במוסד לביטוח לאומי ישנם 3־4 מיליארד שקלים שהיו אמורים להגיע לציבור, כך אמר שר הרווחה, חיים כץ, והוסיף שהזכאים, מה לעשות, לא הגיעו לדרוש את הכסף שמגיע להם. 3־4 מיליארד שקלים שהיינו צריכים לקבל ולא קיבלנו. למה? הסביר שר הרווחה: אם אנשים לא באים לדרוש את זכויותיהם, הביטוח הלאומי לא יכול לדעת למי מגיע הכסף.



בדוח האחרון - כמו גם בדוחות קודמים - קבע יוסף שפירא, מבקר המדינה, שהמוסד לביטוח לאומי לא עושה די כדי למצוא את מי שמגיעות לו קצבה וזכויות. "המוסד לביטוח לאומי אינו משתמש ביעילות במידע הרב והמקיף שבמאגרי המידע שלו", כתב המבקר. "לו עשה זאת, יכול היה להביא לידי הגדלת שיעור מיצוי הזכויות, בהן זכויות לקבלה של גמלת מילואים, דמי לידה והחזר דמי ביטוח לשכירים שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד". אבל זה כנראה לא באמת זעזע את אמות הספים.



מתברר שהביצועים היעילים של הביטוח הלאומי ממשיכים להיות בתחום הגבייה. הנה סיפור שממחיש זאת: לפני כשנתיים אמר נועם בניטה להוריו שקצת כואבת לו הרגל. אבא משה הוא פרמדיק, ואמא רוית היא אחות. הם הציצו ברגל, ראו נפיחות קלה בברך והחליטו לקחת אותו לצילום, "אולי הוא שיחק כדורגל וקיבל מכה", חשבו. כבר בבדיקת צילום הרנטגן הזכיר הרופא את המילה גידול. זה היה יום לפני יום הולדתו התשיעי.



האבחון בהמשך היה סרטן אלים בעצמות, אבל הרופאים היו אופטימיים. הוא עוד יחזור לבעוט בכדור, אמרו. ביום שבת, 2 במאי, 30 יום לפני הגיעו לגיל 11, נפטר נועם בעקבות המחלה. אלה היו שנתיים של מאבק בכל החזיתות: ארבעה ניתוחים, טיפולי כימותרפיה, הקרנות, כאבים וקושי. וכל זה, תוך שנועם שומר על החיוך, מנסה לשמוח למרות הכל.



בזמן השבעה על נועם ז"ל התנדב אחד השכנים לסדר את תעודת הפטירה שלו. הוא הלך לפקידת משרד הפנים, וזו כתבה בטעות את תאריך הפטירה במשבצת של תאריך לידתו של נועם. כך יצא כאילו נועם נפטר ביום לידתו. משרד הפנים תיקן את הטעות בתוך יומיים, אבל יום לאחר השבעה כבר נשלח בבהילות מכתב להורים של נועם מהביטוח הלאומי: "הרינו להודיעך כי בבדיקה שערכנו ברישומינו מצאנו כי בעבר שולמו לך סכומים עבור קצבת ילדים שלא הגיעו לך ע"פ חוק... החוב שצברת מגיע לסך של 20,804 שקלים, חוב זה כולל הפרשי הצמדה בסך 1,630 שקלים".



יש להניח שאת הבחינה המדוקדקת ברשומות לא ערך פקיד משועמם שבמקרה עלה על העניין הזה, אלא פלט מחשב הוציא את המכתב המאוד לא רגיש להורים שרק קברו את בנם. השאלה הנשאלת היא מדוע הביטוח הלאומי לא מתכנת את אותו מחשב להוציא פלט לכל זכאי קצבה ולא רק לכל חייב לכאורה?



בשנת 2013, כשגיבש לראשונה את חזונו, נכתב: "הביטוח הלאומי יפעל באופן יזום ביעילות ותוך גילוי רגישות לכבוד האדם, כך שכל מבוטחת ומבוטח יוכלו למצות את זכויותיהם". כדי לפעול באופן יזום למיצוי הזכויות, התחילו בהקמת מערכת ממוחשבת שעלותה נאמדה ב־2011 ב־477 מיליוני שקלים. חלפו ארבע שנים, ובינתיים גדל התקציב - בדרך עקלקלה, כך קבע המבקר - ל־647 מיליוני שקלים.



