על קו הטלפון היה מי שהציג את עצמו כקולגה לשעבר של רב פקד ערן מלכה.
"עכשיו, כשכולם מציעים לפתוח אחורה כל מיני תיקי חקירה כדי לראות מה עשו בהם כל המעורבים, אני מציע לך לבדוק היטב את 'תיק התכשיטים' שהוא ניהל", פתח. "כל מי שהיה קרוב למה שקרה אז ביחידה יספר לך שהתרחשו שם דברים מוזרים שכדאי מאוד לבדוק אותם".
רפ"ק מלכה, ששימש בעבר ראש צוות חקירה ביחידה הארצית לחקירות כלכליות (יאל"כ), ושמו נחשף השבוע כמי שחשוד בשיתוף פעולה עם עו"ד רונאל פישר וכמי שהדליף פרטים מחקירות רגישות תמורת שוחד שקיבל, הוא שפיקד על חקירת "תיק התכשיטים". תיק בית המשפט, שמגולל את סיפורה של הפרשה הזאת, מורכב ומרתק.
הפרשה, שבאה לסיומה השבוע, החלה לפני כעשר שנים ביחידה של מלכה, כשזה שימש ראש מחלק פשעים במרחב יפתח. מעורבים בה תכשיטנים, תכשיטים וחומרי גלם מזהב ומכסף בהיקף שעליו מתנהל ויכוח עד היום. אבל על עובדה אחת חשובה אין ולא יכולה להיות מחלוקת: התכשיטים הללו, חומרי הגלם והמודלים שהורה מלכה לתפוס בביתו של תכשיטן וצורף זהב, נעלמו כלא היו, ולמשטרת ישראל אין שום יכולת לומר עד היום היכן הם נמצאים.
הסיפור הזה היה צריך להציב סימני שאלה רבים סביב התנהלותו של מלכה, כבר לפני שנים. גם בית המשפט, שהחל לעסוק בה כבר ב־2008, קרא לעריכת "בירור יסודי" שכזה. אלא שבירור כזה לא נערך עד היום. במקומו, בחרה המדינה לגונן על מלכה ועל שיטות העבודה שלו.
בפסק הדין שנתן השבוע שופט בית המשפט המחוזי־מרכז, יעקב שינמן, הוא מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של רפ"ק מלכה, על גרסאותיו ועל חוסר יכולתו להסביר את מעשיו. "אין שלב שלא ניתן למצוא בו התנהלות רשלנית או פגומה", כתב השופט והטיל על המשטרה לשלם חצי מיליון שקל כפיצוי לתובע. "מחדלי המשטרה נמצאו על כל צעד ושעל", הוסיף.
הפשיטה והתסבוכת
במוקד הסיפור הזה עומד אורי סלמה, תל אביבי שעסק במשך שנים רבות בצורפות ובעיצוב תכשיטים מזהב ומכסף. בעקבות גירושיו מאשתו וסוגיות של מזונות ושל חלוקת רכוש שלא זה המקום להיכנס אליהן, העדיף סלמה שלא לרשום עוד את עסקיו על שמו, וחבר לצורך זה אל אביחי חטב. לחטב, צעיר שהכיר דרך ידידות רבת שנים עם הוריו, לא היה שום מושג וניסיון בתחום. השניים החליטו לפתוח חברה לייצור תכשיטים, כשהחברה רשומה במלואה על שמו של חטב ואת כל העבודה המקצועית ואת התכשיטים אמור היה לייצר עבורה סלמה.
הפרשה שבה אנחנו עוסקים החלה להתגלגל כשחטב הגיע למשטרה וטען כי סלמה רוקן את העסק וגנב את כל מה שהיה בו. יחידת החקירות בפיקודו של ערן מלכה נכנסה לפעולה, הוציאה מבית המשפט צו חיפוש ופשטה על הדירה שבה התגורר אז סלמה ועל מחסן שהיה לו בחניית הבניין. שוטריו של מלכה יצאו מהחיפוש הזה עם ידיים עמוסות כל טוב, והסחורה שתפסו כללה בין השאר כמות רבה של תכשיטים וחומרי גלם מכסף ומזהב ומודלים לייצור. סלמה פירט מאוחר יותר את רשימת התכשיטים שלטענתו נלקחו ממנו, והעריך את שוויים הכולל ביותר מ־3 מיליון שקל.
