ההחלטה התקדימית, שניתנה הבוקר (רביעי) במסגרת דיון נוסף בהרכב של שבעה שופטים, וזיכתה ברוב דעות את הצעיר שהשתתף במירוץ מכוניות בלתי חוקי מעבירת הריגה היא דרמטית ובעלת השלכות חשובות על הדין הפלילי בישראל.



בהחלטה נקבע כי עצם ההשתתפות במשחקים מסוכנים לא יכולה להיות ה״קשר סיבתי״ בנדרש לשם הרשעה בעבירת הריגה ונקבעו גם גבולותיה של עבירת ההריגה. אבל מאחורי הסאגה המשפטית שנמשכת כבר מאז שנת 2008 עומד גם צעיר, אז קטין, שכבר 7 שנים נושא על גבו אישום באחריות למות חבריו, אף כי לא היה הגורם שהביא בפועל למותם ובוודאי לא רצה בכך.



בשנתיים האחרונות הסתובב הצעיר עם הידיעה שבית המשפט העליון סבר כי הוא זה שאחרי למותם של חבריו. בדיון הנוסף שהתקיים הבוקר הוא זוכה, אך למרות זיכויו- אין בערעור זה כדי לבטל את עונשו. אין ספק שהשתתפות במשחקים מסוכנים היא עבירה חמורה וצריך להילחם בתופעה המטופשת הזאת, אבל אין גם ספק שהצעיר, שכבר שילם מחיר יקר במשך שבע השנים האחרונות, ראוי למחילה, שיכולה להינתן רק ע"י נשיא המדינה.



החנינה היא לא עוד הליך ערעור, אלא הליך שבו מובאים בחשבון שיקולים שלא הוצגו בפני בית המשפט ושיקולים שאינם משפטיים, כמו שיקולי חסד לפנים משורת הדין. במקרה הזה מדובר בהליך משפטי שנוהל באופן ממושך באופן חריג, ובמיוחד מאחר ומדובר בעניינו של קטין בשעת ביצוע המעשה. בפועל ההלכות השונות בתחום נקבעו ״על גבו״ של הצעיר, מה שהוביל להתמשכות ההליכים על פני שבע שנים. 



אחרי גזר הדין: לחץ נפשי כבד וירידה משמעותית בתפקוד



הצעיר עצמו היה חייל, בשירות קרבי, בזמן ניהול התיק בבית המשפט המחוזי לנוער. הוא הגיע מרקע משפחתי לא קל ונאבק כדי להתגייס לצה״ל ולשרת כלוחם. אחרי הכרעת הדין המקורית הוא היה נתון בלחץ נפשי כבד וירידה משמעותית בתפקוד שלו, והוא הועבר לשירות כתומך לחימה. לאחר שניתן גזר דינו הוחלט שלא להמשיך את שירותו, וכל ניסיונותיו להלחם בהחלטה עלו בתוהו. הצעיר פתח בנתיים עסק למזון מהיר בירושלים שמפרנס אותו ואת אמו החד הורית ושני אחיו הקטנים. הוא מתגורר עם חברתו וחוסר הוודאות שמלווה את חייו מונע מהם להתחתן.



בנוסף, בית המשפט המחוזי לנוער גזר את העונש לפני שמונה שנים, הנסיבות היו שונות, ומכאן גם המקום להתחשב בנסיבות החדשות.



כניסתו מאחורי סורג ובריח, אחרי שהצליח לעלות על דרך המוטב, חרף ההליכים המשפטיים הקשים, עשויה להכניס אדם נורמיטיבי למעגל הפשיעה. העבירות שביצע, החלטה שגויה של ילד צעיר להשתתף במשחק אסור, לא צריכה להרוס את חייו, מכאן, הדין והצדק לחנון את הצעיר.  



הסניגוריה צריכה להמשיך במלאכה החשובה שנעשתה במסגרת ייצוגו של הצעיר ולבקש מהנשיא חנינה, ועל הנשיא, ״מן הדין ומן הצדק״, להענות לה.