אולם על אף הפעלת המערכת החדישה, לא רק שהזכאים לא יודעים שמגיע להם כסף, גם במקרים שבהם הביטוח הלאומי יודע שעליו לשלם, הוא פעמים רבות לא עושה זאת באופן אוטומטי אלא מחכה לדרישת הזכאים. כך לדוגמה, כ־80 מיליון שקלים מיותרים נגבו על פי אומדן הביטוח הלאומי ממבוטחים שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד; כ־84.6 מיליון שקלים מיותרים נגבו משכירים המקבלים קצבת זקנה; כ־100 מיליון שקלים לא הועברו לזכאים לקצבת אבטלה; וכ־35 מיליון שקלים לא הועברו לזכאיות לקצבת דמי לידה. נוסף על כך, על פי הערכות הביטוח הלאומי ששנויות במחלוקת מול צה"ל, כ־670 מיליון שקלים לא הועברו לזכאים לגמלת מילואים.



למשפחת בניטה זו לא הייתה ההיתקלות היחידה עם הביטוח הלאומי. כשנועם חלה, הוא הוכר כנכה 100%, ולכן היה זכאי ל"הלוואה עומדת" לקניית רכב נכה. ההלוואה אמורה להיחשב כמענק שאין צורך להחזירו כעבור שלוש שנים. לרוע המזל נועם לא שרד, והביטוח הלאומי כבר פנה למשפחה להחזיר את ההלוואה ששוויה כ־20 אלף שקלים. "למשפחה שאיבדה ילד ממחלה אין כל זכויות, לא קצבת שארים ולא פיצויים כמו לנפגעי תאונות דרכים או טרור", אומר משה בניטה. "עכשיו אנחנו חייבים להם כסף על רכב שכבר קנינו. בשביל לבקש כסף הם יודעים להיות מאוד יעילים. בשביל לשלם, צריך לרדוף אחריהם".


"אף אחד לא בוחר במחלה", הוא מוסיף בצער. "הילד חלה, ולמרות כל מה שעשינו כדי לנסות להציל אותו, לא הצלחנו. יש מספיק כאב בלאבד ילד, לא צריך שהמדינה תקבור אותו מול העיניים. המינימום זה שיכירו בזכויות של משפחות שאיבדו את ילדיהן ממחלה. מה היה קורה אם המדינה הייתה מתייחסת להלוואה שקיבלנו כאל חוב אבוד? המדינה לא הייתה מתמוטטת".



אם המדינה לא התמוטטה מ־170 מיליון שקלים שהתווספו מסיבה לא מנומקת לתקציב מערכת המחשוב של הביטוח הלאומי, נראה שהיא לא תתמוטט אם תתמוך במשפחות שאיבדו את ילדיהן, והיא ודאי תעשה צדק אם באותו אופן שהיא יודעת לגבות מאיתנו חובות, בריבית דריבית, היא תדע גם לשלם באופן אקטיבי את המיליארדים שמגיעים למי שזכאים לכך, גם בלי חברות פרטיות למיצוי זכויות שמתעשרות ממחדלי המדינה.



תגובת הביטוח הלאומי: "מתוך כמיליון תביעות לקצבאות המוגשות אלינו בשנה, כחצי מיליון הן תביעות יזומות כתוצאה משת"פ בין הביטוח הלאומי למשרדי הממשלה, שאיתם יש לנו ממשק של העברת נתונים אוטומטית. בימים אלה אנו עובדים על הסדרת ממשקים נוספים, בהם שת"פ נוסף עם בתי החולים שיעזור במיצוי זכויות הנכים.



"הביטוח הלאומי קובע זכאות אוטומטית לגמלאות על סמך הנתונים הנמצאים במאגרי המידע ופונה לאזרחים לצורך מימוש זכויותיהם. בנוסף מקבלי הקצבאות מקבלים הטבות נלוות אוטומטיות בחשמל, ארנונה, מים ועוד. הביטוח הלאומי הקים מרכז 'יד מכוונת' שמסייע ללא תשלום למבוטחים הניגשים לוועדות רפואיות. מדובר בפיילוט מוצלח שנבדק בצפון הארץ, מורחב כעת לדרום ועתיד להיות מופעל בכל הארץ".