כאן החל העניין להסתבך. חוקרי המשטרה, חרף העובדה שמדובר היה בתכשיטים ובמוצרים יקרי ערך, לא דאגו שהחיפוש ייערך בנוכחות שני עדים מטעמו של סלמה כנהוג, וגם לא טרחו לרשום מה בדיוק לקחו מהדירה ומהמחסן. הם לא סימנו את התכשיטים, הם לא ספרו את כמותם, הם לא שקלו את הזהב והכסף, והסתפקו ברישום כללי שממנו לא ניתן עד היום לדעת מה נלקח ומה היה ערכו. כך לדוגמה, כלל טופס הרישום "שקית ניילון צהובה ובה מספר רב של תכשיטים ארוזים בניילונים קטנים בתפזורת", "שקית שקופה ובה מספר רב של מחרוזות", "קופסה חומה ובה תכשיטים שונים", "שקית המכילה שקיות + קופסאות שבתוכן תכשיטים בגדלים וסוגים שונים" ו"שקית של קופת חולים ובה תכשיטים שונים בתפזורת".
אורי סלמה עוכב לחקירה, הכחיש נמרצות שגנב סחורה מהעסק, הסביר לחוקרים שמדובר בסכסוך אזרחי שמתנהל בינו לבין שותפו, סכסוך שלמשטרה אין ולא צריך להיות קשר אליו, ושוחרר לביתו.
יומיים עברו לפני שהיחידה של מלכה החזירה לו אוסף פריטים חסרי ערך שנלקחו גם הם בחיפוש - דוגמת מפתחות, ארנק עם מסמכים, קטלוגים של תכשיטים ויומן - אבל השאירה את התכשיטים יקרי הערך, את חומר הגלם ואת המודלים לייצור, אצלה. סלמה, שבמשך שנים התפרנס מהעיסוק בצורפות, פנה כמה פעמים למשטרה והסביר שהסחורה שנתפסה בביתו דרושה לו מאוד, ונדחה פעם אחר פעם בלך ושוב.
באוקטובר 2006 הגיעה הבשורה שלה ייחל, כשפרקליטת מחוז תל אביב רות דוד, שגם היא נעצרה השבוע בחשד למעורבות בפרשת רונאל פישר-ערן מלכה, החליטה לסגור את תיק החקירה נגדו. סלמה מיהר לפנות לפרקליטות ולבקש שוב להחזיר לו את התכשיטים, אולם נענה פעם נוספת כי ברגע שיוחלט מה לעשות בהם, תימסר לו הודעה. אחרי כמה תשובות תמוהות נוספות מהמשטרה, שהעידו כי לפי רישומי המחשב שלה הסחורה הוחזרה אליו זה מכבר, נפלה על סלמה בדצמבר 2008 הפצצה. ערן מלכה, כך התברר, מי שפיקד על החקירה, הורה ארבע שנים קודם לכן, פחות מיממה מרגע שנפתחה החקירה, להעביר לחטב את כל מה שנלקח מהבית של סלמה.
סלמה ופרקליטו, עו"ד דן אשכנזי, כך עולה ממסמכי התיק, הוכו הלם. הם לא הבינו על סמך מה פסק מלכה על דעת עצמו למי שייכים הזהב, הכסף והתכשיטים. הם לא הבינו באיזו סמכות לקח לעצמו את החופש לקבל החלטה כזו. הם לא הבינו כיצד קיבל מלכה את ההחלטה הזאת בשלב מוקדם כל כך של החקירה, ועוד בטרם בוצע עימות בין סלמה לחטב. הם בעיקר לא הבינו למה הוסתר מהם הסיפור הזה עד עכשיו.
מלכה יטפל
ההליכים המשפטיים שהתנהלו בשנים הבאות לימדו עד כמה התאבד מלכה על התיק הזה. מלכה עזב את היחידה כבר ב־2005, כשנה לאחר החקירה, אבל התעקש באופן יוצא דופן להיות מעורב בכל הליך משפטי שנוהל בעניינה גם בהמשך. כשסלמה פנה ב־2008 לבית המשפט בתביעה שהמשטרה תחזיר לו את התכשיטים שלקחה ממנו, היה זה מלכה שהשיב בשם המשטרה ובשמה של היחידה שאותה עזב, כאמור, שנים קודם לכן. כשנדרש להסביר מה פתאום החליט להעביר לחטב את התכשיטים שלקח בחיפוש בביתו של סלמה, ובעיקר איך עשה את זה כבר למחרת היום שבו החקירה החלה, טען כי מהר מאוד הבין שחטב הוא הצודק בוויכוח.
