על מי ועל מה אנחנו מדברים, כשאנחנו מדברים על נתניהו? תוהה כתבנו לענייני התגרענות וגרעון. אנחנו מדברים על פוליטיקאי ממולח, מקייוואליסט מודרני שהכל כשר בעיניו כדי לשמור על מעמדו; על אמן הנאום, הזיגזגים, השקרים, האיומים וההבטחות שבעל פה; מנהיג שבחר להתעלם מחובותיו בתחום ניהול תקין של "החיים האמיתיים" ולהתמקד במלחמה הצודקת באיראן. איומים, אזהרות וניסיונות שכנוע לאינסוף, הקמת כוח- מטרה, לפי הפירסומים והרמיזות, שנועד לממש את האופציה הצבאית ולהשמיד את המתקנים הגרעיניים, ועלה (לכאורה) מיליארדי שקלים, ועד כה לא מימש אותה וגם לא הרתיע.
כפוליטיקאי החליט נתניהו שרק בהתנגשות ראש בראש (מילולית והתנהגותית) עם נשיא ארצות הברית, שמכפו אנו אוכלים ומאחורי גבו הצר אנו חוסים, יצליח להטות אותו מלהגיע להסכם לעצירת ההתגרענות האיראנית, על סף השלמתה. וראו זה פלא: במהלך שנות התקדשות הביבי למלחמת החורמה הוורבלית עם גוג ומגוג, צמח האויב פי כמה בכוחו וביכולותיו, בחוצפתו הברוטלית ובתחיבת ידו הגסה לכל מקום באזורנו שבו קיים חלל ריק (סוריה, עיראק, תימן, לבנון, עזה). הפה של נתניהו, לעומת זאת, המשיך בקלישאות האיום וההרתעה, והוא עצמו המשיך להתנגש עם נשיא ארצות הברית, לשמחת המפלגה הרפובליקנית (אולי תציב אותו כמועמד לנשיאות מטעמה? הוא ממש יותר בוש מג׳ב).
כן, נזכר כתבנו, בשקילת מידותיו ויכולותיו של ראש הממשלה לא נלקח כל כך בחשבון מיטיבו ומתניעו שמעבר לים, האיש שהימר כנראה על הסוסים המתאימים לו, במפלגה הרפובליקנית בוושינגטון כברחוב בלפור בירושלים. כמי שעשה את עיקר כספיו בהימורים והפך את השלטון (הרפובליקני) לחלק בלתי נפרד מההון, הוא יודע במי להשקיע. ללא מיטיבו ואמצעי העזר שלו, היה נתניהו עכשיו בובת סמרטוטים שכל אחד יכול למשוך בחוטיה; מנהיג שחוק, מזדקן, חלש והססן; אוראטור שמתקשה לקבל החלטות קשות, פרנואיד שחושד בכל סביבתו הכנועה ובכל שותפיו לשלטון שהם זוממים להפילו; אותו, המשוח מלידה, ראשון לשושלת נתניהו בשלטון.
עם כוחו המוניטרי והשפעתו הפוליטית, מאפשר לו בעליו ומי שישלוט גם בנו דרכו להמשיך ללהטט ולתעתע בכולנו. למשל בנושא הרכבת הממשלה. הרשו לכתבכם לנחש: לא תהיה ממשלת אחדות. המיטיב מלאס וגאס לא יסבול מרכיבים בממשלה שינסו לפייס את אובמה, יקרצו להילארי וילחצו להמשך המשא ומתן הישראלי-פלסטיני. וכך, ימשיך הביבי לשגע את כולם עם ממשלת 67 וממשלת 61, יתחנף לכחלון, יגמד את חבריו שרי הליכוד - שלא יעזו לצאת לריב אחים מדמם על כיסאות בכירים, וישפיל את ״השותפות הטבעיות״, כדי שיקבלו בתודה כל תפקיד שולי.
לכן, מי שפיאר, שיבח והילל את הגברת הכי ראשונה, וערך לכבודה מסיבת ניצחון ועמד בתור ללחוץ את ידה ולהתחנף לה, הצדקת שהתקשורת התאנתה לה למרות האיפור והריטוש שערכה, יודע שאלה כללי הריאליטי שהופך לריאליה ויש דוד גדול למעלה, בקונטרול רום של וגאס, ששליחו ועושה רצונו מופקד גם על רשתות הטלוויזיה וגם על מציאות ימינו, ועינו פקוחה. גם עלייך. ועליך. ועליך. וזו בשורת הריאליטי הכי אמיתי.