השבוע נודע כי משרד החוץ השווייצרי ועיריית ציריך העניקו 100 אלף שקל למימון תערוכה של שוברים שתיקה המתמקדת בזוועות, בטבח, בביזה, בהשחתת רכוש, ברצח חפים מפשע ובפשעי המלחמה של חיילי צה״ל במבצע צוק איתן. למה? ״כדי להגביר את השיח סביב זכויות האדם בעולם״, כלשון העמותה.



באתר של שוברים שתיקה תוכלו למצוא עדויות של חיילים שכביכול מתעדות את הזוועות הנ״ל. גם סרטונים תוכלו למצוא שם, באתר הממומן על ידי האירופים, אבל לאיש מהעדים אין שם או פנים, ולשום מקרה אין תאריך או מקום מדויק. למרות הממון הרב שהושקע והגרפיקה המקצועית של האתר, וכנראה גם של התערוכה, קשה לומר שיש כאן ״עדויות״ תקפות.



אבל בואו נדון אותם לכף זכות, ונדמיין שאלו עדויות אמיתיות. בואו נקרא כמה מהן, כי אנחנו רק שומעים את הרעש מסביב לדוח, ומרוב אנטי לא טורחים באמת לקרוא. באחת העדויות מספר סמ״ר מיחידת חרמ״ש מ״אזור דיר אל־בלח״ משהו שעורר בי גאווה רבה. ככה מתנהג חייל צבא ההגנה לישראל בתוך התופת והפחד: ״הפכנו את הבית, כי אין מה לעשות, אתה חייב. מצאנו נשק. מה שהיה נורא זה לראות מלא חיות שהם השאירו שם, את החיות האישיות שלהם, (הם) ברחו בלעדיהן. אנשים השאירו את הכלבים שלהם, היה קצת נורא לראות את זה. אתה רואה כלבים עם קולרים. אתה מבין שזה לא חיית שמירה אלא חיית בית. טיפלנו בהם כמה שאנחנו יכולים, אבל אני בטוח שהכלבים שם פשוט מתו. היו המון חיות שם, גם חיות משק. ממש להקות של ברווזים ותרנגולות. החיות לא ידעו שמגיעה מלחמה. זה לא אסון טבע, הם לא חשים את זה״.



חלק מהעדויות נשמעות כמו פרודיה. קבלו את זאת, מסמ״ר ביחידת חי״ר מצפון רצועת עזה ב־2014. ״יש חקש״ב (חוקר שבויים), שזה בדרך כלל מילואימניק שיודע לדבר ערבית, שמגיע עם מגפון וצועק ממש חזק שאם יש מישהו בבית שיצא. התכוננו לירות את הטיל, ואז *** צועק להם שלא יירו כי הוא שומע אנשים בתוך הבית, והוא באמת הציל משפחה. מצאו את המשפחה הזאת באחד הבתים, העבירו אותם לבית אחר, שתי דקות הליכה.



״זה היה מאוד מוזר לשמור עליהם, שמים אותם בתוך החדר אורחים. הם יושבים שם על ספה, על מזרון, יושבים ושותקים. יש כמה ילדים, היו שם כמה נשים ומישהו אחד שהיה בוודאות אב המשפחה, הייתה לו חזות של אב. *** שמר עליהם ראשון, ואז הייתה לו שקית של (סוכריות) גומי בכיס והוא אמר שהוא לא יודע אם להביא להם. בסוף הבאנו לילדים הקטנים גומי.



״זו דילמה שאנחנו מכירים מאיו״ש, שאין לך מה להיות נחמד לפלסטיני במחסום, הוא לא יאהב אותך יותר. אתה בן זונה, אתה ממרר לו את החיים במחסום. אז הוא אמר אותו דבר. 'הילדים, אין מצב שזה לא הדבר שהכי שרט להם את החיים עכשיו, אני אביא להם גומי והם ירגישו יותר טוב? מה זה החארטה הזה?'. בסוף הוא הביא להם גומי סתם כי הם היו חמודים. והבאנו להם מים, ואז קלטנו שהם לא שתו ואכלו, כי הם היו ברמדאן ואנחנו הפרענו להם לפני ארוחת רמדאן. שעה אחרי זה בא מישהו ומלווה אותם לציר הראשי ואומר להם בהצלחה״.



ברצינות?! זה מה שיש לכם? בתוך התופת חיילים מחלקים סוכריות לילדים פלסטינים ומצטערים כי זה היה לפני סעודת שבירת הצום של הרמדאן? אתם מכירים עוד צבא כזה בעולם?



והנה עוד פנינה שמראה כמה הצבא שלנו מוסרי. מתוך עדות מרצועת עזה ב־2014: ״עקבו אחרי איזשהו פעיל שהיה מופלל, והוא היה בדרך למפגש של פעילים, ובדרך הצטרף עוד בן אדם והלך לידו, וברגע שהייתה את ההצטלבות הזאתי, למרות שזה לא לגמרי לפי פקודות, הפלילו גם את השני. ואתה לא יודע מאיפה הוא הגיע. לכן 'יבש' אתה לא יכול להפליל. ובמקרה הזה היו שם אנשים שאמרו עצור, זה לא טוב. באמת בסוף זה לא נתקף, זה לא בוצע.



״מה שאני מנסה להגיד זה שלפעמים גם המפקדים למעלה טועים, ואני הייתי באירוע שזה נעצר. אני לא יכול לדעת אם היו אירועים שזה לא נעצר, אבל אני מעריך שהיו גם מקרים של הפללה שלא עומדת בפקודות״.



כלומר, מה שאתה בעצם אומר זה שלא קרה שום דבר, נכון? שהיה מישהו שהתריע שיש כאן משהו לא בסדר והפעולה נעצרה על מנת להגן על מישהו שהוא אולי חף מפשע, נכון? יתרה מכן, אתה מדגיש שאתה לא יכול לדעת אם היו אירועים אחרים, שבהם לא עצרו את הפעולה, נכון? אז אשריך, אתה משרת בצבא המוסרי בעולם.



תודה לכן, עמותת שוברים שתיקה ועיריית ציריך, שמוציאות את המידע הזה לאור!



• • •



אם באמת היה מעניין את השווייצרים להציף את נושא זכויות האדם, הם היו מדברים עם משפחות של נפגעי טרור יהודים, למשל. או אולי הם היו מדלגים עם שקי הכסף שלהם מדינה אחת צפונה ומציפים את מה שבשאר אסד עושה לעמו בסוריה, סתם הצעה. או דאע״ש, או בוקו חראם. לא חראם? נראה לי שזה עשוי להציף שאלות מרתקות בתחום הרחב והחשוב מאוד הזה של זכויות אדם.