לא הקהילה היהודית בארה"ב היא שפגעה השבוע בשר האוצר האמריקאי ג'ק לו. היהודים שהתנהגו ככיתה של תלמידים מתפרעים הנוקמים במורה ממלא מקום אינם מייצגים אפילו מיעוט בציבור היהודי בניו יורק. הם ראויים, וגם זה בקושי, להגדרה של "חוג" או "קבוצה". או "קומץ".



תהיה זו הגזמה פראית להסביר את התקרית המבישה בכנס "הג'רוזלם פוסט" כמבטאת את המתיחות בין ירושלים לוושינגטון. לא פחות הזוי הוא תיאור היהודים שהשתלחו בגסות רוח באחד מבכירי צמרת הממשל האמריקאי, יהודי מסורתי שבשקט ובצנעה מנצל את מעמדו לקדם אינטרסים כלכליים של ישראל, כמי שמבטאים את "הלכי הרוח נגד אובמה" הנושבים אליהם מישראל.
 
בדיווחים שפורסמו בתקשורת בישראל על הכנס, שבמהלך שנות קיומו רכש מוניטין של אירוע יהודי איכותי וחשוב, לא הוזכרה כלל העובדה שבבחירות לנשיאות ב-2008 וב-2012 רוב גורף של יותר מ-80% מקרב היהודים בעלי זכות ההצבעה בחרו באובמה. אמנם התמיכה בנשיא נחלשה באחרונה בקרב היהודים כתופעה הנגזרת מהכרסום המסתמן בשיעורי התמיכה בו באוכלוסיה הכללית. כלומר, יהודי ארה"ב איבדו קצת מאהדתם לנשיא לאו דווקא בגין יחסיו המתוחים עם ישראל, אלא מאותן סיבות שמטרידות אמריקאים רבים אחרים: כעס על רפורמת הבריאות, או משום שהשיפור הכלכלי שהנשיא מתהדר בו לא חלחל לתוך שכבות המיעוטים. 
 

כך למשל, בבחירות אמצע הקדנציה שהתקיימו בנובמבר האחרון, שיעורים גבוהים בקרב השחורים וההיספנים נמנעו מתמיכה במועמדים דמוקרטים בגלל תחושת אכזבה ו"בגידת הנשיא באינטרסים שלהם". ועם זאת, אם היו מתקיימות היום בארה"ב בחירות לנשיאות ואובמה היה המועמד הדמוקרטי - רוב משמעותי בקרב היהודים היה מעדיף אותו על פני כל מועמד רפובליקני. 
 
מי שקראו קריאות בוז לשר האוצר ייצגו וביטאו חוג מזערי ושולי של יהודים שעד היום לא השלימו עם עובדת כהונתו של אובמה כנשיא ארה"ב. הם אינם פטריוטים של ישראל ואוי ואבוי לה אם יהודים אלה מייצגים אהדה למדינה.
 
ליהודים שהשתלחו בג'ק לו אין שבריר של מושג מה באמת קורה בערוץ היחסים בתחומי הביטחון בין ישראל לארה"ב, וגם לא מעניין אותם במיוחד לדעת על חלקו המכריע של אובמה בהתעצמות שיתוף הפעולה בין שתי המדינות ובסיוע המיוחד שישראל מקבלת בתחום הביטחון.

המשטמה לנשיא מעבירה אותם על דעתם. לומר שהצרחנים באירוע בניו יורק הושפעו ממדיניות ישראל הבלתי אוהדת כלפי הנשיא אובמה או שהם ביקשו לבטא את הזדהותם עם מדיניות זאת היא אמירה מגוחכת, שמעניקה ליהודים נבערים אלה מחמאה מיותרת. גם אם אובמה היה חובש שטריימל, גורב גרבים לבנות ולובש מעיל רבנים שחור, יהודים אלה היו מגדפים אותו.
 
בשיחות עם ראשי ארגונים יהודים, עם רבנים מכל שלושת הזרמים הדתיים ביהדות אמריקה ובמפגשים עם עסקנים ופעילים בכירים בקהילה, נשמעים באחרונה ביטויי ביקורת וגילויי הסתייגות ממדיניות אובמה - במיוחד בנוגע לחתירתו הבלתי נילאת להסכם עם איראן.

אבל בכל שיחה ובכל מיפגש מורגש מאמץ מיוחד להביע ולהפגין כבוד לנשיא. קיימת מחלוקת בקרב מנהיגים ועסקנים יהודים בשאלה מי יותר אשם ואחראי למשבר האמון בין הנשיא לראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל גם אלה הגורסים כי הבית הלבן יכול היה לעשות יותר כדי ללבן את היחסים, מקפידים ונשמרים שלא להיגרר להתבטאויות שעשויות להתפרש כזלזול בנשיא. גם קיימת הסכמה כללית שבתחום הביטחון והסיוע הצבאי לא היה לישראל נשיא טוב יותר מאשר אובמה.