"היה ברור לי בשלב מוקדם ביותר כי מקומם של אלו (התכשיטים - ק"ל) בידי אביחי חטב", כתב בתצהיר. מלכה אישר כי הוא שהורה להעביר לחטב את כל מה שנתפס אצל סלמה, אבל הוסיף עוד כי דאג שיובהר לחטב שהתכשיטים נמצאים אצלו "בהפקדה" ואסור לו להשתמש בהם בינתיים. חטב עצמו, אגב, העיד בהמשך את ההפך, וטען כי במשטרה נתנו לו להבין כי התכשיטים שלו והוא יכול לעשות בהם כרצונו.
באופן תמוה למדי, מלכה לא הסתפק בניסיון להגן על החלטתו שלו אלא פנה אל בית המשפט וביקש שזה יורה שהתכשיטים יישארו "לצמיתות" בידיו של חטב. כך סתם, על סמך חוות דעתו של קצין משטרה, בלי ראיות, בלי הוכחות, בלי הליך משפטי.
השופט דניאל בארי, שדן בבקשתו של סלמה לקבל בחזרה את הסחורה שנלקחה ממנו, שמע את הצדדים ופסק שסלמה צריך לקבל בחזרה את הכל. השופט הגדיר את ההתייחסות של מלכה לטענות "תמוהה", ומתח בהחלטתו ביקורת קשה על המשטרה ועל כך שאנשיה מסרו לו מספר גרסאות "שאין התאמה ביניהן". "לאחרונה התקבלה תגובה מפורטת של רב פקד ערן מלכה, שמעלה טענות חדשות שלא בא זכרן בתגובות הקודמות", הוסיף, "...היה מצופה מהמשטרה לעשות בירור יסודי".
היומן המשטרתי, שתיעד את כל פעולות החקירה, פתח צוהר מעניין למה שחשבו במשטרה עצמה באותם ימים על הסוגיה. אחת החוקרות מתעדת ביומן כי "נפגשתי היום עם סגן יועמ"ש המחוז עו"ד צלילית ויטלזון... לדעתה צפויה תביעה אזרחית וכרגע אין לה תשובה מניחה את הדעת שניתן לענות לביהמ"ש". בסוף הסעיף הזה מוסיפה החוקרת שורה נוספת: "הערה שלי", כתבה, "...ניתן להבין לכאורה כי ערן מלכה החליט במודע".
מלכה, שכאמור עבר שלוש שנים קודם לכן ליחידה אחרת, נזעק בעקבות ההחלטה של השופט להחזיר את התכשיטים לסלמה ופנה בדחיפות ליחידה שבה שירת בעבר. "חייב להגיש ערר", כתב, "אני אטפל בערר אם צריך".
חטב עצמו, שלא היה חלק מההליך שחייב אותו להחזיר את התכשיטים לסלמה, מיהר לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, שם חשף לראשונה פרקליטו שאין בידו שום תכשיט. שהוא מכר את הכל. שמכל מה שתפסה המשטרה בביתו של סלמה לא נותר דבר. סלמה ההמום שלח מכתב לפיקוד המשטרה ודרש לפצות אותו, אולם לא זכה למענה.
לפני כחמש שנים הגיש תביעת נזיקין ענקית נגד המשטרה, כשהוא מפרט את מה שלטענתו נלקח ממנו. מדובר, לגרסתו, ברשימה רחבת היקף הכוללת "תכשיטים מזהב ומכסף, חלקם הגדול משובצים באבני חן, חומרי גלם שונים (בהם זהב, כסף ואבני חן), שעוות, מחרוזות, כלי עבודה לעבודה בצורפות, מודלים מכסף ושעווה, תבניות גומי (מודלים) לייצור תכשיטים" ועוד.
ההליך המשפטי שהחל והחומרים שנחשפו בו, העלו שורה ארוכה של תהיות סביב כל מה שהתנהל בחקירה הזאת של מלכה. מלכה, העידו פקודיו, היה האיש שהורה להעביר את התכשיטים שנלקחו מסלמה לידיו של חטב, אולם ממש כפי שהיה ברישומי התפיסה הראשוניים, גם מרישומי ההחזרה לחטב לא ניתן היה להבין מה הוחזר לו, מי החזיר ובאיזו דרך.
"המשטרה, בהנחיית רפ"ק מלכה, החליטה, שלא כדין ושלא בסמכות, להשיב את הציוד למתלונן (חטב - ק"ל), ובפרט שהחלטה כזו התקבלה עוד בטרם בוצעה החקירה", כתב השופט שינמן השבוע בפסק הדין.
"מכלול הנסיבות מעורר חשד לגבי מה שנמסר למתלונן", הוסיף השופט. "אני סבור כי מאן דהוא במשטרה החליט בעניין זה 'בכוונה' לשלול מהתובע את זכותו בתפוסים ולקבוע כי אלו שיייכם למתלונן".
