קשה להאמין שהעיתוי הוא מקרי. מי שהדליף את הפרטים על ההתנקשות בעימאד מורניה לפני שבע שנים, לשני עיתונים, ובוודאי לעיתון כמו ״הוושינגטון פוסט״ (השני הוא ״ניוזוויק״), לא עשה זאת במקרה. כנראה שמישהו רצה להעביר מסר לעם בישראל וגם לראש הממשלה: אתם לא יכולים בלעדינו. ראו עד כמה היה שיתוף פעולה הדוק בין קהילות המודיעין של שתי המדינות, והוא עלול להינזק מהמדיניות המתריסה של ראש הממשלה שלכם. זאת היא המהות החבויה, המסר הסמוי של ההדלפה.
ההדלפה מפתיעה, גם משום שארה״ב לא נוהגת לאשר מבצעים חשאיים שלה, אלא אם היא נוטלת אחריות עליהם. במקרה של מורניה, לא ארה״ב ולא ישראל הודו במעשה. ועדיין נותר מרחב להכחשה. אין דין מדליף אלמוני כדין הודעה רשמית של ממשלה. לגבי הפרטים, הם חשובים פחות, ונראה שחלקם לא מדויקים כל כך.
מהפרסום בתקשורת האמריקאית עולה רושם כי מישהו בארה״ב ביקש ליטול כמעט תשעה קבין מתוך עשרה של הצלחה. לפי הפרסומים, במבצע המשותף שחיסל את ״שר ההגנה״ של חיזבאללה, ה־ CIA היה השותף הבכיר והמוסד - הזוטר.
אפשר שמדובר בהגזמה גדולה והאמת שונה לחלוטין. בעצם, המוסד היה הגורם הדומיננטי. רושם זה עולה אפילו מקריאת הדיווחים. נאמר בהם כי את המודיעין על תנועותיו של מורניה בדמשק, שבה הייתה לו דירת מסתור, הביא המודיעין הישראלי. נכתב גם שהיוזמה לחסל אותו באה ממאיר דגן, ראש המוסד באותה עת, אף שהוזכר שגם גורמי מודיעין וצבא אמריקאיים העלו אפשרות זו בעצמם, משום שהיה להם חשבון עם מורניה, שדם של מאות אמריקאים היה על ידיו.
המוסד מעדיף במבצעים כה רגישים של התנקשויות וחיסולים פעולה "כחול לבן". כלומר, ללא שותפי סוד. רק בלית ברירה הוא יפנה לשירות ביון שניתן לתת בו אמון בבקשת סיוע.
בסופו של דבר, מורניה היה יעד חשוב יותר לישראל, שעקבה אחריו שנים רבות, מאשר לארה״ב. נכתב גם שאף שהפצצה שהוטמנה במכוניתו של מורניה פותחה, הורכבה ונוסתה בארצות הברית - ההפעלה באה מתל אביב.
בדיווחים נשמעת בין השורות גאווה אמריקאית על כך שסוכני CIA נכחו בעת המבצע בזירת הפעולה בדמשק. אפשר לשער שאם אכן המוסד היה שותף בפעולה, הרי גם לאנשיו - לוחמי כידון כפי שכבר פורסם בפרסומים זרים, כמו הספר ״מרגלים נגד יום הדין״ (של העיתונאי האמריקאי דן רביב ושלי) - הייתה נוכחות נכבדה מאוד במקום.
בעיתונים האמריקאיים נכתב על מעורבות של המודיעין הירדני. גם זה אינו מפתיע למי שמכיר את הקשרים האינטימיים בין המדינות. נוסף לכך, בניגוד למה שנכתב בדיווחים, שמורניה חוסל לאחר שיצא ממסעדה, בספרנו נאמר כי הוא דווקא יצא מפגישה עם אהובתו.
אפשר על כן להעריך שחלקה של ישראל בחיסול היה רב מזה של ארה״ב, עם זאת, אין פה קרב על קרדיט. למרות המסר לעם ולראש הממשלה, הפרסומים יכולים לשרת גם את האינטרס הביטחוני של ישראל. הם מאתגרים את חיזבאללה ומציבים אותו ואת איראן בפני מצב קשה: זו לא רק ישראל שאתם מעומתים איתה, אלא גם ארה״ב.