שני עולמות מקבילים, שאין ביניהם שום קשר, התקיימו בסוף השבוע הזה: בשווייץ המשיכה המעצמה העולמית היחידה להתמסר למשטר האיראני בדרך להסכם שייתן לגיטימציה לתוכנית הגרעין שלהם; ובשארם א־שייח התכנסו מנהיגי הצד השפוי שנותר בעולם הערבי וטיכסו עצה איך לבלום את התפשטות התמנון האיראני.



בלוזאן המשיכה ארה"ב לסגת מול הנושאים והנותנים האיראנים ולוותר כמעט על כל העקרונות שאיתם התייצבה למו"מ - ובלבד שתוכל להציג הסכם מסגרת עם איראן עד סוף החודש. ההסכם הזה ישאיר כנראה בידי איראן חלק ניכר מהיכולות הגרעיניות שלה, ימנע מלעמת אותה עם השקרים שנתפסה בהם לאורך השנים ויסיר את הסנקציות - אמצעי הלחץ היחיד שהיה לעולם מול איראן.
 
בשארם ניסו המצרים והסעודים לחשוב איך בולמים את תוצאות ההסכם הזה. עצם קיום המו"מ והחולשה שהפגינו האמריקאים כבר שדרגו את מעמדה של איראן באזור. תקיפות חיל האוויר הסעודי לא בולמות בינתיים את התקדמות החות'ים בתימן, ונראה שאיראן תצליח לבסס לעצמה מאחז בפתח הים האדום ועל מיצרי באב אל־מנדב האסטרטגיים, שדרכם עוברת אספקת הנפט לאירופה ועיקר הסחר עם המזרח הרחוק.
 

בסוריה, שם אומנם נחלו כוחות אסד מפלה בעיר אידליב, נערכת איראן למתקפה ברמת הגולן במטרה להשתלט על הגבול עם ישראל. כבר היום היא שולטת בחלקים ניכרים מעיראק ובסוריה של אסד, ויש לה את חזבאללה - האוגדה הקדמית בלבנון. איראן של אחרי הסכם הגרעין, עם כלכלה שתזנק מיד, תהיה עוד פחות זהירה. הזרועות שלה ייכנסו לכל מקום שבו יהיו שלטון חלש או בני ברית פוטנציאליים.
 
האמריקאים, כנראה, מתרגשים מאוד מכל וידיאו של דאע"ש, אבל מתקשים להבין שהאיום השיעי לא נופל ואף עולה בסכנות שבו על האיום של הסונים הקיצונים. בשארם התאספו אלה שכן מבינים את זה. ישראל הייתה צריכה להיות שם גם. האינטרסים שלה זהים לחלוטין לאלה של הסונים המתונים, והם גם מוכנים לשתף איתה פעולה בעיצוב האזור. אבל יש להם בקשה אחת: שבדרך לשארם - תעצור ישראל ברמאללה. לישראל של היום זה קצת רחוק מדי.
 
ישראל לא יכולה עוד להשקיף מהצד על הסכסוך שחוצה את המזרח התיכון ולשלוח איחולי הצלחה מסורתיים לשני הצדדים. אלה ימים שיעצבו את פני המזרח התיכון לעשרות השנים הקרובות וישראל, נכון לעכשיו, הופכת את עצמה ללא רלוונטית. יש כאן הזדמנות שנקרית פעם ב־100 שנים: גבולות המזרח התיכון של המאה ה־20 נמחקו - ועכשיו אפשר לעצב את הגבולות מחדש למאה ה־21, לחזק קשרים קיימים וליצור בריתות חדשות.
 
המדינות הסוניות כבר הבינו מזמן שממשל אובמה הוא לא בן ברית יציב שאפשר להישען עליו, אלא ממשל זגזגן, שמחפש הזדמנות צילום וגזירת סרט. כל שנדרש מישראל כדי להצטרף אל המחנה השפוי באזור הוא לבקר ברמאללה. לא רק מרבית הישראלים, גם חלק גדול מההנהגות הערביות לא בטוחות שאפשר להשיג הסכם שיסיים את הסכסוך הישראלי־פלסטיני. הן רק רוצות שננסה.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 10