ברצוני להעלות חמש תהיות, בניסיון להבין מה עומד ביסוד המדיניות של ממשל אובמה במזרח התיכון בכלל, ומול איראן והגרעין בפרט.



תהייה ראשונה. מההתחלה, הנשיא הציב כיעד עיקרי את פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. התפיסה הרווחת הייתה שהדבר יקדם את היציבות באזור ויאפשר לגבש ברית אסטרטגית של ישראל עם מדינות ערב "המתונות", בראשן סעודיה, נגד האיום האיראני.

השאלה המתבקשת והפשוטה היא זאת: מה הפריע לממשל אובמה לגבש ברית הגנה של המדינות הנתפסות כמתונות מול איראן, גם בלי ישראל? לשם מה צריך את ישראל? מדוע לא ראינו שום מאמץ אמריקאי ממשי להקים ברית כזאת? מדוע במקום זה הוא התעסק בבניה בהר חומה שבירושלים?
 
תהייה שנייה. בקיץ 2009 התקיימו בחירות באיראן ואחמדינג'אד נבחר שנית.  באיראן פרצה התקוממות המונים נרחבת שנודעה בשם "המהפכה הירוקה". היא איימה על שלטון האייתולות המדכא, והתקווה ל"שינוי משטר" באיראן  נראתה לכאורה כעומדת להתגשם. משטר האייתולות נקט באמצעי דיכוי ברוטאליים. המפגינים ברחובות טהרן, כמו רבים אחרים בעולם הנאור, ציפו שממשל אובמה, סמל הליברליזם, ייצא בתמיכה חד-משמעית במפגינים, נגד המשטר המדכא. אבל אובמה שתק, המפגינים נטבחו, ו"המהפכה הירוקה" רוסקה. מדוע שתק אובמה?
 

תהייה שלישית. לאיראן אינטרס לאומי עליון בשימור משטרו של אסד בסוריה, הוא הציר המרכזי החיוני למרחב ההשפעה שלה עד לבנון של חיזבאללה. והנה, בקיץ 2013 הנשיא אובמה נמנע מלתקוף את סוריה, שהפעילה באכזריות נשק כימי נגד אזרחיה. במקום זה, הוא נענה להצעה רוסית לפרק את סוריה מנשק כימי. בתמורה לכך, אסד נשאר על כיסאו, ארה"ב חדלה למעשה לדרוש את סילוקו ללא תנאי, והוא קיבל היתר להמשיך ולטבוח בבני עמו בכל כלי הנשק הקונבנציונאליים. מדוע נהג כך אובמה, הנוהג לבכות על כל ילד שנהרג בעזה, למשל?
 
תהייה רביעית. בהתמודדות מול תכניות הגרעין האיראניות, בלטו בממשל אובמה שלושה מאפייני מדיניות: היסוסים בהפעלת סנקציות כבדות בהשוואה לאיחוד האירופי שהיה תקיף יותר; פחד של ממש מכך שישראל תתקוף את מתקני הגרעין האיראניים, והפעלת מאמץ עילאי למנוע ממנה לעשות כן; התחמקות בולטת מאיום גלוי בהפעלת כוח צבאי נגד איראן, והסתפקות באמירה הצמחונית ש"כל האופציות מונחות על השולחן". מדוע?
תהייה חמישית: במרץ 2013 פתח ממשל אובמה בסדרת פגישות חשאיות ביותר עם איראן של אחמדיניג'אד (רוחאני ה"חמוד" נהיה נשיא רק באוגוסט 2013). דבר המפגשים הוסתר מכל בעלות בריתה של ארה"ב, כולל ישראל. מדוע?
 
כמובן שהתשובות לשאלות הן רבות ומורכבות. אבל אני רוצה להצביע על  תשובה אפשרית אחת: ממשל אובמה שם לו כיעד אסטרטגי להציב את איראן, הכוח העולה באזור, כגורם המרכזי שיביא ליציבות במזרח התיכון ויאפשר לארה"ב להתפנות לאזור האינטרסים העיקרי שלה, מול סין. יש לכך מלוא הסל משמעויות והשלכות, אך הראשונה והבולטת: ריצת האמוק לעבר הסכם הגרעין עם איראן, שהיא, לדעתי, הכלי המרכזי באסטרטגיה של אובמה להפיכת איראן לבעלת ברית.