טיבי הרץ, תושב כפר ורדים, הוא מהנדס חשמל במקצועו המרבה לנסוע בכבישי ישראל. במר לבו הוא משגר אלינו תלונה שטרם ידענו כמותה: "אני נעזר רבות בשלטי הכוונה למקומות השונים שאליהם אני מגיע, ובתוך כך אני נותן דעתי ששמות היישובים בעברית כתובים כהלכה ואילו שמות היישובים באנגלית שונים ומשונים״. דוגמאות? הרץ מספק שפע מהן.
למשל שם העיר נהריה (Nahariya) מופיע Nahariyya ,Naharia ואף Naharyia. שמה של עכו (akko) נכתב גם Acco, וגם לשמה של כרמיאל יש שתי אסכולות: Carmial ו-Karmieln. שמו של קיבוץ שומרת נכתב Shamerat, אף על פי שתעתיק שמו הלועזי הוא Shomrat.
הבה נעפיל לנצרת ולנצרת עלית. על אותו שלט עצמו מופיע שם העיר בשתי מהדורות שונות: Nazareth ו-Nazeret Illit. העיר צפת נכנעה לשתי אסכולות: Safadn ו-Zefat, וראש הנקרה מופיעה כ-Rosh Haniqra וכ-Rosh Hanikra.
יש עוד דוגמאות במחקרו של המהנדס הנוסע בדרכים, למשל הקריות ליד חיפה רשומות כך: Qerayot וגם כך: Krayot. ״רק חקיקה בכנסת תסדיר אחת ולתמיד רשימה אחת ויחידה שעל פיה יצוינו שמות היישובים בשלטים ובפרסומים הממשלתיים בלועזית״, תובע הרץ בתוקף. עוד הוא מציע כי יישובים ומקומות בעלי שמות תנ״כיים יירשמו בשלטים בדיוק כפי שהם רשומים בתנ״ך בשפה הלטינית, ושמות יישובים שהיו קיימים בתקופת המנדט הבריטי יירשמו בלועזית בדיוק כפי שנרשמו בתקופת המנדט. כך, חיפה תירשם Haifa ולא כפי שהיא מופיעה לעתים: Heifa.
״אין כל סיבה לכך שהאיות בלועזית של שמות היישובים יהיה משובש ולוקה בחסר לעומת השמות בעברית״, מסכם הרץ, ואנחנו חותמים על כל מילה. בלועזית: Go ahead, ובעברית: עלה והצלח!