יום העצמאות השנה ייזכר כתאריך מכונן בקורות ההגירה הישראלית לארה״ב.

קהילת הישראלים לשעבר תציין את האירוע במהלך חודש מאי בשורה של חגיגות ענק ופסטיבלים בערים הגדולות באירועים שיחשפו, יבליטו ויעצימו את הנוכחות הישראלית בתפוצה הגדולה בהיקף חסר תקדים.
עבור מנהיגי הממסד היהודי המאורגן חגיגות יום העצמאות יוקדשו לחשבון נפש נוקב. הם יהרהרו בסיבות להידרדרות מעמדה של ישראל בקהילה; יחשבו על הגורמים להתרחקות ולהתנכרות המואצת בין ישראל לחלקים גדולים ביהדות אמריקה, והם יתלבטו בשאלה על מי מוטלת אחריות גדולה יותר להתפתחויות שהשחיתו לבלי הכר את היחסים בין ישראל המדינית לצמרת הממשל בוושינגטון - הנשיא ברק אובמה או ראש הממשלה בנימין נתניהו.
גם השנה האירוע המרכזי לציון יום העצמאות עבור הקהילה היהודית יהיה המצעד החגיגי השנתי, שיתקיים ב־31 במאי בשדרה החמישית. זהו אירוע שהפך למסורת, ושהאחראית לארגונו כמדי שנה היא jcrc, ״המועצה היהודית ליחסים בין־קהילתיים״, ארגון גג יהודי ותיק.

אולם בשנים האחרונות איבד המצעד במנהטן מזוהרו ומכוח משיכתו והפך למפגן של פוליטיקאים משתי המפלגות, שמעדיפים להצהיר על אהדתם לישראל ולקהילה, מאשר לקיים חגיגה לציון הגאווה היהודית על הישגיה של ישראל. בנוסף, לאחרונה הסתבכו מארגני המצעד במריבה פנימית סביב השאלה אם להזמין למצעד ארגונים וגורמים יהודיים, שאינם הולכים בתלם של תמיכה ואהדה לישראל.
השנה, לראשונה, הישראלים לקחו לידיים את ארגון יום העצמאות, והם עושים זאת בגדול, ביצירתיות ובפזרנות. ״ארגון הקהילה הישראלית האמריקאית״, iac, יזם וארגן חגיגות ופסטיבלים המוניים שיתקיימו במהלך חודש מאי במיאמי, בלאס וגאס, בלוס אנג׳לס, בניו יורק ובבוסטון - ערים המאכלסות ריכוזים גדולים של ישראלים לשעבר. פעילים ועסקנים של הארגון יממנו חלק מעלויות החגיגות, כמו גם חברות ישראליות שפועלות בארה״ב.
המארגנים מעריכים שלמעלה מ־50 אלף איש ישתתפו בחגיגות. ״מדובר בפעילות היהודית הגדולה ביותר בצפון אמריקה״, נטען בהודעה שהפיץ הארגון. במסגרת החגיגות, ייבנו ויוקמו במתחמים מיוחדים דגמים של הכותל המערבי, מגדל דוד, שוק מחנה יהודה, חוף ימה של תל אביב ואפילו מאהל בדואי כמו שניתן למצוא במדבר יהודה. אמנים ישראלים יופיעו בפני החוגגים, בהם שלומי שבת, ריטה ואתניקס. ״לקח חודשיים לארגן ולהכין את הפרויקט״, סיפרה יהודית פיינשטיין, פעילת ארגון הקהילה הישראלית־ אמריקאית בניו יורק. ״אנחנו רוצים לחבק את הקהילה היהודית״.
מנכ״ל הארגון שגיא בלשה אמר, ״הפסטיבלים יסייעו לרתום את הקהילה הישראלית־אמריקאית והיהודית
לאקטיביזם פרו־ישראלי, שנחוץ היום יותר מבעבר לאור התגברות האנטישמיות וניסיונות הדה־לגיטימציה לישראל ברחבי ארה״ב ובעולם״.
החלום האמריקאי
מצב הרוח ששורר בקרב מנהיגים יהודים בניו יורק, כפי שהוא בא לידי ביטוי בשיחות בשבוע שבו מצוין יום העצמאות בישראל, איננו בדיוק חגיגי ורחוק מאווירת פסטיבלים. ״אני דואג, דואג מאוד״, אומר אברהם פוקסמן, מנכ״ל הליגה נגד השמצה. ״אני חרד יותר ליחסים בין ישראל ליהודי אמריקה מאשר ליחסים בין ישראל לוושינגטון״.
