הנכדה שלחה וואטסאפ מעיירה הררית במורד האוורסט, לאחר שירדה בשלום מה"בייס" בגובה 5,000 מ', ונמצאת שם עם עוד ישראלים המחכים לחילוץ. הלב קצת נרגע, אך כשהאוזן על הרדיו והעין על המסך, כל קומבינות הרכבת הממשלה הנבחשת בביצה של נתניהו נראות ונשמעות תפלות, וזעקות ה"הצילו! איראן!" ו"העולם מתעלם!" כנראה לא ימנעו הסכם. 
 
מכיוון שרה"מ הבין, אולי, שההסכם הוא הטעיה ערמומית – קשה לשער שאיראן תעשה בו בעתיד שימוש חוץ מאיומים. בינתיים היא חודרת בעורמה לכל חלל ריק באזור כדי להישאר - והכל קונבנציונלי לגמרי כמו הטילים, הנשק הכימי ועריפת הראשים. לא צריך גרעין איראני וקלישאות על סכנותיו כדי להקיף אותנו בטבעת רשע. אפשר, לכאורה, לעקוץ את אח"א (איראן, חיזבאללה, אסד) בגבול. אולי הם לא יגיבו ונטען שהם מורתעים?
 
בינתיים מרכיבים ממשלה. הליכוד ושותפותיו הטבעיות. משה כחלון כמגן יחיד לדמוקרטיה, לבית המשפט העליון, לכלכלה ולמדיניות שאינה מבוססת הון-שלטון-שלדונסון. כחלון, כנשיא רובי ריבלין, התגלה כהפתעה. בדרך העיקשת שעשה דרכו לממשלה, מצוייד ב(כמעט) כל שיאפשר לו לתפקד ולהצליח בתפקידו וברפורמות הכלכליות והחברתיות שדרש. תהיה חזק, משה, ושים לב לכל אלה שעלולים לשים לך רגל.
 

האביב הקייצי אינו מוחק עקבות מלוכלכים בשלג המטאפורי. לכאורה רק עקבות שמרמזים על נטיות להיסחפות לעבר הצד המנצח. ויש כמה חשבונות לסגור עם כמה ממשאירי העקבות, לפני שיישכחו:    
 
יו"ר הכנסת היוצא יולי אדלשטיין, למשל, שהיה אמור בנאום מדליקי המשואות לייצג את כל האומה, אך בדרכו המשלבת קלישאות-דיבור, צביעות, תוכחה-בשער וחנופה לשומעיו, הסתמן כמתנחל לאומני וכמבקש לקפוץ בטרם עת לנעלי הנשיא הגדולות ממידותיו הצנועות. הוא הוכיח את הגרבוזים למיניהם כפלגנים, תוך עיוות ציטוטים ותמיכה אמיצה במנשקי מזוזות, אך לא העז להזכיר את בכירי מפלגתו ומנהיגה שפתחו באותה עת פה מלוכלך, מסית וגזעני על כל מי שאיים על כסאותיהם. 
 
ויש חשבון לא סגור עם רינה מצליח מלפני כשבועיים. הראיון שלה עם השחקנית ענת וקסמן ב"פגוש את העתונות" הזכיר חקירות בטריבונאלים של ברה"מ, כשטובאריש סקסספול, שהציקה ללא הרף לווקסמן המבולבלת, כממונה מטעם עצמה בייצוג עמישראל הפגוע עמוקות. מצליח רואה עצמה, כנראה, שדרנית דעתנית ושתלטנית כאיילה חסון, שיוצרת לעצמה אדיטוריאל (פרשת אשכנזי, למשל) ומנהלת אותו כקמפיין מבלי שהעובדות והספק יפריעו לה. בעייני, מצליח היא התגלמות האי-איכפתיות השאננה, וכמו חסון, חלק מהעתונאוּת שמסייעת לימין להגביל את חופש הדיבור והדעה. 
 
חודש וחצי מנצחון נתניהו, בוז'י וציפי שותקים. הקלישאה "אופזיציה היא לא ברירת מחדל, היא עדיפות", היא ברירת-מחדל כשלעצמה. "פנינו לאופוזיציה", אמר הרצוג. לא אופוזיציה לוחמת, חלילה, אש ועשן וסכינים בין השיניים, אלא כזאת שממתינה עד שהמאמן יואיל בטובו לרמוז שוב שיש לו ברירת מחדל על הספסל.
מר הרצוג, תפסיק להתנהל כמו בוז'י. אתה ולבני השגתם הישג גדול במספר המצביעים שבחרו בכם להעיף את השלטון. במחדליכם הפסדתם את ההזדמנות. אם היו לך יותר חוצפה, עורמה, ציניות ואומץ, היית עכשיו ראש ממשלה. אופוזיציה איננה תרדמת חורף, אלא החרפת ההתנגדות. הנהג אופוזיציה לוחמת ותן למנצחים להתבשל במיץ של עצמם בממשלה. התבשיל כשר, אך ספק אם יצליח. או שיוקדח ויסריח.