סיפור החיסול של מורניה יצא אתמול (שבת) במקביל בשני עיתונים מובילים בארה"ב – "הוושינגטון פוסט" ו"ניוזוויק" – מה שיצר תחושה של קמפיין מתוזמר. בניגוד לכל הסיפורים שנכתבו עד היום על חיסולו של רב המחבלים, שהכילו בעיקר המצאות וניחושים, הפעם הפרסום מכיל מידע מדויק ואינטימי.
"הוושינגטון פוסט" לא הסתיר שמקור המידע הוא עובד לשעבר ב־ CIA, והתחושה היא שהקמפיין הזה מכוון בראש ובראשונה פנימה, לארה"ב. בחודשים האחרונים ספגה הסוכנות קיתונות של ביקורת בוועדות הסנאט, בעיקר סביב הדרך שבה נהגה לחקור חשודים בטרור במדינות זרות. הרושם הוא שהפרסום בא להזכיר שה־ CIA יודע לעשות גם דברים טובים. על הדרך, הפרסום הזה מסבך את ארה"ב עם חיזבאללה, שמעולם לא האשים את האמריקאים בחיסול מורניה.
מהצד השני, יש בו קריצה לאיראנים, כאשר האמריקנים מזכירים שגם קאסם סולימאני, מפקד גיס אל־קודס, היה על הכוונת יחד עם מורניה - והם חסו על חייו. הציניים יוכלו למצוא כאן אנלוגיה למה שקרה לפני שבועיים בגולן: הלבנוני מורניה נמצא על הכוונת יחד עם גנרל איראני. ב־ 2008, בחרו ישראל וארה"ב, על פי "הוושינגטון פוסט", להרוג רק את הלבנוני ובדרך חשאית, ב־ 2015 בחרו להרוג את שניהם יחד - ובחיסול גלוי ובוטה.
אבל עיתוי הפרסום לא קשור לחיסולו של הפרסום מורניה הצעיר. עיתונאי "הוושינגטון פוסט" עבדו חודשים על התחקיר ופנו לנוגעים בדבר בישראל שבועות רבים לפני חיסולו של ג'יהאד מורנייה. אם יש בפרסום הזה מסר לישראל, זו התזכורת לכמה טובים היו פעם היחסים בין שתי המדינות. בימי אולמרט ובוש שיתוף הפעולה המודיעיני בין המדינות הרקיע לשיאים של אינטימיות. אלו השנים שבהן, על פי פרסומים זרים, גם פיתחו יחד המוסד וה־ CIA את וירוס המחשבים שתקף את הצנטריפוגות באיראן. נעים להיזכר איזה דברים גדולים אפשר לעשות כשעובדים יחד, בשיתוף פעולה.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 10