יש הבדל קטן בין מייקל אורן, השגריר לשעבר בוושינגטון, לבין שגריר הנוכחי רון דרמר. מאז חזר ארצה משליחותו התאפק אורן, שמר על הנימוס הדיפלומטי ולא דיבר בפומבי על חוויותיו בבירה האמריקאית. רק לאחרונה שבר שתיקה וזינק לכותרות בעקבות מאמר שפרסם ב"וול סטריט ג'ורנל" לקראת השקת ספרו על השנים שעשה בוושינגטון. על הדרך הוא חשף כמה כושלת הייתה כהונתו.



לדרמר לעומתו אצה הדרך. כבר בראשית תקופת כהונתו פורסמו דיווחים על להיטותו לשבש באופן שיטתי את היחסים בין ישראל הימנית לממשל אובמה ולחבל בהם. הוא גילה השתוקקות מיוחדת, כמעט אובססיבית, לא להשאיר פינה אחת בלתי פגועה בין הנשיא לראש הממשלה בנימין נתניהו. דרמר התגלה כחסר כל כישורים לתפקיד, הדורש מיומנות מיוחדת, צנעה והתנהלות מכובדת ללא רבב. 
 
שני השגרירים נולדו וגדלו באמריקה, אבל בתפקידיהם בוושינגטון גילו בערות מדהימה בכל הנוגע למציאות הפוליטית במדינה שאליה נשלחו לייצג את ישראל. דווקא שני שגרירים ישראלים־אמריקאים, האחד גדל בניו ג'רזי והשני במיאמי, ייזכרו כמי שבתקופת כהונתם הידרדרו היחסים בין הבית הלבן ללשכת ראש הממשלה לשפל חסר תקדים.   
 

דרמר הוא לא אחד שיחכה עד לכתיבת ספר כדי לגלות את דעתו על הנשיא. מאז שנחת בוושינגטון שקע דרמר במאמץ מיוחד להוכיח באופן מופגן שהאהדה האמיתית לישראל מאוחסנת במחנה הרפובליקני, וכי עתיד התמיכה בישראל מובטח ושמור רק בקרב הפוליטיקאים הרפובליקנים. דרמר פקפק בתמיכתו של אובמה בישראל, ובמערכת הבחירות לנשיאות ב־2012 תמך בפומבי במועמד הרפובליקני מיט רומני.
 
"הצלחתו" של דרמר עלתה מעל למשוער: הוא ייזכר כשגריר ישראלי שהפך למפגע דיפלומטי והותיר אחריו אדמה חרוכה. המתקפה של אורן הייתה מפתיעה הרבה יותר.
 
בורות אמריקאית

במאמר שפרסם ב"וול סטריט ג'ורנל" חשף אורן את התרשמותו מאובמה. אם ההשתלחות בנשיא אכן תקדם את מכירת הספר, יוכיח העתיד, אבל בינתיים אורן עצמו חשף את נכותו הדיפלומטית והזכיר לכל ששהותו בבירה החשובה בעולם לא הניבה שום תועלת לישראל ולא השאירה שום רושם. יותר מכך, מהקובלנות ומהתרעומת שלו נגד אובמה, אורן מתגלה כבור בכל הנוגע להיסטוריה של המדיניות ושל היחסים בין הממשלים האמריקאיים לבין ישראל בעשורים האחרונים.



נגרר לתאוריות קונספירציה נגד ברק אובמה, מייקל אורן. צילום: רויטרס

בין שמדובר במניעים אנוכיים (שייכות למחנה הימין) ובין שאלה אינטרסים אישיים (קידום מכירת ספרו), אורן פשוט מעדיף להתעלם ממה שיודע כל צוער בקורס לדיפלומטיה - גם אם ההתעלמות הזאת מציירת אותו כטיפש. כל עיתונאי ישראלי ששהה בוושינגטון מכיר, יודע וחווה את "החורים השחורים" שנפערו במארג היחסים בין ישראל לממשל, ודיווח בזמנו על מהלכים ועל צעדי עונשין שנקטו נשיאים הזכורים היום כידידותיים לישראל.
 
אורן מאשים את אובמה בכך שהפר לדבריו את עקרון הסודיות ביחסים עם ישראל. נו באמת, בעתות משבר וחילוקי דעות שום ממשל לא שמר על סודיות. תוכנית רוג'רס פורסמה בתקופת ממשל ניקסון בלי תיאום מוקדם עם ישראל, והנשיא רונלד רייגן לא הסתיר את זעמו על ראש הממשלה מנחם בגין, שניסה לגייס תמיכה בקונגרס נגד מכירת מטוסי ביון לסעודיה. ג'ורג' בוש האב דאג לתת פומבי לכעסו על יצחק שמיר ולהחלטתו לעכב מתן ערבויות להלוואות בסך 10 מיליארד דולר. בוש הבן הנחה את מחלקת המדינה לא להטיל וטו אלא להימנע מהצבעה במועצת הביטחון על החלטת גינוי לישראל. בוש גם טרח להזכיר בכל הזדמנות את התנגדותו התקיפה לבניית התנחלויות. 
 
את שני השגרירים שלח לוושינגטון ראש הממשלה "האמריקאי", ששיגר לבירה החשובה ביותר לישראל שני מקורבים חסרי כל כישורים ויכולות למלא את התפקיד. מה הפלא שנתניהו סירב ונמנע במופגן מלהגיב על מאמרו של אורן נגד הנשיא? כל תגובה הייתה רק מדגישה את כישלונו בבחירת השגרירים.
מנהיגים יהודים בארה"ב לא הסתירו את מורת רוחם מההשתלחות של אורן.

"דעותיו על אובמה בלתי מוצדקות וחסרות רגש", אמר אברהם פוקסמן, מנכ"ל הליגה נגד השמצה. פוקסמן תקף במיוחד את המאמר שפרסם אורן ב"פוריין פוליסי מגזין", שבו טען כי מדיניותו של אובמה מבוססת על "מורשתו המוסלמית". "לגיטימי ורצוי לבקר את הנשיא ואת הממשל, אבל אורן נגרר לתיאוריות קונספירציה וקשר את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון להיסטוריה האישית של הנשיא ולאביו המוסלמי". בכיר בקהילה היהודית אמר לי: "אני לא זוכר שהרגשנו כל כך בנוכחותו של אורן כשגריר בוושינגטון. פתאום הוא מזכיר לנו שהוא היה בכלל שגריר בוושינגטון".
 
פרשן העיתון "כריסטיאן סיינס מוניטור", דן מרפי, לעג לטענתו של אורן שאובמה נטש את ישראל. "האומנם? בהנהגת אובמה הגיע היקף הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל לשיא. מאז 2009 קיבלה ישראל 20.5 מיליארד דולר כסיוע צבאי, יותר מכל מדינה אחרת. ובהנחיית הבית הלבן הטילה ארה"ב 18 פעמים וטו על החלטות נגד ישראל במועצת הביטחון, ו־8 פעמים הצביעה נגד החלטות אנטי־ישראליות במועצה לזכויות האדם של האו"ם". ארה"ב, ממשיך מרפי, העניקה לישראל מענק מיוחד בהיקף 140 מיליון דולר כסיוע לעולים חדשים ועזרה לייצר את כיפת ברזל.
 
השבוע הצהיר דובר משרד החוץ האמריקאי ג'ון קירבי כי ארה"ב תתנגד לדיון במועצת הביטחון על דוח האו"ם על צוק איתן: "אנחנו לא תומכים בהתייחסות נוספת של האו"ם לדוח הזה". גם הצהרה זו לא מבטאת בדיוק את נטישתה של ישראל על ידי אובמה