איך שלא נסתכל על זה, שר האוצר משה כחלון נכשל במבחנו הראשון הנוגע למשק הגז. הוא נכשל מכיוון שלשיטתו, שעליה חזר גם אתמול, הוא "תומך בפירוק מונופול הגז ובפתיחת השוק לתחרות באופן המיטבי ביותר. הוא רואה חשיבות בפיתוח משק הגז וסבור שהתחרות היא ידידתו הטובה ביותר של הצרכן". מילים כדורבנות.
וכעת לעובדות: שר האוצר הודיע שלא יעסוק בנושא הגז בגלל חברותו עם קובי מימון, מבעלי ישראמקו, השותפה במאגר תמר.
בעבר כבר נמנע מהבעת עמדה בוועדת ששינסקי, שעסקה במיסוי הגז. כחלון העביר את סמכויותיו בנושא לנתניהו, שאינו מסתיר את עמדותיו ותומך בפשרה עם חברות הגז. כחלון נקלע למצב בלתי אפשרי. מצד אחד הוא רץ בבחירות על הטיקט של פירוק מונופול הגז ופתיחת השוק לתחרות שתועיל לצרכן. הוא גם התראיין בערוץ 2 והבהיר שמבחינתו אין שום מניעה לעסוק בנושא. והנה בוקר אחד הוא מתעורר ולאחר כמה כותרות בעיתון מודיע על נבצרות. ולא סתם, הנבצרות כוללת את העברת את סמכויותיו לנתניהו, המתנגד לפירוק המונופול.

לא ברור מה בדיוק קשר "החברות" של כחלון עם מימון לכהונתו כשר אוצר. לפי מיטב ידיעתי, המושג "חברות" אינו מופיע בפקודת החברות או בדיני ניירות ערך כעילה להגדרת "בעל ענין" או בעל אינטרס. כחלון אינו קרוב משפחה של מימון, וככל הידוע לי גם אינו מקבל או קיבל ממנו שכר או טובות הנאה. נכון שעם תשובה יש לו זיקה מסוימת. כחלון קיבל שכר ותואר דוקטור כבוד מהמכללה האקדמית נתניה, שתשובה מימן עבורה הענקת מלגות.
אבל עם כל הכבוד, המושג "חברות" שווה כקליפת השום כשמדובר בשר אוצר שלנגד עיניו אמורה להיות אך ורק טובתו של עם ישראל, ושרץ ערב הבחירות תחת הטיקט "יוקר המחיה" ו׳׳פירוק מונופולים". המושג "חברות" הוא תירוץ קלוש לבריחה מאחריות. מדובר בלא פחות מבגידה בציבור בוחריו שהוליך שולל. כחלון חוזר על אותה טעות שעשה לפיד כשהצהיר ערב הבחירות שהוא מתנגד למסים נוספים על שכבות הביניים, ויום לאחר כניסתו לתפקיד העלה מסים וביטל קצבאות.
לגופו של עניין, כחלון מאמין לדעתי שאין אפשרות מעשית לפירוק מונופול הגז ובכלל לא ברור שהתחרות תגדל. לכן הפתרונות שהציעו לו פקידי האוצר, ובראשם הממונה על ההגבלים, הם הנכונים.
בעניין זה אני מסכים איתו לחלוטין. אם זה מה שהוא באמת חושב, הוא היה צריך להתייצב באומץ ולהגיד שיש מקרים, וסיפור הגז הוא אחד מהם, שהנזק מפירוק מונופול יעלה בהרבה על התועלת.
אלא ששר האוצר שבוי במילים ובסיסמאות, ומחובק באומץ בידי "החברתיים" וח"כים מהאופוזיציה כמו שלי יחימוביץ', כרפורמטור גדול. לכן חשש להתייצב בפניהם באומץ ולומר את דעתו האמיתית.
אין זו הפעם הראשונה שהוא שותק במבחני כוח אמיתיים. זה קרה גם בתקציב: הוא ויתר לחרדים על לימודי ליבה כתנאי לתמיכה בישיבות. זה יקרה שוב כשיוותר להם על מבחן כושר ההשתכרות כתנאי להטבות בדיור.
מעניין מה יהיה התירוץ התורן כשייכשל ברפורמות בתחום הבנקאות. מה יהיה ההסבר אם חלילה לא יצליח במבחנו העיקרי - בלימת מחירי הנדל"ן, לאחר שהפך לשר האוצר המעוטר ביותר בסמכויות בתחום זה. מכל מקום, במבחנו הראשון הוא כבר נכשל.