בפברואר של שנת 1983 חתמו שני יריבים מרים לשעבר על מאמר משותף נגד יריב משותף. שני החותמים, נשיאים לשעבר של ארצות הברית, שרק שבע שנים קודם לכן, בשנת 1976, נלחמו זה בזה על הבית הלבן. ג׳ימי קרטר ניצח, ג׳רלד פורד הפסיד. בסופו של דבר, שניהם היו נשיאים של קדנציה אחת בערך. במקרה של פורד קצת פחות. ושניהם היו נשיאים שממשלת ישראל הצליחה להרגיז כהוגן. יצחק רבין הרגיז את פורד עד כדי כך שהודיע על ״הערכה מחדש״ של יחסי ישראל וארצות הברית. מנחם בגין הרגיז את קרטר עד כדי כך שהצליח לטשטש את החוויה החיובית של חתימת חוזה השלום בין ישראל לבין מצרים.
בגין היה הכתובת למאמר המשותף של פורד וקרטר. ״ישראל מוכרחה לעצור את ההתנחלויות״, כתבו, וגם: ישראל היא ״המכשול העיקרי לכל יוזמה ערבית מתונה״. קרטר הספיק מאז לכתוב דברים גרועים יותר על ישראל, ועוד ידו נטויה. פורד הסתפק בזה, וכבר אינו איתנו.
נזכרתי בהם ובמאמרם השבוע תוך כדי שיחה עם אמריקאי אוהב ישראל, בדרך מפילדלפיה לאטלנטה. ״מי אמר לך״, שאל האמריקאי בהתגרות, ״שעוד שנתיים יהיה טוב יותר?״.
זו שאלה חדה, חשובה, על יחסי ישראל וארצות הברית הממשיכים להידרדר. צריך לחדד אותה עוד קצת: מי אמר שאחרי שברק אובמה ילך יבוא נשיא אוהד יותר?
כבר יותר משבוע חלף מאז נבחר בנימין נתניהו לראש ממשלת ישראל, ונדמה שלממשל אובמה קשה להתאושש מההלם. הממשל ״מאמין״ לנתניהו - שזה, באמריקאית, לא מאמין לנתניהו. אנשי אובמה בוחרים להאמין למה שהם חושבים שנתניהו חושב, ובוחרים שלא להאמין למה שנתניהו אומר שהוא חושב. זו כמובן זכותם. וממילא, יש ישראלים שנוהגים באובמה מנהג דומה. הנשיא אומר שהוא ידיד ישראל, ותומך בה, והם לא מאמינים לו.
המסקנה: יהיו שנתיים קשות. כך כתבו כמעט בכל עיתון. שנתיים קשות - עד שאובמה יסיים את תפקידו וייפרד מנתניהו בלי שלום. ועל זה שאל האמריקאי, למה רק שנתיים? מישהו הבטיח לישראל, מישהו לחש לנתניהו, שאחרי אובמה יבוא נשיא מבין יותר, מחבק יותר?
נוח לחשוב שאובמה הוא הנשיא יוצא הדופן, ושאחריו ודאי נחזור לשגרה הנעימה של ימי הנשיאים שבאו לפניו, ביל קלינטון וג׳ורג׳ בוש. נוח לחשוב כך, כי זה יהיה קל יותר לישראל. ונוח לחשוב כך, כי המחשבה ההפוכה מטרידה. אולי הבעיה איננה יחסו הצונן של אובמה, אולי הבעיה היא אמריקה. אולי קלינטון ובוש סימנו את סופו של עידן, ואובמה מסמן עידן חדש של שגרה לעומתית ביחסי ישראל וארה״ב.
הילארי קלינטון היא מועמדת מובילה לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית. מותר להטיל ספק האם היא חסידה גדולה של נתניהו. ג׳ב בוש הוא מועמד מוביל לנשיאות של המפלגה הרפובליקנית. השבוע נדרש להוציא הודעה המבהירה שאיננו מסכים עם מה שאמר ג׳יימס בייקר (שר החוץ בממשל בוש האבא) על נתניהו. בייקר דיבר בוועידת הארגון היהודי-שמאלי ג׳יי סטריט, ואמר דברים דומים מאוד לאלה שאומר אובמה. בייקר הוא יועץ של המועמד בוש. וכאמור, בוש הודיע שהוא חולק על יועצו בעניין זה. אבל האם הוא באמת חולק עליו, או שהוא פשוט מבין שמערכת בחירות במפלגה הרפובליקנית אינה הזמן הנכון לדבר כך על ישראל.
ובמילים אחרות: מי אמר שרק שנתיים? כמו שאחרי פורד בא קרטר, גם אחרי אובמה יכול לבוא נשיא שיום אחד יחתום איתו על מאמר משותף נגד מדיניותה של ישראל.