העיניים הופנו השבוע צפונה, בדאגה לשלומם של הדרוזים מעבר לגבול. ישראל תוכל אולי לסייע לכפר הדרוזי חאדר שברמת הגולן הסורי וליצור שם אזור מוגן בסמוך לגבול. אולם היא לא תוכל - ואל לה להתערב - במה שקורה ב"הר הדרוזים" ובבירתו סווידה, שם מתגוררים רוב בני העדה בסוריה.
עם כל הצער על מותם של כ-300 אלף איש בעימות בסוריה עד כה, טוב עשתה ישראל שהרחיקה ידיה ממנו וטוב תעשה אם תתמיד במדיניות הזאת. אבל ישראל ממשיכה להתעלם ממה שקורה אצל השכנים הקרובים, הפלסטינים, שאף אחד לא אוהב לעסוק בהם והם הנושא הדחוף יותר.
חמאס הצהיר השבוע שהוא בוחן הצעה להפסקת אש ארוכת טווח ברצועת עזה. בישראל כמעט לא התייחסו לזה, אבל מדובר בשינוי דרמטי שמתחולל ברצועה ויכול להביא שקט לשנים ליישובי הדרום. קטאר היא המקדמת את ההצעה הזאת, שמדברת על הקמת נמל ימי צף מול חופי עזה, וישראל לא דוחה את ההצעה, אבל גם לא באמת מנסה לקדם אותה.
בשבועות האחרונים חלה תפנית מפתיעה ביחסים שבין מצרים לחמאס. מאויב נקלה הפכה התנועה הפלסטינית בעיני המצרים למי שאפשר לשתף איתה פעולה במאבק באויב הגרוע יותר - דאע"ש. זה לא שמצרים של א-סיסי הפכה לתומכת חמאס, אבל היא מוכנה היום להבליג על קיומו. גם כאן עמדה קטאר מאחורי הפיוס החלקי.
מדובר בקרש הצלה לחמאס, שבשנה שחלפה מאז צוק איתן ראה איך מפעלו בעזה קורס תחת המצור המצרי והישראלי. הארגון, שרואה בעצמו כריבון האחרון של תנועת האחים המוסלמים שנותר באזור, נחוש לשמר את מה שאנשיו מכנים "הפרויקט" - טריטוריה עצמאית ברצועת עזה. הם לעולם לא יזנחו את הרטוריקה של מאבק בישראל, אבל הם בשלים להניח את הג׳יהאד בצד ולהתמקד בביסוס שלטונם.
היו בישראל מי שפירשו את המראה של כוחות חמאס מפטרלים לאורך הגבול כאיום. המשמעות האמיתית היא בדיוק ההפך. הכוחות האלה נמצאים שם כדי למנוע ירי לעבר ישראל וחיכוך עם כוחות צה"ל. חמאס לא הפסיק לייצר רקטות וגם לא לחפור מנהרות, אף שהוא מקפיד
בינתיים שלא לחצות איתן את קו הגבול עם ישראל, אבל הדבר האחרון שהוא רוצה כרגע זה עימות נוסף עם ישראל.
• • •
בצמרת הביטחונית שלנו לא רק שלא רואים איום בהסכמה להקים נמל ימי בעזה - הם מוצאים בכך יתרונות רבים. זה פרויקט שיעסיק את העזתים למשך עשור ובמהלכו יהיה להם אינטרס להמשיך לשמור את השקט מול ישראל. אין לחמאס יכולת להבטיח שאף רקטה בודדת לא תעוף מעזה, אבל הם בהחלט יכולים לאכוף שקט יחסי כמו זה שהדרום נהנה ממנו בשנה האחרונה.
פרויקט כזה גם ייתן להם מה להפסיד. לכשיושלם הנמל הימי, ישראל תצטרך להקפיד על סידורי ביטחון ופיקוח שלא יאפשר הברחת נשק. אבל נמל בלב ים יישאר תמיד נכס שאפשר להטביע או לנתק מהיבשה בתוך שתי דקות. בהיעדר פתרון נראה לעין לסכסוך הארוך שבינינו לבין הפלסטינים של עזה, אנחנו נידונים לנהל את הסכסוך. הסכמה להקמת נמל תוכל לקנות לנו שנים ארוכות של שקט ולהסיר מאיתנו סוף-סוף את האחריות להאכיל את הרצועה.
