1. הידיעות שפורסמו השבוע, שלפיהן לא רק שמוחמד דף חי, אלא שהוא גם משמש כרמטכ"ל חמאס, לא הפתיעו את ראשי מערכת הביטחון. אינני סבור שמדינת ישראל או צה"ל צריכים היו לספק מידע רשמי בשאלה אם האיש חי או מת, כשברור לכל שחיל האוויר והמודיעין הישראלי אינם חתומים על מאה אחוז הצלחה בדיוק ובפגיעה. גם אם דף רק נפצע וגם אם הבין שדרכו מהמשרד אל הכפר ובחזרה איננה מובנת מאליה, דיינו.

האתגר המרכזי של הממשלה וצה"ל כעת הוא להבטיח שהזרוע המדינית של חמאס ברצועת עזה ותושבי הרצועה ידאגו לכך שהתוכניות שמכין מוחמד דף ייוותרו במגירה ולא יאפשרו לו ולכוחותיו להוציא אותן אל הפועל. 

בממשלה, ובוודאי גם במשרד הביטחון ובצה"ל, מבינים היטב שרק שיקום הדרגתי של הרצועה ותחושה של תושבי עזה שיש להם מה להפסיד בעימות עתידי מול ישראל, ידחו את המלחמה הבאה. 


יכריע בסוגייה רגישה. יעלון. צילום: פלאש 90 

זוהי הדרך היחידה והיא מתבצעת כעת לאט, באופן שיטתי ובלי הרבה כותרות. את המלאכה הזאת מוביל שר הביטחון משה יעלון, באמצעות מתאם הפעילות האלוף פולי מרדכי, וביחד עם הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שמביא איתו נכונות ליטול סיכונים מחושבים וניסיון רב מהפיקוד על מרחב יהודה ושומרון בעבר, בתקופה שבה מוגר הטרור ותוגברה הפעילות האזרחית. 

בימים אלה, לאחר שנים ארוכות, עומד שר הביטחון להכריע בסוגיה רגישה: הכנסת עובדים פלסטינים מרצועת עזה לעבודה בישראל. ההחלטה של יעלון - שצריך להתמודד עם התנגדות השב"כ אליה - קשה ומורכבת. אני מקווה שיחליט בחיוב, עם כל הסיכון הכרוך בכך ובלבד שייקבעו קריטריונים של עובדים בגילי 40 ומעלה, בעלי משפחות וכיו"ב.

במקביל, מערכת הביטחון מתירה הגברה משמעותית של הכנסת סחורות לרצועה ומעניקה אישורים להוצאת סחורות ממנה לישראל. מאות משאיות עובדות על הקו הזה מדי יום. יעלון מקדם עבור תושבי הרצועה - וגם עבור ממשלת חמאס - פרויקטים של תשתיות, בהם מתקני התפלה למים ובניית תחנת כוח נוספת, באמצעות חברות בינלאומיות. 
וזה עוד לא הכל: מערכת הביטחון בלמה כוונה לצמצם את אספקת החשמל לרצועה, כפי שנעשה בגדה, בגין חובות לא משולמים. זוהי מדיניות נכונה ומושכלת, רצופת סיכונים אך בעיקר סיכויים. 

לפני חודשים ספורים אישיות פלסטינית בכירה מהגדה הביעה באוזני דאגה מהשגשוג הכלכלי בגדה. "כדי לסמא את עיני התושבים שלנו, המצאתם לנו פטנט יהודי של שלום כלכלי במקום שלום מדיני ופוליטי של גבולות ועצמאות", אמר. עניתי לו שהשלום וההסדרה הפוליטית בגדה יגיעו כשיבשילו התנאים לכך. אני סבור שכך יהיה גם עם עזה. זה ייקח זמן, זה יהיה קשה, ייתכן שיהיו עוד סבבי אלימות, אבל בסופו של דבר מתגוררים שם מיליוני אנשים שבסך הכל רוצים לעבוד, לאכול, לישון תחת קורת גג ולקבל שירותים סבירים של בריאות וחינוך. זה הכל.   

2.  מהרגע שיחתום על ההסכם הקואליציוני עם הליכוד, צריך "ראש הממשלה הכלכלי" החדש של ישראל, משה כחלון, להשקיע את כל זמנו, כישוריו ומרצו למסע קצר ותכליתי שייעודו תיאום ציפיות מול הציבור. 

