נכון שבפרסומות לא תמיד אומרים את האמת וכל האמת. מה לעשות, אין דרך יעילה לפקח ולבדוק שכל משפט בכל פרסומת שמישהו מפיק ומשדר אי שם עומד בקריטריונים החמורים של האמת לאמיתה. נכון גם שבתקופת בחירות מתרופף החבל עוד יותר, הן בגלל האווירה החמה והן בגלל כמות הסרטונים, הססמאות, הנאומים והבטחות הבחירות המשוגרות לחלל האוויר מדי דקה. למעשה שקרים, לבנים עד אפורים כהים, הם כמעט סימן ההיכר של תשדיר בחירות. את המציאות העצובה הזאת כנראה שאי אפשר לשנות בעתיד הנראה לעין.



אבל בכל זאת, התשדיר האחרון של רשימת ״המחנה הציוני״, בכיכובו של משה איבגי, חצה איזה קו אדום.



על רקע מוזיקה קצבית ותמונות אור-בניות קודרות, מתהלך משה איבגי ובקולו הסדוק אומר: ״משהו ממש לא טוב קורה פה. אנחנו מיואשים, מותשים, ומקבלים את החדשות הנוראיות ביותר באדישות של חולים סופניים. כל ילד שלישי במדינה הזאת.



רעב. זקנים שוכבים במסדרונות של בתי חולים מחכים לטיפול. אי אפשר לקנות דירה, אי אפשר לשכור דירה, אי אפשר אפילו לחלום על דירה. אי אפשר לישון בלילה בלי לפחד ממחבלים, ממנהרות ומהפצצה האיראנית״.



אז נכון, הפחדות הן לחם חוקו של תשדיר התעמולה מאז ומתמיד, אבל אין גבול? מילא, מנהיג המפלגה שהביאה לנו את אוסלו מעז לדבר על ״פחד ממחבלים״. מילא השימוש באותה ״זקנה מהמסדרון״ מקמפיין הבחירות של אהוד ברק ב-99'. מילא המשפט ״אי אפשר לקנות דירה״ מפיו של כוכב קולנוע, שכשהוא קונה דירה מופיעה על זה כתבה בעיתון. אבל ״כל ילד שלישי רעב״? באמת אין גבול?



במדינת ישראל חיים כ-2.7 מיליון ילדים. יוצא שלפי בוז׳י ואיבגי, יש בישראל 900 אלף ילדים הסובלים מחרפת רעב? 900 אלף ילדים. איפה מחביאים כל כך הרבה ילדים רעבים?



אני מניח שלילדים האלה יש גם הורים רעבים, כי הרי לא ייתכן שהורים שבעים נותנים לילדיהם לרעוב. מדובר, אפוא, במעל שני מיליון אזרחים רעבים. רעבים ללחם ממש. איפה הם, כל האנשים האלה?



אני עובר לפעמים באזור התחנה המרכזית בתל אביב, היכן שחיים האנשים העניים ביותר במדינה - המסתננים מאפריקה. אפילו שם אני לא רואה נפוחי כפן בשולי הדרכים, אוחזים בפחית חלודה ומצפים לנדבה מעובר ושב, או פשוט מתים מרעב ברחוב. שני מיליון רעבים, רבותי, לא מספר שאפשר להצניע. איפה הם?



נחשפתי לסרטון המדובר דרך דף הפייסבוק של חבר הכנסת אראל מרגלית מהעבודה ששיתף אותו. חבר הכנסת מרגלית הוא לא סתם מיליונר (כמו בוז׳י הרצוג) אלא מולטי מיליונר. הונו נאמד ב-220 מיליון שקל.



משה איבגי, הפרזנטור, כאמור, השתכר רבע מיליון שקל על קמפיין ממשלתי אחד שדרש ממנו יום עבודה אחד. אלה האנשים שמנסים לשכנע אותנו שמדינת ישראל היא למעשה מדינה אפריקאית מדרום לסהרה, בה שליש מהאזרחים נאנקים ללחם. מצטער, יש שקרים גדולים מדי אפילו בשביל תעמולת בחירות.