דוח האו"ם על צוק איתן היה מלא בפוליטיקה. גם ההתנהלות של ישראל

אין זה אומר שכל מה שנכתב בדוח ראוי לפסילה על הסף. יש בו אמירות נוקבות וקשות, שנטועות במציאות. כזה לדוגמה, המשפט הבא של יו״ר הוועדה: ״כאשר חיי חייל ישראלי על הכף, מתעלמים מכל החוקים״. זה משפט שבהחלט מעוגן במה שקרה ב־1 באוגוסט 2014, ביום שישי השחור ברפיח, כשסגן הדר גולדין ז״ל נהרג וגופתו נחטפה. עד היום טרם גיבש הפרקליט הצבאי הראשי את מסקנותיו באשר למה שקרה שם. גם הקביעה ״ילדים בשני הצדדים סובלים מסיוטים, מרעידות, מהרטבה, ומעלייה באגרסיביות״ היא מדויקת, בדיוק כמו המשפט ״דפוסי פעילות חדשים של ישראל בתקיפת בנייני מגורים, הרג של משפחות שלמות, ונשים שנפגעו במיוחד״.

גם האמירה שבעצם שני הצדדים, ישראל וחמאס, ביצעו פשעי מלחמה, נכונה. לפחות במבחן התוצאה. מובן שהשאלה החשובה היא אם ישראל מבצעת במכוון פשעי מלחמה. כמובן שלא. צה״ל עושה כל מאמץ להימנע מפגיעה בחפים מפשע ובלתי מעורבים. חמאס, לעומת זאת, לא שוקל שיקולים כאלה. במשפט הפלילי יש מושג של ״המניע הנפשי״, שבתי משפט נוטים להתחשב בו. הוועדה לא עשתה זאת.

המשוואה הזו, הקובעת שישראל וחמאס חד הם, היא שמרגיזה את ישראל, ובצדק. ובכל זאת, חבל שישראל לא הסכימה לשתף פעולה עם הוועדה. כל יחצ״ן מתחיל יודע לייעץ ללקוחו שחושש מפרסום שלילי עליו בכלי תקשורת, כי מוטב לו, למרות הכל, לשתף פעולה ולמסור את גרסתו. במקרה כזה, לרוב, הגרסה תהיה מרוככת יותר. אם צה״ל וישראל היו משתפים פעולה עם מחברי הדוח, הם לא היו מושחרים יותר מכפי שעולה מהדוח. כנראה שפחות.

אך ההנהגה הישראלית המדינית והצבאית החליטה אחרת. החלטותיה מעוגנות במדיניות הפנים. גם זו פוליטיקה, וגם זה משחק מכור.

מה שבאמת חשוב הוא שצה״ל יחקור ביסודיות וברצינות כל חשד להפרה ולפגיעה באזרחים חפים מפשע, ידאג לשנן לחיילי צה״ל את ההוראות להתנהלות בקרב, ישקול שוב את השימוש המופרז באש בשדה המערכה, ובאמת ובתמים יחקור חשדות לעבירות. זאת כדי להסיר את החשד שלא פעם החקירות הן מתוך רצון לצאת ידי חובה, שלא לומר לטייח.

ואגב, האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע כי שר החוץ מתכוון לקרוא את הדוח? נתניהו אמר לקראת פרסום הדוח כי יהיה זה בזבוז זמן לקרוא אותו, אלא שמשרד החוץ, שבראשו עומד - הפתעה הפתעה - אותו נתניהו, פרסם אתמול הודעה שבה נאמר ״ישראל לומדת את הדוח״.