לא רק האתיופים: גם יוצאי חבר העמים מביעים חוסר אמון במשטרה

באותה שנה הגיע פרופ' אריה רטנר, שעורך מאז שנת 2000 את מדד שלטון החוק, לתוצאות מעט פחות מחמיאות. מחקרו גילה כי רק 21% מהאוכלוסייה היהודית הכללית הביעו אמון במשטרת ישראל. מידת האמון עומדת על 18% בקרב המשיבים החרדים והמשיבים מהמגזר הערבי ורק 17% מקרב מתיישבי יו"ש. אז נכון ששיטות המחקר שונות זו מזו, ונכון שהמגמה והדינמיקה חשובות לא פחות מהתוצאות היבשות, ועדיין, ההשוואה מציירת תמונת מצב מורכבת יותר מזו שהוצגה על ידי המשטרה.
 

אחת הסוגיות הנעדרות בפרסומי המשטרה היא ההבדלים המגזריים במידת האמון. כפי שמלמדת עבודתו של פרופ' רטנר, גם במקרה זה הציבור הישראלי אינו הומוגני. חרדים, מתיישבי יו"ש, הציבור הערבי- כל קבוצה מסיבות שלה לא נותנת אמון במשטרה. אלה גם מגזרים שלא נמצאים במיינסטרים ולא במוקדי הכוח. לכן, כנראה, קל לדלג על עמדתם ולצייר תמונה אופטימית.
 

כשמתעמקים עוד יותר מגלים ציבור נוסף, הנסתר מעין הסוקרים המשטרתיים - עולים חדשים וחדשים פחות. למען הצדק ייאמר כי בפרק "הנתונים הדמוגרפיים", כותבי הדוח החליטו להוסיף נתונים על מספר העולים שהגיעו ארצה. מספר כללי של העולים, ומתוכם שתי קבוצות, ללא הסבר נוסף. קורא משכיל צריך להבין שקיים קשר כלשהו בין העולים לבין נתוני הפשיעה. את טיב הקשר המחברים לא טרחו להסביר, מתוך ההנחה, כנראה, שקוראי הדוח מספיק בקיאים במציאות החברתית ויודעים מי מביא פשיעה ואלימות. פנינו למשטרה, ביקשנו הבהרות, לא קיבלנו מענה. כנראה מצופה מאיתנו להבין לבד. למען הסר ספק, אם היה כזה, מדובר בעולי אתיופיה וחבר העמים.
 

בשנת 2014 המשטרה זכתה לסיקור תקשורתי רחב: החל מקריסת תיק הדגל בבר-נוער, דרך חשדות לשחיתות, הטרדות מיניות והדחת דרג בכיר. הכותרות בישרו על קריסת אמון הציבור במוסדות החוק, על שחיקה בתדמית השוטר והנזק העצום שנגרם לארגון. 
 

החלטנו לבדוק את מידת האמון והעמדות הכלליות כלפי המשטרה בקרב ציבור אחד - דוברי הרוסית.  גילינו כי העמדות נוטות להיות שליליות ברוב הקטגוריות שנבדקו. מידת האמון במשטרה נמוכה, כאשר 42% מביעים חוסר אמון וחוסר אמון מוחלט. הערכות נמוכות ניתנו גם ליעילות המשטרה בהגנה על אזרחיה, מקצועיותה, אינטראקציה עם השוטרים והשירות שהתקבל. בלטה במיוחד העמדה השלילית לטיפול בתלונות. 51% מהמשיבים שפנו לעזרה סבורים כי לא קיבלו את הסיוע הנדרש. 
 

סוגיה נוספת היא תפיסה של חוסר שוויוניות, אי הגינות ואפליה מצד המשטרה כלפי דוברי הרוסית. רוב המשיבים סבורים כי אין היגיון להתלונן על שוטר שנהג בצורה לא הולמת משום שבכל אופן לא ייענש. בנוסף, רק 14.3% סברו כי המשטרה מתייחסת באופן שוויוני לכל אזרחי המדינה. 46% מעריכים כי המשטרה לא מתייחסת לדוברי הרוסית וילידי ישראל באופן זהה. אחוזים גבוהים מאלה שנעצרו מדווחים כי לתפיסתם יחס השוטרים כלפיהם הורע בגלל שהיו דוברי רוסית.  
 

יש להתייחס למצב הקיים, כפי שמשתקף מהמחקר, ולעשות כל מאמץ על מנת לשפרו. "אמון הציבור במשטרה הוא ציר מרכזי בשמירת הדמוקרטיה והחוסן הפנימי של ישראל", במילותיו של המפכ"ל דנינו. 

הכותבות הן חוקרות במכון לחקר ישראל הרוסית