כל יוזמה לפתרון כולל של הסכסוך אינה מעשית ללא פתרון בעזה. דעה

אני רוצה להתעכב על הסוגיה האחרונה. מדובר בנושא המחייב טיפול תמידי מצד ישראל ושנמצא כל הזמן בראש של הממשל האמריקאי. ״אם לא יהיה הסדר, האזור ייכנס לתוהו ובוהו״, אמר ברק אובמה. זו איוולת ברורה, בשעה שכל האזור עולה באש ומדינות מתפוררות.

אנחנו נמצאים עכשיו תחת אינתיפאדה מדינית של הפלסטינים, כאשר היוזמה בידם. במועצת הביטחון הצרפתים מתכננים להעלות הצעה שתכיר במדינה פלסטינית, ולך תדע אם האמריקאים יטילו וטו. זאת ועוד: ברצועת עזה יש פוטנציאל להתלקחות, וישנה כמובן החרב המתהפכת של איומי החרם מצד האיחוד האירופי.

ישראל צריכה להחליט אם להמשיך להגיב ולהתגונן, או ליזום. האוויר מלא בקריאות ליוזמה, שמלוות בסיסמאות ריקות על יוזמה ערבית. אולם כל יוזמה לפתרון כולל של הסכסוך בעת הנוכחית אינה מעשית, ולו מהעובדה שרצועת עזה, ובה מתגוררים מחצית מהאוכלוסייה הפלסטינית, מצויה מחוץ למסגרת של פתרון מדיני. במילים אחרות, כל מי שחפץ במדינה פלסטינית חייב להראות איך הרשות הפלסטינית תשלוט שם. אין הכוונה לאבו מאזן - בין אם הוא פרטנר או לא, ואם הוא בכלל רוצה הסדר עם ישראל. העובדה הברורה היא שהוא אינו שולט ברצועה ואינו משפיע שם. רבים, בכללם הפרלמנטים באירופה שהכירו סמלית במדינה הפלסטינית, מעדיפים לעצום עיניים אל מול המציאות הזאת.

המצב הכלכלי ברצועת עזה חמור ומיליארדי הדולרים שהובטחו לשיקום לאחר ״צוק איתן״ לא מגיעים. לפני זמן קצר הועלתה בפני חמאס הצעה, ככל הנראה על ידי האיחוד האירופי, ולפיו הארגון יתחייב לרגיעה ארוכת טווח של לפחות חמש שנים, ובתמורה תשוקם הרצועה ויוסר ממנה המצור. חמאס טרם השיב רשמית על כך, ומכל מקום לא דחה את ההצעה על הסף. מנגד, דווקא אבו מאזן אינו תומך בכך.

עומדת בפני ישראל הזדמנות לצאת ביוזמה שתקרא ״עזה תחילה בחסות אזורית״, ועיקריה יהיו: ועידה בינלאומית בראשות ארצות הברית ובהשתתפות ישראל בנושא עזה; נכונות ישראלית להסרת המצור בהדרגה; שיקום הרצועה ויציאה בפרויקטים כלכליים; חסות של כל המדינות הערביות שנאבקות מול איראן, והתחייבות חמאס לרגיעה של עשר שנים.

היתרונות הם, בראש ובראשונה, בתחום המדיני וההסברתי מול הממשל האמריקאי. אבל מה שחשוב יותר הוא שרצועת עזה היא כמו פרונקל שאסור להתעלם ממנו: או שמחליטים לפוצץ אותו (כמו שממליצים אחדים בתוכנו שעדיין בוכים שלא השמדנו את חמאס), או שמחליטים לטפל בו על ידי הוצאה הדרגתית של המוגלה. כמו בכל יוזמה חסרונות לא חסרים, ואבו מאזן ינסה אולי לטרפד, ויש סימן שאלה גדול לגבי עמדת מצרים; אך מה רע לממשלה החדשה־ישנה לצאת פעם אחת ביוזמה מדינית?