לפני שנה, ערב המלחמה, נתפסה ממשלת הפיוס בין פת"ח לחמאס כאיום על ישראל. השבוע נראה היה שהיא מתפרקת באופן סופי, ואלה חדשות לא רעות לישראל. הניתוק בין עזה לגדה המערבית משרת את ישראל, שכן אלה שתי אוכלוסיות שונות בתכלית, הדורשות התייחסות ומדיניות שונות.
ישראל מנהלת סכסוך אלים כבר 67 שנה עם עזה, וכנראה שגם ילדינו ונכדינו יעסקו בסכסוך הזה. יש מי שבימים האלה, של ציון עשור להינתקות מעזה, מתרפקים על זיכרונות השהייה בגוש קטיף. אבל כדאי להזכיר להם את המחיר: 39 אזרחים ישראלים ועוד 87 חיילים נהרגו בעזה בחמש השנים שמפרוץ האינתיפאדה השנייה ועד ההתנתקות (2000־2005). אנחנו נוטים לשכוח כמה זה היה בלתי אפשרי להגן על נצרים הנצורה ולנסוע בשיירות בסגנון לבנון כדי להגיע לכפר דרום. כמה מטורף היה להציב חיילים על הרצועה הדקה של ציר פילדלפי, כשתחתיהם נחפרות מאות מנהרות.
ביליתי בעזה לא מעט באינתיפאדה הראשונה והשנייה. הייתי בסמטאות של שאטי וג׳באליה, של דיר אל־בלאח ונוסייראת. אם מישהו חושב שלשלוח את חיילינו לפטרל במחנות הפליטים האלה יתרום משהו לביטחון ישראל, הוא מוזמן לדבר עם מי ששירת שם. המחיר של שליטה בעזה הוא עצום מבחינת חיי אדם והשקעת משאבים צבאיים, וזה עוד בלי שדיברנו על לגיטימציה.
מהלך ההתנתקות לא היה חף מטעויות, אבל מישהו באמת רוצה לחזור ולהקריב 25 ישראלים בשנה כדי לקיים התיישבות של 8,000 איש בלב 1.8 מיליון פלסטינים? מעולם לא שלטנו באמת בקן הצרעות הזה, ואני מקווה שלעולם לא נידרש לשלוט בו שוב.
• • •
הגדה המערבית נמצאת במקום אחר לגמרי. האוכלוסייה העירונית שלה שונה בתכלית מזו של עזה. יש בה מעמד בינוני ומשכיל רחב יותר וכוחות יצרניים שיכולים להוביל אותה לשגשוג. השבוע ניהלו בצה"ל משחק מלחמה שעסק, בין היתר, בשאלת ההשפעה של נידוי ישראל בידי ארגון בינלאומי על השטח ביהודה ושומרון. התשובה הנבונה של מי ששיחק את הפלסטינים בתרגיל הייתה: אין לי שום עניין באלימות, הנתיב הדיפלומטי משרת אותי הרבה יותר.
צה"ל עסוק בימים האלה לא רק בהבנה של האויב. גם המדיניות של הממשלה החדשה מעסיקה אותו. מה תהיה המשמעות של יישוב ישראלים רבים מחוץ לגושי ההתיישבות, בהתנחלויות המבודדות של יהודה ושומרון? כמה הגנה תידרש להרחבת היישובים הצמודים לערים הפלסטיניות ולהקמת חדשים?
בקול רפה ומנומס מנסה צה"ל להבהיר לממונים עליו שלכל החלטה כזאת יש מחיר. הסטטוס קוו כבר מאחורינו. ההתנתקות מעזה הביאה לישראל הכרה אמריקאית בגושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון. להרחבת ההתיישבות מחוץ לגושים יש מחיר, והחשבון יוגש לנו בקרוב.
הכותב הוא הפרשן הביטחוני של ערוץ 10.