רבים מצביעים על הקושי הצפוי של הממשלה ה-34 נוכח היותה ממשלה צרה.



ואולם, אחד האתגרים המשמעותיים נובע דווקא מהשינויים הארגוניים שנעשו בימים אלה בחלוקת הסמכויות ובפירוק ובבנייה מחדש של משרדי הממשלה. שינויים אלה מגבירים את הצורך בתיאום בין יחידות ארגוניות בתוך הממשל, שלהם דפוסי פעולה, היסטוריה ותרבות ארגונית שונים.



אתגר התיאום בתוך יחידות שונות בממשל מורכב עוד יותר, נוכח הצורך לתאם ולשתף פעולה עם גורמים שונים מחוץ לממשל. ממשלות ישראל, בדומה למדינות רבות בעולם המערבי, עברו בשלושת העשורים האחרונים שינויים בדפוסי הפעילות. שינויים אלה באים לידי ביטוי, בין השאר, במעורבות גדולה של בעלי עניין ממגזרים שונים - בהם החברה האזרחית, המגזר הפרטי ואזרחים - בתהליכי עיצוב מדיניות ואספקת שירותים. תהליכים אלה מאתגרים את אופני הפעולה של המדינה, ובעיקר מחדדים את השאלה, כיצד היא יכולה להמשיך ולהיות השחקן המוביל בעיצוב וביישום מדיניות לטובת קידום האינטרס הציבורי?



לדעת חוקרים, אחד מדפוסי הפעולה שעשוי לתת מענה לאתגר זה הוא המושג משילות משולבת - (Collaborative Governance). למושג הגדרות שונות ואין הסכמה על מקורותיו. ואולם, בשנים האחרונות הוא תופס תאוצה, בעיקר משום שהוא מתאר תהליכים המתרחשים הלכה למעשה, ומציע חשיבה על דרכים אפשרויות לפעילותם.



משילות משולבת מבטאת שותפויות ויחסים של תלות הדדית בין מגזרים, העברת משאבים וזרימה של מידע דו־כיווני בין סוכנויות הממשל (ובתוך סוכנויות הממשל), בין בעלי עניין ממגזרים שונים ומקרב הציבור, וזאת במטרה לקדם פתרונות מוסכמים, לעתים חדשניים, בנושאים ציבוריים או בניהול תוכניות ובאספקה של שירותים. הגם שתהליכים אלה אינם חדשים, ניכר כי דפוס זה הופך יותר ויותר שכיח ומרכזי. ביטוי לתהליכים אלה ניתן לראות בתחומי מדיניות שונים, כגון תכנון, רגולציה, ניהול משאבי טבע, תכנון אזורי ואספקה של שירותים חברתיים. וגם במדינות שונות, ובהן אנגליה, אוסטרליה, נורווגיה, ארצות הברית ואחרות.



בין הגורמים שהובילו להתחזקות ההסדרים של משילות משולבת ניתן למנות את השינויים בדפוסי הפעולה של הממשל, הצורך להתמודד עם בעיות מורכבות, בעיות חוצות גבולות גיאוגרפיים, תהליכי גלובליזציה, התחזקות הסיכונים הדורשים שילוב ידע ופעילות של גורמים שונים, התחזקות היכולת הטכנולוגית, מתן מענה לרב-תרבותיות בחברה, צורך בראייה הוליסטית של אספקת שירותים וכן הצורך לחזק את אמון האזרחים בממשל ולשפר את השירותים ואת ההיענות של ממשלים לאזרחים.



בלב הדיון במשילות משולבת מצויות שאלות ודילמות מהותיות באשר לדמותה של החברה והכלכלה. ראשית, מהו דפוס הממשל הרצוי ומה תפקידה של המדינה בהסדרים אלה? כיצד מייצרים דפוסי פעולה שיובילו לשיפור האפקטיביות של פעילות הממשל? מהן ההשלכות של דפוסים אלה והאם הם תמיד רצויים? שנית, שאלות מהותיות לגבי תהליכים דמוקרטיים: את מי משתפים, באיזה אופן, מי מודר מתהליכים אלה ומי בא לידי ביטוי בהם? בהקשר זה עולה שאלת האחריות ביתר שאת, בידי מי היא נותרת כאשר מתחוללים שינויים בדפוסי הפעולה של הממשל?



נוכח שאלות אלה, ולאור השינויים במשרדי הממשלה ובזירת הממשל, נראה שגם המשילות המשולבת היא אחד מהאתגרים שרובצים לפתחה של הממשלה.



הכותבות הן מרצות במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר ובמרכז חזן במכון ון ליר.