה. לאחר הסערה שהמקרה גרם אסר השר אהרונוביץ' להפעיל כוחות מסתערבים נגד יהודים. 
 
כנראה שתוקף ההוראה של השר פג, משום שביום שישי הקודם הגיעו שוטרים מחופשים לערבים לאחת מהגבעות של שילה. בידיהם שתילי זיתים, שזאת, כידוע, השיטה של הערבים באזור לתפוס קרקעות: בשיתוף אנרכיסטים אירופאים וארגוני שמאל ישראלים הם משתלטים על שטח באמצעות שתילת זיתים, וכשמתפתח עימות עם התושבים, חובת ההוכחה על היהודים. תושבי ביו"ש מכירים את המחזה, ויודעים את סופו. 
 
קצין הביטחון של היישוב ביקש מהם להתפנות והם צעקו עליו בערבית "רוח מן הון" – לך מפה. הוא צילם אותם והזעיק את הצבא. לאחר מכן, כשהסתכל בתמונות, ראה אוזניה באוזניהם של ה"ערבים". מכוניות משטרה נמצאו מסתתרות בוואדי הסמוך. כלומר, המשטרה במחוז ש"י ממשיכה לנסות ולהטמין מלכודות נגד היהודים ביו"ש. כמה מסוכן, כמה מעוות, כמה לא מפתיע שמפקד המחוז פוגע בחלשים ממנו רק כי הוא יכול. 
 
רוח המפקד האצילה את ערכיה ועקרונותיה על המחוז הזה, שמקבל אליו את הירודים בשוטרים. מחוז ש"י נחשב בקרב המשטרה לתחתית החבית מבחינה אנושית. מה שמדהים הוא שאלו האנשים המטפלים בסכסוך הישראלי–פלסטיני בשגרה, במקום לשים בנקודת המפגש הנפיצה הזאת את העלית של הכוח. 
יום לאחר המקרה בעדי עד, בשבת, הגיע שוטר לשערי היישוב מכמש וביקש להיכנס. כשנשאל מה סיבת בואו (ביישובים דתיים לא פותחים את השער החשמלי בשבת אלא אם כן מדובר בפיקוח נפש), השוטר סירב לענות. למרות הכל, פתח השומר את השער, ואז יצא השוטר מרכבו ותקף את השומר. 
 
השומר התנגד לתקיפה, השוטר ריסס גז פלפל אל תוך עיניו חמש פעמים, אזק אותו והשכיב אותו על הרצפה. הוא הכניס אותו לניידת ולקח אותו למעצר, בשבת, ללא כל סיבה נראית לעין. האלימות המקוממת צולמה ונראית בבירור בסרט המסתובב ברשת. כעבור כמה שעות שוחרר השומר, כמובן, משום שלא עשה דבר הנוגד לחוק. הוא הלך ברגל מתחנת המשטרה לביתו, במשך שעות, כי אינו נוסע בשבת. 
 
מה נעשה עם משטרה כזאת? איך נסמוך עליה? למה שנפנה אליה? אם אין לאזרחים אמון במשטרה – יש למשטרה מעט מאוד כוח. המשטרה הנוכחית עושה את עבודתה רע מאוד, החל בזלזול בתלונות על אלימות במשפחה וכלה בהתעלמות מקריאות לעזרה של נער שנחטף. 
 
אולי קריסת הפיקוד תביא עלינו עידן טוב, כי היא קוראת לחשבון נפש. מה שצריך עכשיו היא לא רפורמה, אלא מבול. מבול שישטוף ויציף את הכל, ריסט מוחלט על הארגון שאמון על החוק במדינה, אבל רחוק ממנו מאוד. מגיעה לנו משטרה מצוינת, משטרת קודש הקודשים. משטרה שילדים ירצו להתחפש לה, משטרה שתעורר גאווה וביטחון.