ההתנחלויות תחילה: ישראל חייבת לשנות טקטיקה מול הפלסטינים

גורמים עוינים שרוצים ברעתנו עומדים מאחורי תנועת החרם הבינלאומית BDS . חלקם ערבים שמעוניינים להחליש את ישראל מדינית. חלקם מהשמאל בעולם האוהדים את העניין הפלסטיני. ויחד עם זאת, ממשלתנו שנבחרה לא מזמן לוקה בתסמונת פרנואידית קשה. הנחת היסוד שלה היא שהעולם כולו נגדנו. מלבד אולי שלדון אדלסון וראש ממשלת קנדה.

תוכנית ההתנתקות של חברת “אורנג’” העולמית מ"פרטנר" הישראלית, והחלטת התאחדות הסטודנטים של בריטניה על הצטרפות ל־ BDS , הן סנוניות ראשונות במגמה שרק תלך ותתחזק. סנקציות כלכליות באות לעולם בהיקף רחב כאשר מדיניות של מדינה סותרת את הערכים היסודיים של המערכת הבינלאומית. החרם הבינלאומי הולך ומתעצם לא בגלל הגורמים העוינים לישראל או האנטישמיות. אלה תמיד היו. 

נוח לממשלת ישראל להצביע על התופעה כביטוי למזימה אנטישמית עולמית. נוח גם להרבה גורמים מתונים יותר לאחד שורות למען תגובה ציונית הולמת. רבים במחוזותינו מאוהבים במשוואה: ישראל נגד כל עולם.

המצב במערכת הבינלאומית הוא שונה. רצוי שנבין ונפנים אותו כדי שנוכל להתמודד מולו. כל המערכת הבינלאומית, ללא יוצא דופן, רואה בשליטה הצבאית והאזרחית שלנו בגדה המערבית כיבוש של עם אחר, ובהתנחלויות כמעשה פוגעני לא חוקי. דעת הקהל, כולל במערב, רואה בנו הכוח החזק, הכובש, ובפלסטינים את הגורם המדוכא. אנו חיים בעידן פוסט־קולוניאליסטי, תוך כיבוד זכות ההגדרה העצמית של העמים וכיבוד זכויות אדם. 

כל עוד הסכמנו לתהליך מדיני רציני והבענו נכונות אמת להקמת מדינה פלסטינית תמורת הסדרי ביטחון מספקים, היינו פחות מבודדים ולא נתונים לסכנת חרמות וסנקציות. כיום, כאשר ראש הממשלה מתנגד לפתרון שתי מדינות, ושריו ברובם הם בעד סיפוח, אז גם טובי ידידנו בעולם, כולל נשיא בת הברית הגדולה ביותר שלנו, מתרחקים מאיתנו. תוצאות הבחירות הן עדות לעולם שישראל ונתניהו חד הם.

שום מערכה הסברתית לא תעזור. גלעד ארדן וציפי חוטובלי יכולים לעשות פירואטים בכל רשתות התקשורת, אבל זה לא יעזור. גם אם בראש שירותי החוץ שלנו היועומדים קיסינג’ר, ביל קלינטון ואמא תרזה, אלה לא היו מצליחים להפוך את מדיניות ההתנחלות על אדמת הפלסטינים ללגיטימית ואהודה. יש דרך לעצור את החרם והסנקציות הקיימות והצפויות.

לשנות מדיניות. לא כדברי נתניהו למדיניות של ויתורים חד-צדדיים אלא מו”מ קשוח על פתרון שתי מדינות, תיאום עם ארצות הברית, תוך שיבה לערכי היסוד של המדינה, על בסיס חזון של שלום, דמוקרטיה ושוויון. ספק אם אלה ערכיו וכוונותיו של נתניהו. הוא אינו רוצה להבין, בפרפרזה על דברי קלינטון על הכלכלה, “כי אלו ההתנחלויות, טמבל."