פוקסמן, המנהיג היהודי הנחשב בקהילה, יפרוש הקיץ מתפקידו כמנכ״ל הארגון היהודי הגדול, אותו מילא קרוב ל־50 שנה. ״אנו לא יכולים ולא רוצים להכתיב לפוליטיקאים בישראל איך להרכיב את הממשלה החדשה. אבל אם אכן תקום ממשלה ימנית חרדית, כפי שזה מסתמן כעת, יהיה קשה יותר להגן על ישראל בזירה האמריקאית ויהיה קשה יותר להסביר את מהלכיה והחלטותיה״.
אין בהנהגה היהודית בארה״ב מישהו שמודע טוב יותר מפוקסמן לעומקו של המשבר בין אובמה לנתניהו. פוקסמן, שמוערך בבית הלבן ומקיים קשרים הדוקים עם פוליטיקאים ישראלים, היה המנהיג היהודי הראשון שהתנגד באופן מוצהר להופעתו של נתניהו בקונגרס, וזאת מתוך חשש שהופעה זאת רק תחריף ותעצים את משבר האמון בין אובמה לנתניהו. מפתיע לכן שבראיון עמו מתגלה פוקסמן כמי שחרד יותר לעתיד היחסים בין ישראל ליהודי אמריקה. בשבוע שבו חל יום העצמאות בישראל, מבקש פוקסמן להזכיר לישראלים ש״הקהילה היהודית באמריקה היא נכס עצום לישראל. אם בני הקהילה, ובמיוחד הליברלים שהם הרוב ביהדות אמריקה, ירגישו שההנהגה הפוליטית בישראל איננה מבינה אותם, ואיננה מתחשבת בהם, הם ירגישו מבודדים ומובדלים יותר מישראל״.
לפי פרסומי ארגון הקהילה הישראלית־ אמריקאית, מספר הישראלים המתגוררים ברחבי ארה״ב הוא 500־800 אלף איש. אין מנהיג יהודי בארה״ב שמביט על המספרים האלה בעיניים כלות יותר מאשר נשיא התנועה הרפורמית, הרב ריק ג׳ייקובס. הרב החובש כיפה סרוגה ודובר עברית רהוטה, רואה בקהל הישראלים בארה״ב פוטנציאל איכותי ונגיש של מצטרפים לתנועה הרפורמית. אבל בשיחה עמו מתגלה גם ג׳ייקובס כמי שמצב רוחו איננו מתיישב בדיוק עם אווירת הפסטיבלים של יום העצמאות.
ג׳ייקובס עוקב בקפידה אחר המגעים שמתנהלים בישראל להקמת ממשלה חדשה, וכמו פוקסמן, גם עבורו תהיה ממשלה ימנית חרדית בגדר סיוט. ״ממשלה כזאת ותעצים את שלטון הממסד האורתודוקסי ואחיזתו בחיים הדתיים בישראל״, הוא טוען. ג׳ייקובס חושש כי בקואליציה שבה למפלגות החרדיות תהיה השפעה חזקה, האפליה נגד הרפורמים בישראל תגבר ויבוטלו מחוות שהופגנו באחרונה בישראל כלפיהם, כמו תמיכה פיננסית ברבנים ובבתי כנסת. ואלה לא רק הרפורמים. ״גם הקונסרבטיבים יסבלו״, מתריע הרב.
לפי סקר מעודכן שפורסם זה לא כבר על ידי מכון פיו, מקיפה התנועה הרפורמית באמריקה כשני מיליון יהודים. ג׳ייקובס טוען כי ליחס מפלה ומעליב כלפי הרפורמים בישראל עלולות להיות השלכות על היחס לישראל מצד מחנה היהודים הרפורמים הגדול באמריקה.
הצלחת ארגון הקהילה הישראלית־ אמריקאית, שבשמונה שנות קיומו התרחב והקים מרכזי פעילויות בערים גדולות בארה״ב, משקפת את התאקלמותם של ישראלים לשעבר באמריקה, ויותר מזה את הישגיהם בהגשמת החלום האמריקאי.
ביום שאחרי החגיגות והפסטיבלים תישאר השאלה: האם הישראלים אימצו גם את המודעות הקהילתית והמעורבות הציבורית שהיהודים כה מצטיינים וגאים בהן? אלו שתי תכונות הכרחיות למינוף הנוכחות המתעצמת של הישראלים בתפוצה הגדולה ושתהפוך אותה לגורם משפיע ומוביל.