במקום שבו חיו יהודי ורשה ושבו הקימו הנאצים את הגטו, נפתח לפני שישה חודשים מוזיאון לתולדות יהודי פולין, שסוקר את אלף שנות החיים היהודיים
בגולת פולין. עד היום כבר ביקרו בו 200 אלף איש, נהירה שאף אחד לא צפה. הייתי שם בשבוע שעבר, ועקבתי אחר הפנים של המבקרים בו, בעיקר הצעירים.
בפנים מלאות ריכוז הם מקדישים זמן לכל קטע בתצוגה וגם נוגעים במוצגים, מכיוון שזהו מוזיאון אינטראקטיבי, עם הפעלה ממוחשבת. המידע על ההיסטוריה היהודית בגולה זורם כאן ומציף את לבבות ומוחות המבקרים בלי הרף.
הייתי בפולין במשך ארבעה ימי פגישות בין ראשי אגודת הסופרים העבריים ואגודת הסופרים הפולנית. אחת היוזמות של שתי אגודות הסופרים היא הענקת פרס ספרותי בינלאומי על שם ברונו שולץ, שיוענק על ידי פולין וישראל כל שנה. פעם בוורשה ופעם בירושלים. גם מנהל המוזיאון, פרופ' דריוש סטולה, צורף ליוזמה.
"מספר המבקרים במוזיאון הפתיע אותנו", הוא סיפר, "אנשים זרמו עוד לפני שגמרנו לבנות את המוזיאון". מדוע אנשים מגיעים למוזיאון בלי מוזיאון? תהיתי. "ובכן, בתהליכי הבנייה הקמנו כאן אוהל, ואל האירועים שקיימנו בו הגיעו 400 אלף איש", הוא ענה.
"צריך להדגיש: זהו איננו מוזיאון שואה", הוסיף סטולה. "במוזיאוני השואה יהודים מופיעים רק כדי להיהרג. ויש החושבים שכל ההיסטוריה מבשרת שברור שכך יקרה, שזה הגורל הצפוי ליהודים. אנחנו לא חשבנו כך, לדעתנו השואה הייתה בלתי צפויה, והמוזיאון נעשה בכוונה להראות את אלף השנים של חיי היהודים לצד הפולנים בפולין. השואה היא קטע מספר שבע מתוך שמונת הקטעים במוזיאון. לא הראשון, אבל גם לא האחרון".
מתוך המוזיאון עולה גם המסר שחזרת היהודים לישראל היא מה שההיסטוריה בישרה. בקטע שבו מוצגים חיי היהודים בפולין אחרי השואה, מופיעים ציטוטים כגון: "אנחנו לא רוצים לבנות בגלות. אנו, הנוער הנוכחי של אחר הכיבוש, נהייה החלוצים בארץ ישראל", מלים שנאמרו על ידי צעיר מתנועת הנוער.
בכל הפגישות עם הסופרים הפולנים הוזכר קשר החיים המשותפים, והוזכרה ישראל. הוצפנו באהבה בכל אירוע. במפגש בבית הסופר בוורשה היו כ־120 סופרים ומשוררים, והשאלות אוהדות וחכמות (וקשות. על היידיש, על קשרים בין הספרות העברית והספרות היהודית האמריקאית. תשובות שלא ניתן לנסח בדקה).
"אין ספרות פולנית בלי יהודים", קבע יאצק מוסקבה, מראשי אגודת הסופרים הפולנית. רוח דומה עלתה גם בבית הסופר בקראקוב. סניף קטן בן 100 חברים, עם שני חתני פרסי נובל: צ'סלב מילוש וויסלבה שימבורסקה. נשיא סניף אגודת הסופרים בקראקוב, שנכנס לנעליים האלה, הוא משורר צעיר יחסית, מיכאל זאבלוצקי. בין היוזמות שלו: הקרנת שיר על קיר בקרקוב, ערב־ערב. דיברנו על הקרנת יצירות עבריות, הוא נענה ואומר: "אין פולני שאין בו משהו יהודי".
טוב להרבות בקשרים בין אגודות סופרים. כאשר ראיתי שאזרבייג'ן, מדינה מוסלמית שיעית, העניקה השבוע שבע נקודות לישראל באירוויזיון, לא התפלאתי, כי כבר לפני כארבע שנים, בביקור של אגודת סופרי אזרבייג'ן בישראל (ולפני כן כשביקרתי באגודת הסופרים שלהם בבאקו), הבנתי כמה מאגרי אהבה נסתרים יש כלפי ישראל בחוגי אינטלקטואלים ובקרב עמים.