בפתח דברי אני רוצה לאחל לך המון הצלחה בתפקידך כשר הכלכלה. מדובר באחד ממשרדי המפתח בישראל, המשפיע על פיתוחה ועל שגשוגה של המדינה.
אין עוד משרד ממשלתי ששינה את שמו פעמים רבות כל כך. מה שהוקם ב־1949 כ"משרד התעשייה" הפך עם השנים ל"משרד המסחר והתעשייה", ל"משרד התעשייה והמסחר", ל"משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה" ומאז 2013 ל"משרד הכלכלה". הלוגיקה של השינוי האחרון אמרה כי אין כלכלה ללא תעשייה, ומה שנדרש הוא טיפול בתמונה הגדולה.
אלא שאין זה משנה באיזה שם תבחר: האחריות לגורל הכלכלה הישראלית בכלל ולגורל התעשייה הישראלית בפרט - מונחת לפתחך. מילות המפתח כאן הן צמיחה ותעסוקה, וכמי שעומד בראש מפלגה שהניפה בבחירות האחרונות את דגל הרווחה - אתה יודע בוודאי כי עבודה היא תנאי הכרחי לרווחה.
צמיחה עוברת דרך יצירת מקומות עבודה ראויים ואיוש משרות בכוח אדם איכותי. הנתונים הנוגעים למשק הישראלי בהקשרים האלה עגומים להפליא. חלקה של התעשייה הישראלית בכלל התל"ג ירד בעשור האחרון לשפל של פחות מ־18% (מקור: עיבודי האגף למחקר כלכלי לנתוני למ"ס). אלא שהנתון הזה מרמה: אם מבודדים מכלל התעשייה את ענפי הטכנולוגיה העילית - הירידה תלולה עוד יותר.
אפשר כמובן לתלות את האשם בשינויים גלובליים: עלויות עבודה, עליית המזרח הרחוק וכן הלאה. אלא שהנימוקים שהובילו 29% מהמפעלים הבינוניים והגדולים בישראל להקים מפעלים בחו"ל (אומדן 2014 לפי סקר ציפיות בתעשייה, אגף המחקר הכלכלי, התאחדות התעשיינים) היו פשוטים ופרוזאיים הרבה יותר: מדינת ישראל סובלת ממחסור חריף בכוח אדם מקצועי וטכנולוגי בתעשייה.
אכן, הנסיגה בתוצר התעשייתי ומגמת הירידה בייצוא התעשייתי שאינו בתחום הטכנולוגיה והביטחון הן גם תוצאה ישירה של ירידה בכושר התחרות הנובעת גם מהתחזקות השקל, מהרגולציה המכבידה ומהעלויות ההולכות וגדלות המוטלות על התעשייה ונמצאות באחריות הממשלה -מים, ארנונה וחשמל, ועדיין, לפני הכל, חסרים לנו עובדים. במצב הזה תיאלץ היזמות הישראלית להמשיך להעביר את הייצור לחו"ל.
מה היא הדרך, אם כן, ליציאה ממעגל ההרס הכלכלי הזה? כדי להתמודד עם המצב יש צורך במהלך כפול: השקעה בחינוך מקצועי וטכנולוגי מצד אחד - ועידוד מסיבי של הקמת מפעלים חדשים והרחבת מפעלים קיימים בפריפריה מצד שני. הקריטריון המרכזי במתן סיוע למיזמים כאלה צריך להיות של הרחבת תעסוקה איכותית.
הטיפול בחינוך ובהכשרה מקצועית מצד אחד ועידוד ההשקעות בתעשייה אינם צריכים להתנהל במתכונת של כיבוי שריפות. מפעלי עוגן באזורים בעייתיים מבחינה תעסוקתית נסגרים לעתים או נאלצים לצמצם את מספר המשרות. אסור להמתין עד לאירוע טראומטי מסוג זה כדי לפעול בדחיפות למציאת פתרון לעובדים האלה. המשרד נדרש עכשיו לעבודה מתמדת, שיטתית, ליצירה של מקומות תעסוקה חדשים.
בהיעדר פעילות סדורה להכשרת כוח אדם, החל ממערכת החינוך המקצועית ועד להכשרה במקומות העבודה - נמשיך לסבול מבעיית הפריון הנמוך המאפיינת את התעשייה בישראל. על אף שהתעשייה שאינה היי־טק היא בעלת פוטנציאל תעסוקה גדול למגוון מקצועות, ומציעה רמת שכר מכובדת ואפשרות פריסה גיאוגרפית רחבה, כל עוד הפריון בה נמוך היא תתקשה לצמוח, להתחרות בעולם ולייצר מקומות עבודה. לכן, טיפול ממוקד בפריון העבודה היה עשוי להניב חברות שיתחרו טוב יותר בשוק העולמי, יצמחו וייצרו מקומות עבודה רבים ויציבים יותר.
במדינת ישראל פועלות כיום שתי תעשיות. מצד אחד תעשייה עתירת ידע, המתאפיינת בתוצר גבוה לעובד ובהשקעה גבוהה במו"פ; אלא שרק מיעוט מכלל כוח העבודה מועסק בה. מצד שני, התעשייה המסורתית פועלת בהיקפים רחבים, אך היא מאופיינת בתוצר נמוך לעובד ובהשקעה נמוכה במו"פ. השקעה נכונה בעידוד התעשייה, בקידום התעסוקה ובחינוך מקצועי ותעסוקתי מהווה תנאי לשינוי המצב.
המהלך הראשון שלך כשר הכלכלה החדש צריך להיות גיבוש חזית משותפת עם משרדי החינוך והאוצר בשיתוף השלטון המקומי והתאחדות התעשיינים, כדי להטמיע חדשנות במפעלי התעשייה, להקים מפעלים חדשים ולהרחיב קיימים - ולהניח בסיס חדש לחינוך המקצועי ולהכשרה תעסוקתית שיספקו את כוח האדם החיוני למהלך הזה.
בתקופה הקרובה יעמדו בפניך אתגרים רבים ותידרש לקבל החלטות הרות גורל לתעשייה ולמשק הישראלי.
איציק צאיג. צילום: רן ברגמן
הכותב הוא איציק צאיג, בן 59, נשוי ואב לארבעה, מנכ׳׳ל קבוצת אסם. לפני כן ניהל את נסטלה ניו זילנד. לפני כן עמד בראש קבוצת אסם סחר המעסיקה כ-1,300 איש ואחראית על ניהול הפעילות המסחרית של כל חברות הקבוצה עם רשתות השיווק והשוק הפרטי בישראל. בעברו שימש כסמנכ׳׳ל שיווק אסם ולפני כן כמנכ׳׳ל סלטי צבר. מחזיק בתואר ראשון בהנדסת קרקע ומים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת ת׳׳א.