הוא צריך להסביר שזה יהיה ארוך, קשה, רצוף אכזבות ולא רק הצלחות. הוא צריך לומר לתושבי ישראל שלא הכל תלוי רק בו, ושהוא מתכוון להפוך את הר הבעיות הכלכליות והחברתיות לגבעות קטנות. לכבוש אותן לאט-לאט, זו אחר זו.

כחלון משול לראש של סמי-טריילר ענק ("סוס", בלשון הנהגים), שעל עגלתו הועמסה כמעט כל תאוותו הפוליטית: שר האוצר, ראש הקבינט החברתי־כלכלי, ראש קבינט הדיור, חבר בקבינט הביטחוני, מינהל התכנון האימתני שנלקח ממשרד הפנים, רשות מקרקעי ישראל שנלקחה ממשרד הבינוי והשיכון, רשות החברות הממשלתיות וועדת הרפורמות בוועדת הכספים של הכנסת. זהו משקל כבד שמבטיח שהמנוע יאכל הרבה שמן. 


חייב לעשות תיאום ציפיות עם הציבור. כחלון. צילום: אלוני מור

תיאום הציפיות עם הציבור וההבנה שאין מעשי קסמים הוא קריטי עבור כחלון. הרי רוב אזרחי ישראל, ללא קשר להצבעתם בבחירות, רוצים שיצליח בתפקידו, בעוד רוב הפוליטיקאים, בעיקר הבכירים שבהם, רוצים שייכשל ויהפוך ממועמד להנהגת הליכוד או גוש המרכז, לתופעה חולפת.   

3.  כבר שנים שמשלחות החילוץ, ההצלה והרפואה של צה"ל לאזורי רעש ואסון ברחבי העולם, הפכו לכלי הסברה בינלאומיים אפקטיביים. לצד פעילות הקודש של הסיוע, מתנהלת מערכה למתן תהודה כלל עולמית לפעילות, על מנת שזו תקנה לישראל מעט נקודות זכות.

צה"ל, משרד החוץ והשותפים הנוספים מפעילים מערכי צילום, דוברות והסברה, וזה בסדר גמור. כך היה בהאיטי, כך ברואנדה ובכלל. מעבר למוסר היהודי ולרוח ההתנדבות, יש בישראל יכולות מיוחדות בתחום החילוץ והרפואה. אולם מישהו צריך לקחת את העניינים לידיים, כדי לוודא שלא כל ארגון לוקח מטוס וטס. 

באירוע האחרון בנפאל יצאו שבעה מטוסים של צה"ל, מד"א, חברות הביטוח ועוד. נדמה לי שההסדרה, ריכוז ושליטה מחמ"ל אחד - אולי של מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד הביטחון או המל"ל - יחסוך כספי ציבור, ייעל את המשלחות, ימנע כפילויות ואולי גם יצייד את כל היוצאים בסממנים זהים ייצוגיים.  

4. את ניסיון הפיגוע השבוע בחזית רמת הגולן באמצעות הטמנת מטען לאורך הגבול, זיהו וסיכלו תצפיתנים מהגדוד החרדי של חטיבת גבעתי. הידיעה הזאת לא זכתה לכותרות גדולות, היות ששילובם של החרדים ביחידות צה"ל הפך לשגרה. 

באותה העת (פחות או יותר) הוכה חייל חרדי בבית שמש, וחרדים תקפו קצין גבעתי שבא לבקר את חייליו במאה שערים. ככל שהממשלה הבאה תפעל לפגיעה בחוק הגיוס ובשוויון בנטל, כך יגברו ההתנכלויות מהסוג הזה.
המגמה והתהליך ברורים: ממשלת ישראל וצה"ל צריכים לייצר יותר "גזרים" לחרדים שמשרתים, מאשר "מקלות" למשתמטים. במקביל, מחויבים היועץ המשפטי לממשלה ומפכ"ל המשטרה לוודא שמבצעי ההתנכלויות הללו ייתפסו, יועמדו לדין וייענשו בחומרה, גם אם הדבר לא ינעם למרכיבי הקואליציה החדשה. 

קלונו של הקצין מגבעתי וההשפלה שעברו הוא והמדים שלבש, יהפכו עד מהרה לקלונם לא רק של מבצעי התקיפה אלא גם של הרשויות לאכיפת החוק.