זה היה אירוע מרשים. כצפוי, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא אכזב. הוא סיפק בדיוק את הסחורה הרטורית שהוא יודע היטב לשווק - וזה היה נאום בנוי לתפארת. אם יש כשרון שאיש לא מערער שנתניהו ניחן בו, הרי זו השליטה בכללי הדיבור הנמלץ. בהופעות מחוץ למדינה, בשפה האנגלית, ראש הממשלה נראה ונשמע במיטבו.
זה היה נאום מבריק של תובע מעולה מול חבר מושבעים. נאום שכלל כתב אישום איכותי, מפורט ומשכנע נגד איראן. אם כי רבות מההאשמות שנתניהו פירט ידועות זה מכבר, ולא רק למי שהאזינו אתמול לנאום. אבל האופן שבו נתניהו חשף את חטאי איראן ואת פשעיה והאופן שבו פירט את האיום והסכנה שנשקפים מהמשטר בטהרן, לא רק לישראל אלא לעולם החופשי כולו, היו משכנעים ונראה היה כי נקלטו ונספגו בלב המאזינים.
אולם, למרות קבלת הפנים הנלהבת ומחיאות הכפים הסוערות שקטעו את דבריו - גורמים מדיניים ופרשנים בכירים בוושינגטון ובמרכז האו״ם בניו יורק דבקים בדעתם שלהופעתו של ראש הממשלה יש סיכוי קלוש ביותר להשפיע על המו״מ בין המעצמות לאיראן, שהתנהל בשווייץ במקביל למחיאות הכפיים בקונגרס בוושינגטון.
לדברי פרשנים, גילויי האהדה בעת נאומו של נתניהו היו יותר מפגן אהדה לישראל כמדינה יהודית וידידותית לארה״ב, מאשר ביטוי לאהדה אישית לראש הממשלה. המחוקקים שהאזינו לנאום בתשומת לב הם פוליטיקאים מנוסים ומשופשפים שהתנסו בקמפיינים ויודעים היטב שבעוד שבועיים מתקיימות בחירות בישראל ושנתניהו נואש להיבחר שוב כראש ממשלה.
העניין הרב שעורר נאום נתניהו נובע לא רק משום שהופעה של ראש מדינה זר במושב משותף של שני הבתים היא יוצאת דופן. העניין נובע בעיקר מכך שאף ראש מדינה דמוקרטית מערבית לא היה מעלה בדעתו לקרוא תיגר על נשיא ארה״ב ולערער על מדיניות הממשל -וזאת במרחק של 500 מטר מהבית הלבן. הזמנה לנאום במושב משותף היא לפי המסורת הפוליטית האמריקאית מפגן של קונצנזוס, כבוד והערכה למנהיג של מדינה ידידותית והזדמנות שהוא מקבל להביע את תמיכתו בממשל האמריקאי ואת אהדתו לעם האמריקאי.
נתניהו נאם אתמול בקונגרס ביוזמת ובהזמנת היו״ר הרפובליקני של בית הנבחרים, שלא יידע מראש את הבית הלבן. ג׳ון ביינר לא רק הודה כי לא טרח להודיע מראש, כמקובל, לנשיא - הוא התגאה בכך. לא משנה מי וכמה נעדרו אתמול מאולם המליאה. מותר להניח בוודאות שאפילו בקרב חברי הקונגרס והסנטורים הרפובליקנים היו לא מעטים שלא כל כך אהבו את הופעתו של ראש הממשלה. הם יודעים כי בקריאת התגר וההתרסה שלו מול נשיא דמוקרטי יצר נתניהו תקדים שייתכן מאוד שיופעל בעתיד גם נגד נשיא רפובליקני.
ראש הממשלה נאם במושב משותף -אבל שסוע, מפולג ורווי איבה הדדית בין שתי המפלגות בצורה שאינה זכורה בזירה הפוליטית המקומית זה שנים רבות. אולי בלי שרצה והתכוון לכך - ראש הממשלה העצים את האווירה המורעלת השוררת בין הבית הלבן למחוקקים הרפובליקנים בגבעת הקפיטול. הופעה במושב משותף היא אירוע שנושק להיסטוריה. אבל ההופעה של נתניהו אתמול תיזכר בזירה הפוליטית האמריקאית כהיסטורית במובן השלילי והדוחה.
נאומו בקונגרס לא רק שלא יאט ויעכב את המו״מ בין ארה״ב לאיראן - הוא יאיץ אותו. ההופעה גם לא התיישבה בדיוק עם ההצהרה שהשמיע שלשום, שלפיה הוא רוחש כבוד עצום לנשיא ולמשרת הנשיאות. להרעיף מחמאות בפני אלפי מאזינים על רון דרמר, שגריר ישראל בוושינגטון, איננו בדיוק אקט של כבוד והערכה לבית הלבן. דרמר הוא הדמות השנואה ביותר על אלה הנמנים עם הצוות הבכיר בבית הלבן. דרמר הוא אוהד מושבע של הרפובליקנים והוא שרקח את מה שנראה היום וייזכר גם בעתיד כקונספירציה נגד הבית הלבן וכמחווה של חנופה לרוב הרפובליקני בגבעת הקפיטול.
ראש הממשלה הזכיר שלשום את ראשי הממשלות של ישראל שקיבלו החלטות בניגוד לדעות של נשיאים שכיהנו בבית הלבן. אולם, נתניהו לא סיפר כי ראשי הממשלות שבשמם נקב עמלו קשה כדי לשמור על יחסי עבודה תקינים ועל יחסי אמון עם הדייר בבית הלבן. נתניהו קיבל אתמול כבוד רב בגבעת הקפיטול. אבל הוא לא שיקם את יחסיו עם הנשיא ברק אובמה.
יש עוד מעלה שאיש לא מערער שנתניהו ניחן בה: הוא איש פיקח וחכם. אבל חכמי התלמוד, שגילו רגישות היסטורית ועקבו אחרי התנהלותם של אנשי ציבור, כבר הזהירו, (בבלי, מסכת פסחים ס״ו): ״כל המתייהר, אם חכם הוא, חכמתו מסתלקת ממנו״.