המנהרה שצה״ל השמיד בפיצוץ מבוקר היא אקט סמלי שמסיים למעשה את השגתו של אחד היעדים החשובים של המלחמה בקיץ בעזה - השמדתן של כ־30 מנהרות התקפיות של חמאס. המנהרה הסמוכה לגדר המערכת, ליד מעבר קרני, כשלושה ק״מ מנחל עוז, נחשפה כבר בעת המלחמה, אך תהליך הריסתה הוא מבוקר ונעשה בשיתוף פעולה עם התושבים. מדובר בהסתעפות של מנהרת תקיפה שתחילתה בשכונת שג'אעייה בעזה. נמצאו בה חומרי לחימה ישנים. מטרת ההריסה הייתה למנוע מחמאס לעשות במנהרה שימוש מחודש במלחמה עתידית.



אכן, חמאס ספג במלחמה מכות קשות. חשיפת המנהרות והשמדתן הייתה אחת המכות הקשות שניתכו על הארגון. במערכת הביטחון מדברים במושגים של ״חמאס מורתע״, אך ברור כי מושג ההרתעה הוא שברירי. לכן בצה״ל מעריכים כי סיבוב נוסף הוא עניין של זמן. זה יכול להיות עניין של חודשים, אם כי אולי גם שנים.



על דבר אחד אין מחלוקת במערכת הביטחון: חמאס ממשיך במאמציו להפיק לקחים מהמלחמה ולשקם את יכולותיו. לא עובר כמעט שבוע בלי דיווחים על ניסויים בשיגור רקטות שהארגון מבצע מאתרים שונים ברצועה, מערבה לעבר הים.



חמאס עדיין מתקשה להבריח אמצעי לחימה לעזה, ובמיוחד רקטות, גם בגלל המודיעין הטוב של ישראל וגם בשל תרומתה של מצרים להחלשתו של הארגון. מצרים הורסת בתים בין סיני לרצועה, בונה רצועת ביטחון של 1,000 מטר, שאפשר שתורחב גם למרחק של שלושה ק״מ מהגבול, ורואה בחמאס אויב שיש להילחם בו בשל תמיכתו בטרור הג׳יהאדיסטי בסיני. אך זה לא מונע ממנו לייצר רקטות בתהליכי ייצור מקומיים.  ככל הנראה, בחצי השנה שחלפה מאז המלחמה יוצרו כמה מאות רקטות לטווחים שונים מהסוגים שהכרנו במבצע צוק איתן. עם זאת, לא ידוע על הצלחות של חמאס להשיג בשלב זה סיוע הנדסי־מדעי־טכנולוגי מאיראן, כזה שיסייע לו לשפר את טווח הרקטות ואת דיוקן.



חמאס גם מנסה להסיט חומרי בנייה ומלט לבניית מנהרות חדשות, אם כי תנאי הקרקע באזור, המאפשרים חפירה קלה יחסית ומהירה, מסייעים לכך שאפשר גם לבנות מנהרות די עמידות עם מעט מלט. די בכלונסאות תמיכה מעץ.



כך שהבעיה הגדולה של ישראל נותרה המנהרות. חמאס התחיל לחפור אותן מחדש, ביודעו שזהו כלי אסטרטגי שיש לשכללו ולשפרו ולעשות כל דבר שבעתיד ישראל תתקשה הרבה יותר לחשוף אותו.