שאלת מיליון הדולר
ההליך המשפטי בין סלמה לבין משטרת ישראל מתנהל כבר כמה שנים והשבוע הגיע אל סיומו, לפחות בינתיים. חשוב לציין כי אין בטקסט הזה שאתם קוראים כדי להביע דעה בוויכוח בין הצדדים לגבי שוויים של התכשיטים שנלקחו מסלמה, ומי צודק בסכסוך בינו לבין חטב. זה לא רלוונטי. רלוונטית בעיקר התנהלותה של המשטרה ושל ראש צוות החקירה ערן מלכה, שפיקד על החקירה החריגה הזאת. רלוונטית גם ההחלטה של הפרקליטות להתייצב לצדו של מלכה, במקום לחקור ולבדוק את התנהלותו בפרשה.
כאמור, ההליך המשפטי חשף עד כמה שערורייתי תיק החקירה הזה. כך, לדוגמה, חשפו עורכי הדין המייצגים את סלמה, דן אשכנזי ויצחק ז'ילבר־חדד, כי בארבעה מקומות שונים רשמה המשטרה ארבעה תאריכים שונים שבהם לכאורה מסרה לחטב את התכשיטים. כך, לדוגמה, גם לא הצליחה המשטרה עד היום לספר בבית המשפט מיהו השוטר שמסר לחטב את התכשיטים שנלקחו מסלמה. אמו של חטב העידה כי היה זה השוטר ניסים מנשה. מנשה עצמו העיד כי "מלכה נתן את ההוראה להחזיר את הרכוש", אבל טען שלא הוא מסר אותו לחטב אלא מישהו אחר. פקד אבי ראש, כך עולה ממסמך שנמצא בתיק, ידע גם הוא לומר כי "את ההחלטה העקרונית על החזרת הרכוש בהפקדה קיבל פקד ערן מלכה".
כמה תכשיטים היו ונעלמו? שאלת מיליון הדולר הזאת לא באה אל פתרונה גם אחרי מתן עדויותיהם של כל השוטרים המעורבים. איש לא רשם, איש לא זוכר, לכל אחד גרסה אחרת. שרה חטב, אמו של אביחי, העידה כי המשטרה החזירה לה ולבנה בין 50 ל־70 תכשיטים בלבד, שבסחורה שהועברה אליהם לא היו כלל חומרי גלם של זהב וכסף, ושהם מכרו את כל הסחורה הזאת תמורת 19 אלף שקל בלבד.
בבית המשפט העיד שוטר אחד, שהיה בביתו של סלמה, על "כמות עצומה" של תכשיטים. שוטר שני העיד על "המון תכשיטים". שוטר שלישי העריך רק את השקית שנתפסה במחסן של סלמה ככזו שמכילה "לא יותר מ־500 תכשיטים". שוטרת רביעית הסבירה שלא ציינה באיזו כמות תכשיטים מדובר, משום ש"כשמדובר על כמויות גדולות של יותר מעשרות בודדות, מאות, אנחנו לא מציינים את הכמות".
בעוד ההיגיון הפשוט היה חייב להביא את המשטרה למסור הודעת צד ג', שבה היא מודיעה שכל שקל שתיאלץ לשלם לסלמה היא תתבע מחטב שלו העבירה את התכשיטים, כאן באופן תמוה בחרה המדינה למחוק את ההודעה הזאת אחרי שכבר הגישה אותה. במקום לבוא בטענות לחטב, שלפי טענתה שלה מכר את התכשיטים בניגוד לסיכום איתו, בחרה המדינה לחתום עם חטב על הסכם שבמסגרתו יסייע לה במשפט נגד סלמה, ואם יגיד את האמת לא יאונה לו כל רע והוא לא יצטרך לשלם שקל.
מלכה, שסיפר בבית המשפט כי דאג שחטב יידע שהתכשיטים נמצאים אצלו רק ב"הפקדה", לא הצליח להסביר איך בדיוק התכוון לקחת אותם ממנו כשבשום מקום לא נכתב מה בדיוק נמסר לו.
מי שנחשף לפרטי הפרשה בשנים האחרונות לא היה צריך להמתין לפסק דינו של בית המשפט כדי להבין שהפרשה הזאת הייתה צריכה להיחקר לעומק זה מכבר. גם בעובדות שלא הייתה עליהן מחלוקת, היה די כדי להציב מעל התנהלותו של רפ"ק ערן מלכה את סימני השאלה שדורשים תשובות.