אז מה בסופו של דבר יקבע את תוצאות הבחירות שייערכו בדיוק בעוד שבועיים?



האם האג'נדה החברתית-כלכלית, האג'נדה המדינית, או שאולי אינספור הספינים שפוזרו במערכת הבחירות המוזרה ביותר שהתקיימה בשנים האחרונות?
דומה שמרוב מסכי העשן שפוזרו כבר לא ברור מי נגד מי ועל מה ולמה. למרות זאת נראה שהאג'נדה הכלכלית-חברתית נותרה הנושא החשוב ביותר. סקר שפרסמה התוכנית המצוינת "המטה המרכזי" במוצאי שבת בערוץ 10 מראה ש-55% מהנשאלים חושבים שהכלכלה היא שם המשחק.
 

אבל מה בדיוק מוכרות לנו המפלגות בתחומים אלה? ערב חג הפורים הצטיידו מרביתן במיטב התחפושות שבעיר. הן משגרות משלוחי מנות באריזות צלופן, שאינן כוללות תוכן מקורי אלא תוכן שיווקי. לעתים הן מתיימרות להבטיח את מה שאינן מסוגלות לקיים.
 
המחנה הציוני, הסוציאל-דמוקרטי, בחר בפרופ' מנואל טרכטנברג כפרזנטור הכלכלי שלו, אף על פי שעמדותיו הכלכליות הפוכות מהדנ"א הבסיסי של המפלגה. משה כחלון מציג פתרונות פלא לבעיות הנדל"ן, הבנקאות ויוקר המחייה, אם כי הוא יודע היטב שזו לא מהפכת הסלולר.
 
יאיר לפיד מקונן על שמנעו ממנו להציג את "התקציב החברתי ביותר שהיה כאן בשנים האחרונות", אף על פי שעכשיו הוא כבר מבין שטעה ושפוליטיקה היא אמנות האפשר. ורק בליכוד ממשיכים לזלזל בנו, מתייחסים לכל עם ישראל כאל שקופים ואינם חושפים את מרכולתם הכלכלית-חברתית.
 
ראשי הליכוד לא בטוחים ששקיפות תתרום בקלפי. במפלגת השלטון בחרו כתחליף לשלוף ספין אחר ספין. אחד השיאים התרחש בשבוע שעבר, לאחר פרסום דוח מבקר המדינה על מחדלי הדיור. אחרי מילות הנימוס המתחייבות נתניהו לא היסס לשוב ולהסיט את הדיון "לחיים עצמם". קרי, למצוא את פתרונות הדיור בתוך הגרעין האיראני. בהזדמנות אחרת טען ש"הדוח אינו אלא מסך עשן שנועד לאפשר לציפי לבני לבצע התגנבות יחידים למשרד ראש הממשלה".
 
הטיעון הזה מתלבש בול על הנאום שיישא היום בקונגרס בנושא הגרעין האיראני. נאומו של ביבי אינו אלא מסך עשן שנועד לצורך התגנבות יחידים שתאפשר לו להמשיך קדנציה רביעית כראש ממשלת ישראל. אבל נראה שעם התפוגגות הערפל, בעיית הגרעין האיראני תישאר איתנו כמו כל הבעיות המרכיבות את יוקר המחיה, ובראשן מחירי הדיור ומחירי המזון. אף על פי שהבחירות אוטוטו נכנסות לסיבוב ההקפה האחרון של המרוץ, עדיין לא מאוחר. בליכוד עדיין יכולים להתהדר במצב המשק (בהשוואה לשאר העולם), להתפאר בהישגי המדיניות הכלכלית ולהתרברב בנתוני התעסוקה יוצאי הדופן.
 
נתניהו מוזמן להתחייב להמשיך את צעדי הממשלה האחרונה בתחום הדיור, ואכן רבים כאלה נעשו. אבל כדי להציג אג'נדה כלכלית הוא ייאלץ להתחלק בקרדיט עם לפיד, וזה כבר באמת יותר מדי, אפילו עבור מי שמשתוקק לקבל מהעם קדנציה רביעית.