וזה מה שישראלי בעיני:
 
לבקש מדן שילון שיגיש שוב את המעגל, במשדר מיוחד ליום העצמאות, ולשלב בו את הנשיא, רובי ריבלין, שישיר יחד עם שלמה ארצי את תחת שמי ים תיכון, ולהכניס את כל זה לפיתה עם חומוס שמטפטף על הרגל, באמצע יום לוהט מחום, של חודש אוגוסט, כשהמזגן בבית מתקלקל והטכנאי אומר "תן לי חצי שעה, אני אצלך", אף על פי שהוא אפילו לא בדרך, כי הוא תקוע בבית של מתווך דירות מיבנה, שרק עכשיו גזר קופון על דירה שמכר כעורפית שקטה, בעוד היא חזיתית רועשת, לגבר בן 40 שאין לו כסף לקנות במרכז, ליד העבודה, אז הוא קנה גם אוטו, כי אין תחבורה ציבורית והוא נוסע להורים בשבת,

בהלוואה נוספת מהבנק, אף על פי שיש לו כבר משכנתה, ל־25 שנה, ופעם הוא חשב לעזוב את הארץ, כי אין פה עתיד לצעירים, אבל הוא כבר לא כזה צעיר, ואולי בגלל הגיל שלו, הוא התרגש בפעם הראשונה מטקס הדלת המשואות, או שזה בגלל הידיעה שאת הארץ הזאת הוא כבר לא יעזוב, וכל מה שהוא רוצה לעשות בעצמאות השנה, זה לשבת עם החבר'ה, לראות את "גבעת חלפון" וסרטי בורקס אחרים שהעליבו נשים ומזרחים, "אבל ככה זה היה פעם, אין מה לעשות..." ומחר הם יקפצו לקנות פרגיות בטירה, כדי לעשות על האש בפארק, וישאלו את פארס מהבשרים, איך זה שהוא בעצם עובד היום, הוא לא אמור לחגוג את יום הנכבה, 
 
ובפארק הירקון הם יריבו עם משפחה, מי בא קודם לתפוס צל, ואחד מהם יצלם את המריבה, ויעלה אותה לפייסבוק עם הפוסט "הישראלי המכוער - חובה לצפות" וחמישה סימני קריאה והספרה אחת בסוף, וכשאחותו תראה, היא תעשה שייר וגם לייק לסרטון אחר של חתלתול שנתקע עם הרגל בביוב, ותכתוב "יאא איזה מסכנה", ולא יפריע לה שצריך לכתוב "איזו מסכנה", אף שפעם היא הייתה טובה בלשון, כי פחות אכפת לה מהעברית, אבל כן אכפת לה מסרטונים של בעלי חיים, אבל לצלות על האש פרות ותרנגולות אין להם בעיה, "כי זה חג כפרה, מה, לא נאכל?"

ואבא שלה מלמטה יושב ככה בכיף, בגינה עם פיתה וחומוס שמטפטף לו על הרגל, ואומר שלא הכניסו את ביבי לרשימת "67 הסלבס שיצאו השנה לעצמאות", רק כי כל התקשורת שמאלנית, וברקע הוא שומע מהרדיו של השכן, שבדרך כלל אפילו לא טורח להגיד לו שלום, אבל אתמול בלילה ליד הבמות, כשזיקוקים עפו באוויר, הוא הוריד לו צ'פחה ואמר לו, "יוסי, אינעל העולם, תראה איפה נפגשים", אז מהרדיו שלו, שומעים בפול ווליום את "חופשי ומאושר" של בעז שרעבי במסגרת מצעד השירים המזרחיים הגדולים בכל הזמנים, כאילו שיש גם מצעד שירים אשכנזיים,

והקריין אומר שעכשיו נשמע שיר של שרית חדד, שהופיעה שלוש פעמים בערב העצמאות, ולקחה 150 אלף שקל לכל הופעה, אבל צריך להוריד מזה 50% מס שהמדינה לוקחת, וכמה שאנחנו אוהבים אותה - גם את שרית וגם את המדינה - עדיין קראנו לילד בשם בינלאומי כמו שון, ג'וליאן או יאן, שיהיה לו ככה יותר קל להתחיל באמריקה, רק למקרה שהוא יחליט ש, אבל בינתיים הוא בארץ, "וצריך להתנהג כמו ישראלי, לא?" 
 

אז כשהוא קונה למשל בסופרמרקט, הוא תמיד יעמוד בקופה המהירה, אפילו שיש לו 15 מוצרים, ואם מישהו ישאל אותו למה, הוא יגיד שהוא מפצל לשלושה חשבונות קטנים, שאותם הוא משלם בכסף שחור, שהוא קיבל כמורה פרטי לאנגלית, שלמד רק מצפייה בסדרות וסרטים ולא בבית הספר, כי גם לו, כמו לכל הילדים, יש הפרעת קשב וריכוז, ועד היום הוא לוקח ריטלין, כי הוא כבר התרגל, כמו שכולנו התרגלנו לדן שילון ולשלמה ארצי וקצת לשקר, לעקוף תורים לשמוע רדיו בפול ווליום, ולאכול חומוס בפיתה, בחום הלוהט של אוגוסט, כשהוא מטפטף קצת על הרגל.