אז מה היה לנו? במקום דיון אקדמי על ייצוג נשים בפוליטיקה, זכויות נשים ומנהיגות נשית, קיבלנו את סרטון ״טיסת השוקולד״ ו״בית המלון באילת״ על סטרואידים של מערכת בחירות. מפגן של הישראליות החדשה במיטבה: שיח של הסתה, גזענות ובעיקר אלימות.



את המתח במכללה למשפט ועסקים ברמת גן, שם נערך הכנס, אפשר היה להרגיש עוד בטרם התחיל. פעיליו של ברוך מרזל הפגינו בחוץ כשלצדם פעילי ישראל ביתנו עם שלטים של ״תכל׳ס, ליברמן״.



כשח״כ חנין זועבי הגיעה למקום, המפגינים נשמו לרווחה. הרי בלעדיה, מי בכלל ישים לב אליהם? נראה היה שזועבי נהנתה מתשומת הלב. היא יודעת שהיא מושכת אש, ואולי בכלל זה סוד האלקטורט שלה.



לאט־לאט האולם התמלא. ניסיתי, כמנחת הכנס, להציג את חברות הכנסת שכללו את ח״כ קארין אלהרר מיש עתיד ואת ח״כ שולי מועלם מהבית היהודי. לא הצלחתי לסיים את דבריי. פעילי ישראל ביתנו צעקו ״חנין לג׳נין״, ״מוות למחבלים״ ועוד סיסמאות שהנייר אינו סובל.



החלטתי להתחיל את הפאנל למרות הצעקות של פעילי הימין ברקע ולקוות שהם יתעייפו בסופו של דבר. סטודנטית ערבייה מיפו שישבה בקהל העירה את תשומת לבי שאם היה מדובר במפגינים ערבים, כבר ממזמן האבטחה הייתה מתערבת.



התחלנו את הדיון ודיברנו על מצע נשי, למה צריך את זה ואם יש בכלל דבר כזה בארץ - מנהיגות נשית. תקוותי שקריאות הפעילים ייפסקו נגוזה ובשלב מסוים, הפעילים מטעמה של זועבי החלו להתנצח עם הפעילים של מרזל.



זועבי עצמה אגב לא ממש התרכזה במה שקורה על הבמה. כנראה שהפרובוקציה באולם עניינה אותה יותר. ואז זה קרה - הפניתי לחברת הכנסת שאלה בנוגע לזכויות נשים במדינת ישראל מול מדינות ערב.



היא תקפה וטענה שאני מסיתה ובוגדת, וניסתה לשייך אותי לזרמים הקיצוניים שהפגינו מולה. מהר מאוד הרוחות להטו, כשזועבי הייתה המטרה העיקרית, והכנס יצא מכלל שליטה.



פעילי הימין עטו על פעילי הרשימה המאוחדת. כמה מהם התקרבו לעבר הבמה ושפכו מיץ על זועבי.



חלק מחברות הכנסת מעדו ונסו על נפשן ואותי חילצו מהאולם שני שוטרים. צר היה לי לראות ולחוש שבישורת האחרונה שאליה הגיעה מערכת הבחירות, השיח הפוליטי מידרדר לרמת שפל נמוכה כל כך.