משה דיין כשר חוץ התלונן על עודף קוקטיילים, אחרים התלוננו על עודף פרוטוקול וכולסטרול בשירות החוץ. אך זלזול במשרד הזה, כפי שאנו עדים לו כיום, לא היה לעולם. 
להנחית בראש שירות החוץ הישראלי את ח״כ ציפי חוטובלי זה לא רק זלזול, אלא אקט חבלה מכוון ביחסי החוץ של ישראל. ייתכן שהגברת חוטובלי מוכשרת, וגם האנגלית שלה אוקספורדית. אך הממונה על יחסי החוץ באה לקריית הממשלה בירושלים עם משא כבד של אמונה משיחית על גבה. ״זכותנו על הארץ מהים עד הירדן״, אמרה עם כניסתה לתפקיד, כדי להסיר ספק, ״נגמרה התקופה שיותר חשוב להיות חכם מצודק״.
זה אולי טוב ליחסי החוץ של מועצת יש״ע, אבל לא למדינה שמתיימרת להיות חברה במשפחת העמים הנאורים. שירות החוץ יתנגש חזיתית עם כל אומות העולם. גם עמדותיה בנושא ערביי ישראל, כפי שבאו לידי ביטוי בהצבעות על הצעות חוק גזעניות בכנסת, כגון חוק הלאום, ימצאו את משרד החוץ בבידוד מסוכן. רצוי להאזין לדברי האזהרה של הנשיא אובמה בנושא.

בעיני העולם כולו עמדות אלו מתארות אותנו כלא צודקים וכטיפשים. העולם יודע שזה לא ציפי אלא ביבי. הוא מינה אותה, היא נציגתו. זה קורה במשרד החוץ, בעל החשיבות האסטרטגית הגדולה. שירתי כמנכ״ל המשרד בממשלת רבין ופרס בין השנים 1996-1993. משרד החוץ הוא הגשר לגלובליזציה. שירות החוץ יכול לחזק את ישראל על ידי הידוק יחסי הכלכלה, בעיקר עם ארצות הברית, האיחוד האירופי, סין, יפן, הודו ועוד. זה כולל גם הסכמי סחר חופשי, הסכמים למחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, הסכמי השקעות ותיירות. מעל לכל, משרד החוץ מקיים את יחסינו היומיומיים עם ארצות הברית. היחסים עם הבית הלבן הם באחריות ראש הממשלה, והוא כבר הספיק להרוס אותם.
היחסים עם כל זרועות מחלקת המדינה, הקונגרס, המשרדים הממשלתיים האחרים, יחסי הכלכלה והתרבות האזוריים (באמצעות הקונסוליות שלנו), הקשר לדעת הקהל האמריקאית והיחסים החשובים עם הקהילה היהודית הגדולה מוטלים בספק. לא פחות חשובים היחסים עם האיחוד האירופי. השגרירות בבריסל היא מרכז פעילות השתדלנות כלפי הזרועות העשירות של האיחוד, כמו גם 28 השגרירויות במדינות השונות.
שגרירויות ישראל במוסקבה, בבייג׳ינג, בטוקיו ובניו דלהי גם הן מזינות אינטרסים חשובים של המדינה. ייצוג ישראל בארגונים הבינלאומיים, בעיקר בניו יורק ובז׳נווה, חשוב מאוד למעמדנו הבינלאומי. נציגויות בעלות חשיבות אסטרטגית רגישה הן השגרירויות בקהיר ובעמאן. כל אלה לא יוכלו לממש את הפוטנציאל הטמון בהם כשמי שמנהלת אותם, כמו גם המנכ״ל החדש דורי גולד, דוגלת בעמדות הסותרות את הקונצנזוס העולמי. זו כבר לא שאלה של גבולות 67', כפי שהיה תחת שרי חוץ ליכודניקים אחרים, אלא התנגשות חזיתית עם הערכים היסודיים ביותר בעולם - סיום עידן הקולוניאליזם, כיבוד הזכות להגדרה עצמית, כיבוד זכויות אדם ודמוקרטיה.
ישראל עם עמדות של חוטובלי, גולד והממונה עליהם תהיה מבודדת בעולם כולו, תאבד נכסים חשובים ותעמוד מול איום מתמיד של חרמות וסנקציות. 
הכותב הוא מייסד שותף של "מרכז פרס לשלום" ומייסד תנועת "יאללה מנהיגים צעירים"