כשהכנסת החליטה ללכת לבחירות, פרסם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שורת הנחיות. על פי אחת מהן, על רשויות אכיפת החוק להמשיך לבצע את עבודתן מבלי לתת משקל לבחירות הקרבות. כאשר נשמעה ביקורת ציבורית על כך שחקירות כנגד חברי כנסת מתעכבות נוכח הבחירות, הבהיר היועץ: "הנחתי ואני מנחה - לא יהיו הנחות". כעת עליו לפעול, בעצמו, על פי ההנחיות שפרסם: בלי הנחות, מבלי לתת משקל יתר לבחירות שבפתח. הציבור צריך ללכת לקלפי כשהוא יודע בוודאות האם ראש הממשלה בנימין נתניהו חשוד בפלילים. החשש כבר קיים, כך לפחות עולה מדוח המבקר. על כך אין ויכוח.



בפני היועץ וינשטיין מונחות מה שמגדירים בלשכתו ״טענות״ שמתייחסות למספר פרשות לכאורה: שתיים מהן הן פרשת רהיטי הגן ופרשת הבקבוקים, שחומרים ביחס אליהן הועברו ליועץ לפני שבועיים ממשרדו של מבקר המדינה. פרשה נוספת היא זו שנוגעת לקבלן החשמל, ואותה הפרקליטות כבר בודקת. הדרגים המקצועיים צפויים לגבש המלצות ולהעבירן ליועץ. נוסף על הפרשות האלה בלשכתו של וינשטיין בוחנים טענות נוספות, שעלולות להפוך לפרשות חדשות, חלקן הגיעו ממשרדו של המבקר, וחלקן ממקורות אחרים כמו מני נפתלי ועובדים לשעבר נוספים במעון ראש הממשלה.



פרשת קבלן החשמל היא לב ליבו של הדוח. המבקר בדק ומצא ממצאים ביחס להתקשרות עם קבלן חשמל לביצוע עבודות דחופות במעון הפרטי בקיסריה. ועדה מוסמכת קבעה כי אבי פחימה, חבר מרכז הליכוד, שלמשפחת נתניהו קשרי ידידות איתו, לא יכול להיות קבלן החשמל הזה. ההיגיון שעמד מאחורי אותה החלטה הוא שאם המשפחה רוצה, היא יכלה לממן את הקבלן המועדף עליה מכספה הפרטי. מרגע שמדובר בכספי הציבור, הוועדה צריכה למנוע מצבים של ניגוד עניינים או מראית עין לניגוד עניינים. אז היה מכרז, והצעתו של פחימה נפסלה, אלא שאז התברר: החברה שזכתה השתמשה בו כקבלן משנה. ״מצג מטעה״, קובע המבקר ומייחס אותו למשפחת נתניהו.



ֿלאורך כל כהונתו רדפה את השופט (בדימוס) יוסף שפירא העובדה שהוא גבר על מועמד שנתפס בקהילה המשפטית כ'"ראוי" יותר. היה זה המשנה לנשיאת העליון בדימוס, השופט אליעזר ריבלין. גם המבקר הקודם, מיכאל לינדנשטראוס, תמך בריבלין. אבל שפירא נבחר בתמיכת נתניהו, אחרי מספר סבבי הצבעה בכנסת. ״השופט שפירא הראה לכולם״, אומר משפטן המקורב למבקר בשיחה עם מעריב אונליין, ״ביבי לא חבר שלו, הביקורת גובשה בלי קשר לתמיכתו בשפירא מתוך בדיקה מעמיקה (שלקחה שנתיים). זו גם הסיבה שהדוח רציני ומשמעותי".



הטענות במישור הפלילי הן טענות כבדות משקל, ״מצג מטעה״, מפיו של שופט מחוזי לשעבר. הוא יודע מה הוא כותב. זהות יוצרי המצג המטעה, על פי הדוח, הם לכאורה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, שרה נתניהו. גורמים משפטיים המצויים בפרטי הבדיקה שמתנהלת בפרקליטות, טוענים כי היתר נבחנת גם השאלה האם בכלל בוצעו עבודות החשמל, או שלא רק הליך המכרז היה פיקטיבי, כי אם גם הרישומים. המבקר רומז לכך. הוא מציין בדוח שהתקציב שהוקצה להתקשרות עם החשמלאי ״בוזבז״ תוך שלושה חודשים בלבד, תוך שהוא מוזמן כמעט בכל סוף שבוע, לרבות ביום כיפור.



ההחלטה של וינשטיין ביחס למכלול הפרשות היא החלטה קשה, אבל היא עדיין לא החלטה על כתב אישום. זו החלטה על הליך של בדיקה או חקירה פלילית כדי לבדוק את הטענות. הרף הנדרש לכך נמוך בהרבה. הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים מנסים לענות על השאלה, האם בטענות ובחומרים שמונחים בפניהם יש חשש לפלילים? המבקר ניסה להקל על היועץ וכתב כי הוא יכול לאשר את העובדה שרהיטי הגן הוחלפו, וכך גם את העובדה ששרה נתניהו שלשלה לכיסה את כספי מחזור הבקבוקים. שלשלה והחזירה. חשוב להדגיש - באישור פרטי המקרים אין עדיין רכיב פלילי, אבל הוא מעלה שאלות שמצריכות בדיקה. במסגרת סעיף 14ג לחוק מבקר המדינה, המבקר מעביר את החומרים כשהוא סובר שיש חשש לפלילים. בלשון פשוטה יותר, פחות משפטית, המשמעות היא פשוטה: החלטה המבקר דומה מאוד להחלטת היועץ. שניהם בוחנים האם עולה חשש לפלילים. המבקר סבור כי התשובה לכך חיובית, וזו הסיבה שהעביר את החומרים לפי סעיף זה. עכשיו תורו של וינשטיין, להחליט, אבל לו, בניגוד למבקר אין שנתיים. הבחירות עוד חודש.