רצח רבין למערכת בחירות כמו מזג האוויר לדייט ראשון. זו הוכחה סופית ומוחלטת שנגמרו נושאי השיחה ורשמית מביך עכשיו. בוויכוחי אינטרנט קיים כבר שנים ״חוק גודווין״ המפורסם, הטוען שוויכוח באינטרנט מגיע לקצו כשמישהו מזכיר בו את היטלר או את הנאצים כדוגמה או אנלוגיה לנושא שעליו מתווכחים. הסיבה היא שהיטלר או הנאצים הופשטו מזמן מהפרמטרים הארציים שלהם והם לא יכולים עוד להיות דוגמה לשיטת ממשל או לאידיאולוגיה חברתית, מכיוון שהם מסמלים אך ורק את הרוע המוחלט. הקונצנזוס האחרון לגבי רוע מוחלט. טוב, אולי בחלקים של אירופה, שנמצאים תחת השפעה אסלאמית גדלה, הקוצנזוס הזה מתחיל להתערער, אבל הבנתם את הרעיון.
רבין ורצח רבין הם דוגמה מוקטנת ומקומית של חוק גודווין. במאמץ תעמולתי אדיר ומאוד מודע לעצמו של שני עשורים הופקע רבין מהפרמטרים הפוליטיים, שבהם צריך להימדד ראש ממשלה, והפך למיתוס, לסמל חיובי מוחלט (במציאות הוא היה ראש ממשלה גרוע, אולי הגרוע ביותר שהיה לנו חוץ ממנחם בגין. מלחמת אוסלו על אלפי הרוגיה בהחלט רשומה על שמו); אבל המשמעות הסמלית של רצח רבין התקבעה, ומאז נעשה בה שימוש (ציני, ברור שציני) בכל מערכת בחירות, ולפעמים גם כך סתם. בכל ויכוח בין איש שמאל לנציג הימין, מספיק שהראשון ירכין מעט את ראשו ויאמר בקול שקט ״כנראה לא למדנו כלום מרצח רבין״, כדי לשכנע את קהל המאזינים שהוא צודק והימני טועה, שלא לומר חשוד ברצח, או לפחות באי מניעת פשע.
בסוף השבוע שעבר שבר נפתלי בנט את השגרה השמאלנית המסורתית הזו של ימי בחירות ועשה שימוש בטריק הרטורי הזול הזה מצד ימין. ״השמאל לא למד כלום מרצח רבין״, פתח את המסר שהעלה בדף הפייסבוק שלו, ובו דיווח על פעילי שמאל ש״פוצצו״ כנס בחירות של ״הבית היהודי״ בחיפה, ועל העובדה שהוצמדו לו מאבטחים מחשש שיפגעו בו קיצונים אלימים משמאל. בנט יכול היה כמובן לכתוב את אותם דברים (חמורים ומטרידים) גם בלי לשרבב פנימה את רבין, אבל הימים, כאמור, ימי בחירות, ושום פוליטיקאי לא יפספס הזדמנות לעוד כמה טיפות תשומת לב, ולא יוותר אפילו על זנב פרובוקציה (ואם יוותר, יחטוף על הראש ממנהלי הקמפיין, השליטים האמיתיים במדינת ישראל בימי בחירות).